גוף האדם מורכב בעיקר ממים. כדי לקיים את גופנו אנו זקוקים לתוספת מים יומיומית שמקורה בעיקר במי השתייה, במזון שאנו אוכלים ובתהליכי חמצון החלים בגוף. במקביל לקליטת הנוזלים, הגוף מאבד מים בשתן, בזיעה בנשימה ומעט בצואה.
במצבים חריגים של מחלה או בשל גורמים סביבתיים אנו עלולים לאבד כמויות גדולות של מים, מצב שעלול לגרום להתייבשות. במצבים קיצוניים התייבשות עלולה אף לסכן חיים.
הגורמים השכיחים לאיבוד נוזלים המהווים סכנת התייבשות הם: הקאות, שלשול, הזעה מוגברת כתוצאה מעליית חום הגוף או חום הסביבה, דימום ולעתים נשימה מואצת. התייבשות כשלעצמה עלולה להגביר את קצב הנשימה ולגרום כתוצאה מכך לאיבוד נוזלים נוסף. הנוזלים המופרשים בהקאה ובשלשול, למשל, מכילים גם מלחים אשר אובדנם עלול לגרום לגוף לנזק מעבר לזה שנגרם מאובדן המים.
כיצד מזהים התייבשות אצל ילדים?
מקרים של התייבשות בקרב ילדים יתבטאו בכמה סימנים ותופעות ובהם: עיניים שקועות, ריריות הפה יבשות, בכי ללא דמעות, ירידה בגמישות העור וצבע עור אפרפר, אצל תינוקות קטנים מרפס שקוע. בנוסף, תינוקות עלולים להיות אפאתיים. במקרים מיוחדים יכולה להופיע נשימה מהירה ולפעמים עמוקה. לא כל הסימנים יופיעו בכל הילדים, אך ככל שדרגת ההתייבשות גבוהה יותר, קיים סיכוי שיופיעו יותר סימנים והם יהיו בולטים יותר.
איך מטפלים בזה?
הטיפול בהתייבשות הוא החזרת נוזלים ומלחים בהתאם לצורך. בהתייבשות קלה ובינונית, החזרת הנוזלים תהייה בשתייה. בעיקר בקרב תינוקות, פעוטות וילדים, מומלץ, בהתייעצות הרופא המטפל, להשתמש בתכשירים מוכנים הנמכרים בבית המרקחת – תכשירים המכילים תמיסת אלקטרוליטים מאוזנת להחזרת מינרלים ונוזלים. מומלץ להחזיק בבית תמיסות להחזרת המלחים והמינרלים שאותן איבד הילד וככלל להקפיד על שתייה - בעיקר בעת מחלה (שעשויה להביא להתייבשות, כמו דלקת ריאות ווירוסים שונים) במצב של התייבשות קשה או תינוקות שאינם מפסיקים להקיא יטופלו בעירוי נוזלים באשפוז.
מתי הרופא מחליט לאשפז ילד משלשל בבית חולים?
רופא המשפחה ישלח ילד לחדר מיון עקב דרגה בינונית עד קשה של התייבשות בליווי או כתוצאה מהקאות בלתי פוסקות, חום גבוה, שלשול, ומצב כללי ירוד של הילד. הרופא בחדר מיון יבדוק את התינוק או הילד ויחליט בהתאם לצורך על שליחת בדיקות דם או על עירוי נוזלים דרך הווריד. ברוב המקרים יעשה ניסיון לתת לילד שתייה בחדר המיון במשך 4-2 שעות ובמקביל תיבדק תפוקת השתן של הילד. הילד ישוחרר הביתה אם הוא שותה היטב, אינו מקיא, ולאחר שנתן שתן. ילד שמלכתחילה מגיע כאשר הוא סובל מדרגה קשה של התייבשות או כשניסיון השתייה אצלו נכשל יאושפז. ילד עם שלשול רירי דמי, חום גבוה ו/או מצב כללי ירוד יאושפז למתן נוזלים ולאפשרות של מתן טיפול אנטיביוטי במקרה הצורך.
מתי לפנות לרופא המטפל?
1. במקרה של תינוקות קטנים, העלולים להגיע להתייבשות קשה תוך זמן קצר עקב משקלם הקטן וגישתם המוגבלת למים. יש לשים לב במיוחד לאי מתן שתן במשך כמה שעות רצופות, המעיד על חוסר נוזלים יחסי בגוף.
2. במקרה של הקאות בלתי פוסקות, בכל גיל.
3. במקרה של שלשול שאינו פוסק במשך 48 שעות.
4. שלשול המלווה בהקאות וסירוב לשתות.
5. כשהשלשול דמי או מלווה בהקאות או חום גבוה.
* ד"ר דורון כרמי, מומחה באנדוקרינולוגיה וברפואת ילדים ויועץ לסדרות טיפטיפות "מינרלי"