"גבר לבן" הפך כבר מזמן לשם קוד לאדם פריבילגי, כזה שיש לו יתרונות או הזדמנויות שרוב האנשים לא זוכים להן בזכות מעמדו הסוציו-אקונומי. זו, כנראה, הסיבה לתהודה שעורר המחקר האמריקני הזה מ-2015, שקבע כי לבנים בני מעמד הביניים מתים בגיל צעיר יותר בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בארצות הברית, ובניגוד למגמת הארכת תוחלת החיים בעולם המערבי.
כדי להסביר את הממצאים, התמקדו החוקרים מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב בגברים לבנים בני 54-45, והגיעו למסקנה כי אלה סובלים מחיסרון מצטבר: שורה של משתנים המובילים יחד לתוצאה עגומה. בראשם, שוק עבודה קשה ולא יציב ומשכורות נמוכות, שהובילו למערכות נישואין לא מוצלחות ולניהול מערכות יחסים מחוץ לנישואין. אלה הביאו לדיכאון ולפנייה גוברת לאלכוהול, סמים ואף התאבדות, או במילים אחרות, לשיטתם של החוקרים - למוות מייאוש.
עוד ב-mako בריאות:
>> מרחה שמן ארומטי, השתזפה והתוצאות מצמררות
>> הדברים שאסור לחולי פסוריאזיס לאכול
>> שיגעון הכורכום: תרופת פלא או טרנד מסוכן?
במקביל, התמותה ממחלות כרוניות כמו סכרת עלתה בעשרים השנים האחרונות - 30 מיליון אמריקנים בקירוב חולים בסוכרת - יותר מפי שלושה מהמספר בשנות התשעים המוקדמות). ממצא מעניין (אם כי לא מפתיע במיוחד) של החוקרים, הוא שהגברים המשכילים פחות - סובלים יותר. למעשה, את מגמת העלייה בתמותה בקבוצה זו (כאמור, גברים לבנים בגיל המעבר, בני מעמד הביניים) מובילים גברים לא משכילים; באשר לגברים המשכילים (בוגרי קולג') - הרי שגם אצלם, בדומה לשאר האוכלוסייה - שיעורי התמותה קטנים.
ההסבר הסוציולוגי הרווח לכך הוא הקשר בין השכלה נמוכה והכנסה מועטה, לבחירות לא בריאות, ביניהן עישון, תזונה לא מאוזנת וצריכת אלכוהול; מתח נפשי נוכח המצב החברתי-כלכלי; עבודה במקצועות פיזיים בעלי סיכון גבוה ונגישות מוגבלת לשירותי בריאות מתקדמים. לצד זאת, קיימת הגישה ההפוכה - בריאות ירודה היא זו הגורמת לפגיעה בהכנסה, בשל הקושי לעבוד. בניגוד לכך, לשיטתם של החוקרים - לא מדובר בהכנסה שפוגעת בתוחלת החיים, אלא בפער הציפיות. כלומר, בעוד שבעבר אדם לא משכיל היה יכול להתקדם בעבודה ולהגיע לעמדה בכירה, היום המצב שונה, ומה שעבד עבור הדורות הקודמים - כבר לא עובד עבורנו. הפער בציפיות מחזיר אותנו לסעיף הראשון - מוות מייאוש.
אחד הנקודות המעניינות במחקר היא ההשוואה של שיעורי התמותה בקרב גברים לבנים בגיל העמידה לאלה של הגברים השחורים. עולה כי בעוד ששיעורי התמותה של הלבנים עלו, שיעורי התמותה של השחורים, בדומה לאוכלוסייה הכללית, ירדו. גם הפעם החוקרים נועצים את ההסבר בפער הציפיות: בעוד שהלבנים, שרגילים להיות אוכלוסייה פריבילגית, לא מצליחים מבחינה משפחתית ומקצועית כמו ההורים שלהם, האוכלוסייה האפרו-אמריקנית בארה"ב נמצאת במגמה כללית של התקדמות.
גם בישראל: קשר ישיר בין השכלה והכנסה לבין שיעורי תמותה
אפשר לומר כי המקרה האמריקני הוא ייחודי. החוקרים כותבים כי במדינות אחרות בעולם המערבי, ובראשון המדינות האירופאיות, שיעורי התמותה יורדים בקרב גברים לבנים בגיל המעבר, גם אלה בעלי ההשכלה הנמוכה. לשיטתם, ההסבר לכך נעוץ ברשת הביטחון שמספקות המדינות האירופאיות לבני מעמד הביניים, שבאה לידי ביטוי למשל בביטוח בריאות נגיש.
ומה לגבי המקרה הישראלי? ובכן, על פניו, נראה שהמצב לא רע בכלל. מחקר שנערך באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, וסקר נתונים מהשנים 2010-1970, דירג 189 מדינות בעולם לפי שיעור התמותה המוקדמת בהן (כלומר לפני גיל 60). מדינת ישראל דורגה בין המדינות בעלות שיעור התמותה המוקדמת הנמוך ביותר, והמחקר גם הראה כי חלה ירידה דרמטית בשיעור התמותה המוקדמת בארבעת העשורים שנבדקו. כך, בעוד שבשנת 1970, עמד שיעור התמותה המוקדמת אצל גברים על כ-161 לכל 1,000 איש, בשנת 2010 שיעור זה עמד על 83 גברים בלבד.
מהן סיבות המוות השכיחות ביותר בגילאים אלה? מנתוני משרד הבריאות מהשנים 2010-2000 עולה כי בקרב גברים בגילאי 64-45, כשליש מהפטירות הן תוצאה של סרטן. הסיבה השנייה המשמעותית בגודלה בגילאים אלה היא מחלות לב, השלישית היא סוכרת ואילו הרביעית - תאונות דרכים. הסיבה החמישית היא מחלות כלי דם במוח, והשישית - התאבדות (זוכרים את "מוות מייאוש"?).
אבל כשמביטים על התמונה לעומקה, היא נראית הרבה פחות אופטימית, וחוסר השוויון בולט. גם בישראל, קיים קשר ישיר בין השכלה והכנסה לבין שיעורי תמותה. מסקירה של בנק ישראל מ-2016 עולה כי ביישובים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית, שיעורי התמותה גבוהים ב-11 אחוזים מאשר ביישובים החזקים, וכי הנפטרים ביישובים החלשים מאבדים בממוצע 33 שנות חיים. בהתאם, היישוב בעל מספר הנפטרים הנמוך ביותר הוא שוהם, ואילו הגבוה ביותר - ג'סר א-זרקא. בסקירה זו, מציע בנק ישראל ליצור מדיניות חברתית המשפרת את ההכנסה, ההשכלה והמעמד של הסובלים ממצב חברתי-כלכלי ירוד. זאת, מתוך אמונה כי שיפור תנאיהם הסוציו-אקונומיים, תשפר גם את בריאותם.