החלטות גדולות בחיים לוקחות זמן, בין אם זה להחליט מתי להתחתן, מתי להביא ילדים לעולם ואפילו מתי ועם מי לאבד את הבתולין. אבל מחקר חדש מוצא קשר בין הגנטיקה שלנו לבין עיתוי ההחלטות האלה. אולי עכשיו זה הזמן לשאול אם אתם מאמינים בגורל.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

המחקר נערך על 125,000 משתתפים שנשאלו מתי התחיל אצלם גיל ההתבגרות, מתי איבדו את הבתולין ומתי הביאו את הילד הראשון לעולם. החוקרים מצאו 38 גנים בדנ"א שמשפיעים על עיתוי האירועים האלה בחיים. הנתונים הגנטיים של המשתתפים נסקרו ומתוך כך הגיעו למסקנות לגבי תפקידי הגנים השונים.

הגנים שנמצאו קשורים לגיל אובדן הבתולין התחלקו לשתי קבוצות, כאלה שקשורים להתפתחות המינית, כמו קולטני אסטרוגן, וכאלה שקשורים לעיצוב האישיות במוח, למשל גן שאחראי על הנטייה שלנו לקחת סיכונים (CADM2). זה גם אותו הגן שקשור לקיום יחסי מין בגיל צעיר וגם ללידה בגיל צעיר, לצד הנטייה להרבה ילדים. גן אחר (MSRA) נמצא כמשפיע על מידת העצבנות שלנו. אנשים שהם יותר עצבניים וחסרי מנוחה נוטים לקיים יחסי מין דווקא מאוחר יותר בחיים.

כמובן שישנם גם גורמים סביבתיים, תזונתיים וחברתיים שמשפיעים על עיתוי ההתבגרות המינית שלנו, אבל עכשיו מתחילה ההבנה שהטבע הוא גם שיקול שווה ערך במשוואה הזו. הממצאים האלה, לצד מחקרים קודמים שעוסקים בהתפתחות המינית, תומכים ברעיון לפיו בקרוב המדע יוכל להתערב בהתפתחות המינית של נערים ונערות. בין אם זה כדי למנוע התפתחות מינית מוקדמת מדי, או דווקא לעזור לזרז את ההתפתחות המינית של אלה שמאחרים להתפתח. החוקרים מקווים שבעתיד הם יוכלו להשתמש בממצאים שלהם כדי לשפר את העתיד של ילדים ומתבגרים.   

(מקור)

עוד ב-mako בריאות:
>> מה אתם באמת יודעים על פטמות?
>> לא רק ביצה: 7 מאכלים עם יותר חלבון ממה שחשבתם
>> כבר שטפתם ידיים? תתרחקו ממייבש הידיים הזה