אם קרה לכם פעם שהתעצבנתם מהתנהגות גסת רוח, כמו אדם שעוקף אתכם בתור לקופה בסופרמרקט או נהג שחתך אתכם בכביש - ונשארתם עצבניים על זה כל היום, אתם בהחלט לא לבד. זה קרה גם לרגועים ביותר שבינינו. אבל כעת מחקר חדש ממחיש עד כמה מצבים אלו יכולים להשפיע עלינו ועל הסובבים אותנו. מתברר שבמקרים מסוימים ובמיוחד בסביבה רפואית, גסות רוח יכולה להוביל לאבחון ולטיפול רפואי שגוי שאף עלול להוביל לסכנת חיים. והמנגנון הפסיכולוגי שעומד מאחורי זה הוא מורכב יותר ממה שנדמה לכם.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
הטיית העיגון (Anchoring bias effect) היא מצב של הטייה קוגניטיבית, שבו אדם מקבל פרט מידע מסוים שמשפיע עליו בתפיסתו, ביכולת השיפוט ובקבלת החלטות. ההטייה מתבטאת בכך שאותו פרט מידע ("העוגן") מתקבל בסמוך לקבלת ההחלטה ובכך היא תשפיע עליה, גם אם המידע לא מדויק או שגוי ויוביל להחלטה לא רציונלית או להחלטה שלא הייתה מתקבל לולא אותו "עוגן". דוגמא להטיית עיגון היא כאשר אדם ניגש לקנות רכב; ישנה סבירות גבוהה לכך שיקנה רכב הממוקם ליד דגם יקר יותר ("העוגן"). בניהול משא ומתן לגבי מחיר הרכב, מחירים שיהיו נמוכים יותר מהעוגן ייראו סבירים יותר ואף ייראו זולים עבור הקונה, גם אם אותם מחירים הם יחסית גבוהים יותר מהערך של אותו דגם בשוק.
במחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת הרפואי Journal of Applied Psychology, צוות חוקרים מאוניברסיטת מרילנד, אוניברסיטת קרנגי מלון, אוניברסיטת פלורידה ומבית החולים האוניברסיטאי תומס ג'פרסון, רצו לבדוק כיצד התנהגות גסת רוח יכולה להשפיע על הטיית העיגון ואף לחזק אותה.
הטיית העיגון יכולה להשפיע גם על אבחון רפואי. למעשה, היא נפוצה במיוחד במצבים אלו. החוקרים מסבירים: למשל כשאתם פונים לייעוץ ואומרים "אני חושב/ת שמדובר בהתקף לב", זה עשוי להיות העוגן במצב זה והרופא/ה עשויים להתקבע על אבחון זה, גם אם יש סימנים לכך שמדובר בקלקול קיבה. לדברי החוקרים, זה עלול להוביל לטיפולים שגויים.
החוקרים חקרו בעבר השפעה של גסות רוח במקומות עבודה וידעו שכאנשים חווים התנהגות גסת רוח כלפיהם, זה שואב מהם משאבים פסיכולוגיים רבים וזה מצמצם את דפוס החשיבה שלהם. הם שיערו שתהיה לכך השפעה גם על הטיית העיגון. במהלך המחקר, החוקרים ביצעו סימולציה רפואית בקרב מתמחים שהתבקשו לאבחן ולטפל במטופל. אך לפני שהסימולציה התחילה, המשתתפים קיבלו הצעה (שגויה) לגבי מצבו של המטופל. הצעה זו שימשה כ"עוגן", אך במהלך הסימולציה, הסימולטור הציע פידבק לפיו המחלה היא לא מה שהתקבל בהצעה, אלא מחלה אחרת. לפני חלק מהסימולציות, החוקרים ביקשו מרופא להיכנס לחדר ולהתנהג בגסות רוח כלפי רופא אחר שנכח בחדר, לעיני המתמחים.
החוקרים ציינו כי כאשר המתמחים חוו התנהגות גסת רוח לפני הסימולציה, הם המשיכו לטפל במחלה הלא נכונה, גם כשהוצג בפניהם באופן עקבי מידע שהראה שמדובר במחלה אחרת. "הם המשיכו לטפל ב'עוגן', גם כשהיו להם מספיק סיבות להבין שאבחון העוגן לא היה האבחון הנכון", ציינו החוקרים. נעשו סימולציות בסיטואציות שונות ובכל הסימולציות התוצאות היו עקביות - אלו שחוו התנהגות גסת רוח היו בסבירות גבוהה יותר "להיתקע" בעוגן ולמעשה להתקבע על ההצעה השגויה שקיבלו לפני ביצוע האבחון למטופלים. הסימולציות כללו התנהגות גסת רוח שקרתה כלפי אדם אחר וגם התנהגות גסת רוח שהייתה מופנית כלפי המתמחים עצמם ובכל הסיטואציות התוצאות היו דומות. "גסות רוח מצמצמת את הפרספקטיבה ואותה פרספקטיבה מצומצמת מעלה את הסבירות להטיית עיגון", ציינו החוקרים. הם מוסיפים כי לרוב הטיית העיגון היא לא משמעותית, אך בסיטואציות חשובות, כמו במהלך אבחון רפואי, או במהלך משא ומתן חשוב או כל מצב שבו צריכות להתקבל החלטות משמעותיות - אינטראקציות בין-אישיות הופכות לחשובות הרבה יותר. דברים קטנים, כמו התנהגות גסת רוח, גם אם "קטנה", יכולים להישאר איתנו ולהשפיע עלינו בדרכים שאנחנו לא מכירים.
עוד ב-mako בריאות:
>> 10 דרכים להפחית שומן בטני
>> האם הגיע הזמן להפסיק להשתמש בנייר טואלט?
>> איך אנשים מגיעים לגיל 100? נמצא הסבר מדעי
אבל יש גם דרך להילחם בזה
החוקרים לא רק בדקו עד כמה התנהגות גסת רוח משפיעה על הטיית העיגון, אלא גם בחנו דרכים להילחם בזה. כיוון שהם מצאו כי התנהגות גסת רוח יכולה להוביל להטיית עיגון על ידי צמצום נקודת המבט, החוקרים חקרו שתי דרכים להרחיב את נקודת המבט ואת יכולת עיבוד המידע. אחת מהן היא הסתכלות מנקודת מבט של אדם אחר ופעולה נוספת שיכולה לעזור היא עיבוד מידע, המאפשר להסתכל על הסיטואציה בנקודת מבט רחבה יותר. שתי פעולות אלו עוזרות להילחם בהשפעה של התנהגות גסת רוח על הטיית העיגון.
אך החוקרים מדגישים כי פעולות אלו צריכות להיות המוצא האחרון. הפתרון האמיתי למניעת הטיית עיגון היא פשוט לשקול היטב כיצד אנחנו מתייחסים לאנשים בסביבות בהן נעשות החלטות חשובות. לדבריהם, התנהגות אגרסיבית במקום העבודה אף פעם לא הייתה מקובלת, אך לרוב אנחנו נוטים להיות סלחנים יותר כלפי התנהגות גסת רוח - וזה צריך להיפסק. "בסימולציות גילינו ששיעור התמותה עולה בשל התנהגות גסת רוח. אנשים יכולים למות בגלל שמישהו העליב את המנתח לפני שהוא התחיל בניתוח", סיכמו החוקרים.