כולנו חווים ימים לחוצים שמשבשים לנו את מצב הרוח, מבאסים אותנו וגורמים לנו המון סטרס. אבל עם הזמן, למדנו למצוא את הדברים שמרגיעים אותנו ומשפרים לנו את ההרגשה, גם כשעמוס וקשה לנו. כעת, חוקרים מצאו שיטה מקורית ומעניינת שיכולה לשפר את מצב הרוח ללא מאמץ. והחלק הכי טוב בה: זו שיטה שתעזור לא רק לכם, אלא גם לאחרים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
חוקרים התחקו בעבר אחר ההשפעות של התנדבות ועזרה לזולת וידוע כי זה תורם משמעותית לרמת האושר ויכול לשפר את המצב הנפשי (מפחית חרדה וסטרס) באופן משמעותי. אך נראה שגם דבר קטן ופחות משמעותי כמו לאחל שלאדם מסוים יהיה טוב (מבלי אפילו להגיד לו את זה) יכול לעזור לכם המון.
במהלך המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Journal of Happiness Studies, החוקרים השוו בין שלוש אסטרטגיות שונות לשיפור מצב הרוח: טוב-לב אוהב, תלות הדדית והשוואה חברתית (כאשר אנו משווים את עצמנו לאנשים פחות טובים מאיתנו ובכך תורמים לדימוי העצמי שלנו).
ההשפעה של 12 דקות בלבד של "טוב-לב אוהב"
החוקר הראשי במחקר ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת איווה, דאגלס ג'נטיל, ביקש מסטודנטים להסתובב בבניינים השונים של האוניברסיטה ולנסות אחת מתוך שלוש האסטרטגיות, במשך 12 דקות בלבד.
הסטודנטים בקבוצת הטוב-לב אוהב התבקשו להסתכל על אנשים ולחשוב "אני מאחל לאדם הזה להיות מאושר". החוקרים עודדו את הסטודנטים באמת להתכוון לזה ולהגיד את זה לעצמם באופן משכנע ואותנטי.
הסטודנטים בקבוצת אסטרטגיית התלות-ההדדית, התבקשו להסתכל על אנשים ולחשוב אילו תקוות, שאיפות ותחושות הם אולי חולקים עם האדם שמולם.
ולבסוף, הסטודנטים בקבוצת ההשוואה החברתית התבקשו לחשוב על כך שיש להם כנראה חיים טובים יותר מהאנשים אותם פגשו. החוקרים הוסיפו קבוצת ביקורת, שם הסטודנטים התבקשו להסתכל על אנשים ורק להתמקד על החזות החיצונית שלהם, סגנון הלבוש שלהם וכו'.
עוד ב-mako בריאות:
>> זהירות: זה הירק הכי מזוהם על השולחן שלכם
>> מחקר: זאת השעה הכי מומלצת ביום לאכול קינוח
בסוף המחקר, הסטודנטים מילאו שאלונים שמדדו את רמת החרדה, הסטרס, האמפתיה והאושר שלהם לאחר הניסוי. החוקרים מצאו שמבין כל שלוש השיטות שנבדקו, "טוב-לב אוהב" הוביל לרמות הגבוהות ביותר של אמפתיה ואושר וגם לרמה מופחתת של חרדה. בניגוד לשיטה זו, שיטת ההשוואה החברתית לא שיפרה את מצב הרוח כלל וגרמה לסטודנטים להרגיש פחות אמפתיים ופחות אכפתיים. החוקרים הסבירו כי שיטת ההשוואה החברתית היא שיטה תחרותית – ולמרות שלתחרותיות יש יתרונות משלה, מחקרים אחרים הראו קשר בין תחרותיות לסטרס, חרדה ודיכאון.
המחקר הזה ממחיש כמה כוח יש למחשבה שלנו וכמה היא מסוגלת להשפיע עלינו. "מדובר באסטרטגיה פשוטה שלא לוקחת הרבה זמן ושהיא ניתנת לשילוב בשגרה היומיומית", כתבו החוקרים. נוסף לכך, הם ציינו את החשיבות שיש למחקר הזה בעידן הרשתות החברתיות, שבו רבים מאיתנו עסוקים בלהשוות את עצמנו לחייהם "הזוהרים" שאחרים מראים באינסטגרם. המחקר מוכיח שרגשות כמו קנאה, כעס ואכזבה לא תורמות למצבינו הנפשי. אז אם אתם בסטרס, פחות היינו ממליצים לגלול באינסטגרם ובפיד של הפייסבוק.