חצבת ושעלת הן שתי מחלות שקטלו ילדים רבים עד להמצאת החיסונים נגדן. עם זאת, בשנים האחרונות שומעים יותר ויותר על התפרצויות של מחלות אלו, על אף שיש חיסונים המגנים מפניהן. מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת הרפואי JAMA, בדק האם יש קשר בין דחיית חיסונים וסירוב להתחסן לבין ההתפרצויות האחרונות של חצבת ושעלת בארצות הברית. תוצאות המחקר הראו כי אלו המפנים אצבע מאשימה לעבר מתנגדי חיסונים צודקים - אכן יש קשר בין חזרתן של המחלות המסוכנות להימנעות מחיסונים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
החוקרים סקרו מחקרים משנים קודמות שדיווחו בהם על התפרצויות חצבת ושעלת ושבדקו בהם את הקשר בין מחלות והימנעות חיסונים או דחייתם. החוקרים מצאו 18 מחקרים שתיארו 1416 מקרי חצבת שהתרחשו בארצות הברית מאז שנת 2000, השנה שבה ארצות הברית הוכרזה כ"נקייה מחצבת". מבין המקרים האלו, נמצאו נתונים על היסטוריית החיסונים של 970 חולי חצבת ש-405 מתוכם היו לא מחוסנים, ללא כל סיבה רפואית (באוכלוסייה הכללית אחוז הלא מחוסנים אינו גבוה מ-10%). כמו כן, בחינת נתונים על מקרי מחלה לאורך זמן הראו שברוב התפרצויות החצבת המקרה הראשון (index case), שהוא מקור ההתפרצות, היה אדם לא מחוסן. נוסף לכך, אחד המחקרים שסקרו החוקרים בדק את הסיכון של ילד לא מחוסן ללקות בחצבת לעומת ילד מחוסן. על פי מחקר זה ילדים שלא חוסנו נמצאו בסיכון גדול פי 35 לחלות בחצבת מאשר ילדים מחוסנים.
כאמור, נוסף לחצבת החוקרים בדקו גם את הנתונים על מחלת השעלת. הם סקרו 32 מחקרים שדיווחו על התפרצויות של שעלת מאז 1977. בניגוד לחיסון נגד חצבת, החיסון נגד שעלת דועך עם השנים, כך שההגנה שהוא מספק למחוסנים נחלשת עם הזמן (גם החסינות של מי שחלה בשעלת דועכת עם הזמן). בהתאם לכך החוקרים גילו כי מספר התפרצויות של המחלה התרחשו דווקא באוכלוסיות מחוסנות, אך הם גם מצאו קשר בין הימנעות מכוונת מחיסונים להתפרצויות אחרות של מחלת השעלת.
"מקווה לא להיתקל עוד בילד במצב כזה"
חלק נכבד מהתפרצויות החצבת בארצות הברית בתקופה האחרונה, כגון ההתפרצות המפורסמת בדיסנילנד, מקורן באנשים שלא התחסנו במכוון. ומצב זה נכון אפילו בחלק מהתפרצויות השעלת. אנשים שבוחרים לא להתחסן מעמידים בסכנה לא רק את עצמם, אלא גם את הסובבים אותם - מחוסנים ולא מחוסנים. זו דוגמה לחשיבותו של "חיסון קהילתי". חיסונים מאפשרים להגן על פרטים באוכלוסייה שאינם מחוסנים: כדי להצליח להדביק אדם לא מחוסן, גורם המחלה צריך להגיע לסביבתו של אותו אדם פגיע. אם הרוב המכריע של אנשים בסביבתו של האדם התחסנו נגד המחלה, אין לגורם המחלה דרך להתקרב אליו ולהדביק אותו. תינוקות שעוד לא חוסנו, אנשים עם מערכת חיסון פגועה, זקנים שמערכת החיסון שלהם נחלשה, אנשים שהתחסנו אך החיסון לא פעל אצלם ואפילו אנשים שבוחרים לא להתחסן, זוכים להגנה מפני המחלות בזכות חומת המגן שמקימים האנשים המחוסנים. אך ככל שיותר ויותר אנשים יסרבו לחסן תפתח לגורמי המחלות דרך להגיע לאנשים הפגיעים ביותר, להזיק להם ואולי אף לגרום למותם.
גם בישראל ניתן לראות דוגמאות בהן הימנעות מכוונת מחיסונים מובילה להתפרצויות. בקרב אוכלוסיות הממאנות לחסן את ילדיהם, כמו בישובים הרדוף ובית קשת שבצפון, או בקרב קהילות מסוימות בירושלים, נצפו בשנים האחרונות התפרצויות של חצבת, חזרת ושעלת, שבמהלכן נדבקו גם תינוקות מתחת לגיל חיסון. בחלק מהמקרים התוצאות היו טראגיות.
במהלך התפרצות החצבת בשנת 2008 בירושלים נתקלה ד"ר אסתר ארונסון באחד התינוקות האלו במסגרת עבודתה כרופאת משפחה. "תינוק בן ארבעה חודשים הגיע למרפאה ממוטט, מכוסה פריחה, עיניו מכוסות מוגלה, ומתנשף בכבדות. הוא נחשף לחצבת לאחר שהות משותפת עם קרוב משפחה לא מחוסן, שהיה בתקופת הדגירה של המחלה. התינוק אושפז בבידוד וטופל במינונים גבוהים של אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים שניוניים. התינוק שרד לבסוף. אני מקווה לא להיתקל עוד בילד במצב כזה. אבל בהתחשב במצב הנכחי בארץ, זו עדיין אפשרות".
* מידע על חיסון חצבת בפורטל החיסונים של עמותת מדעת, מידע על חיסון שעלת בפורטל החיסונים של עמותת מדעת