היום אנחנו יודעים שגורמים שונים כמו תזונה בריאה, פעילות גופנית, קשרים חברתיים ולחץ מופחת הם בעלי השפעה לא רק על איכות החיים אלא גם על אורכם. כעת מחקר חדש חושף כי דת גם מהווה גורם מרכזי בעניין. לפי המחקר, לנשים אשר משתתפות בתפילות וטקסים דתיים לעיתים קרובות, יש סיכון נמוך יותר למוות מכל גורם אפשרי, כולל מחלות לב וסרטן.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
החוקרים במחקר, שפורסם במגזין האינטרנטי Internal Medicine, JAMA, מציינים שנראה שיש קשר חזק בין הדברים. "תוצאות המחקר מראות כי החוויה הדתית הקהילתית היא בעלת עוצמה", אומרת ד"ר טיילר ג'יי וונדרוויל, חוקרת מאוניברסיטת הרווארד למגזין CBS News. לצורך המחקר, וונדרוויל ועמיתיה אספו נתונים ממחקר בריאות לאומי מתמשך שבדק נשים שמקצוען הוא אחיות, אשר משתתפות בתפילות דת ציבוריות. בנוסף, עקב המחקר אחר תוצאות מוות אצל נשים אלו.
במהלך 16 שנים, יותר מ- 74,000 מהמשתתפות בטווח הגילאים 30 עד 55 מילאו שאלונים בהם הן דיווחו באיזו תכיפות הן משתתפות בתפילות בכנסייה קתולית או פרוטסטנטית. במהלך תקופת המחקר, 13,573 מהמשתתפות נפטרו - 2,721 ממחלות לב וכלי דם ו- 4,479 ממחלת הסרטן.
מניתוח הנתונים עלה כי מי שנכחה בתפילות ציבוריות יותר מפעם אחת בשבוע הייתה בסיכון מופחת של 33 אחוז למות לעומת נשים שמעולם לא השתתפו בתפילות ציבוריות. נשים שנכחו בתפילות ציבוריות על בסיס שבועי היו בסיכון מופחת של 26 אחוז למות, ואילו מי שהשתתפה בתפילות פחות מפעם בשבוע הייתה בסיכון מופחת של 13 אחוז למות.
קהילה ותמיכה חברתית
החוקרים כללו במחקר מספר רב של גורמי סיכון שעלולים להשפיע על שיעורי המוות, כולל יתר לחץ דם, סוכרת, צריכת אלכוהול, עישון, תזונה ופעילות גופנית, כמו גם נתונים כללים של גיל, מצב משפחתי, הכנסה, ורמת השכלה. בנוסף, התוצאות הראו שמשתתפות בטקסים דתיים יותר מפעם בשבוע נמצאו בסיכון המופחת ב- 27 אחוז למות ממחלות לב וכלי דם וסיכון מופחת ב- 21 אחוז למות מסרטן.
החוקרים מדגישים, שאמנם התוצאות הראו קשר אך אין זו הוכחה לכך כי הליכה לכנסייה משפרת את הבריאות. עם זאת, יש להם מספר רעיונות שיכולים להסביר את הקשר בין הדברים: "אני חושבת שזה לא רק דבר אחד, אלא שילוב של גורמים", אומרת וונדרוויל, "חלק מזה הוא שאם אתה משתתף בתפילות ציבוריות, אתה מפתח סביבך קהילה וזוכה לתמיכה חברתית, המהווה יתרון לבריאות בהיבט הפסיכולוגי ובהיבטים נוספים. כמו כן, על ידי השתתפות בתפילות ציבוריות, אתה מאמץ נורמות חברתיות מסוימות כמו עישון מופחת, או הימנעות מעישון שמגן על הבריאות".
עוד ב-mako בריאות:
>> דיאטת כושר: כך תוכלו לאכול פחמימות וגם לרזות
>> למה כואב לכם הגב? כך תשפרו את היציבה שלכם
>> ברית זה לא סיפור: המכשיר הישראלי שעושה ברית מילה ללא ניתוח
תפילות וטקסים דתיים מנציחים מסרים של תקווה ואמונה, אשר מגבירים את מידת האופטימיות ותורמים לשיעורים נמוכים יותר של דיכאון – מה שיכול להשפיע הן על רמת הבריאות והן על שיעור התמותה. וונדרוויל מציינת כי הדת היא עניין מאוד אישי וכי אין לפרש את ממצאי המחקר באופן כזה שאנשים אשר אינם משתתפים בתפילות ציבוריות, צריכים להתחיל להשתתף למען בריאותם. "מצד שני, אני חושבת שזה הגיוני עבור אדם דתי או איש אמונה לחשוב על חיבור לקהילה דרך השתתפות בתפילות וטקסים דתיים".
"אני חושב שצריך להיזהר מאד בפירוש של ממצאים כאלו", אומר ערן כ"ץ, פסיכולוג. "לא מדובר בקשר סיבתי אלא בקשר קורלטיבי. המחקר הזה מאוד מגביל את הפרשנות מכיוון שמדובר באוכלוסייה של נשים נוצריות בארצות הברית ולא נדגמו גברים ובכלל בני אדם מדתות ותרבויות אחרות.
"יחד עם זאת, אני חושב שהמחקר הזה מתקשר לתופעה מעניינת, שאנחנו לומדים עליה יותר ויותר בשנים האחרונות, והיא הקשר בין רווחה נפשית לבריאות גופנית. אפשר להניח שהנשים במחקר, שהקפידו ללכת לכנסייה עשו זאת כיוון שזה עשה להן טוב. ייתכן שהן הרגישו מחוברות - קודם כל לקהילה המידית שלהן וגם אולי לקהילה רחבה יותר במובן המופשט. ייתכן שהן ספגו והטמיעו תכנים ומסרים חיוביים כלפי עצמן והעולם. לדברים אלו יש משמעות נפשית חזקה מאוד. כך למשל, אנחנו יודעים שאצל אנשים העוסקים במדיטציה - לאו דווקא מהזווית הדתית - יש סיכוי משמעותי לשיפור במדדים פיזיולוגיים התורמים בין השאר לאריכות ימים, כמו ירידה בלחץ הדם. לא מן הנמנע שהחוויה הדתית שאותן נשים במחקר הזה קיבלו מקבילה לחוויה המנטאלית, רגשית ורוחנית של אנשים המתרגלים מדיטציה, והשפיעה על גופן בדרכים דומות".
חשוב לציין שלמחקר מספר מגבלות מהותיות, בעיקר העובדה שהאוכלוסייה הנחקרת הייתה הומוגנית - נשים נוצריות לבנות בעלות רמה סוציו-אקונומית דומה, כך שנדרש כאן מחקר עתידי אשר יבדוק אם קיים קשר דומה בקרב אוכלוסיות אחרות ודתות אחרות. בנוסף, כל המשתתפות במחקר היו אחיות, שעיסוקן הוא מעולם הרפואה והבריאות, ולכן צפוי שהן יהיו יותר מודעות לבריאות מאשר כלל האוכלוסייה.