בסוף השנה תפוג האורכה שנתן בית המשפט העליון להגשת תביעות של הורים לילדים שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך מעקב ההיריון או בפענוחי הבדיקות. משפחות לילדים שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית עלולות למצוא עצמן ללא הזכות לפיצויים ובחוסר יכולת להמשיך לשאת את ההוצאות הכספיות העצומות הכרוכות בגידולו בכבוד.
במהלך שנת 2012 שינה בית המשפט העליון את מהות עילת התביעה לגבי תביעות מסוג זה וביטל את עילת התביעה, שהייתה מוקנית לילד שנפגע, בגין "הולדה בעוולה". במסגרת ההלכה החדשה נקבע כי עילת התביעה נתונה מעתה ואילך אך ורק להוריו בשל ההוצאות המוגברות וההפסדים שבגידול ילד כזה.
שינוי הלכה זה בא לאחר עשרות שנים שבהן הייתה לקטין הנכה עילת תביעה משלו. מבחינת גובה הפיצויים המשולמים, לא היה בכך משום שינוי של ממש, שכן אותם ראשי נזק נשארו פחות או יותר על כנם. אולם ההחלטה שינתה באופן משמעותי את פרק הזמן שבו ניתן להגיש תביעה בגין אותה התנהגות רשלנית.
טרם השינוי היה לילוד שנפגע 25 שנה לתבוע בגין נזקיו (7 שנים לאחר הפיכתו לבגיר), היום, כיוון שעילת התביעה מוקנית להורים, יש רק 7 שנים מרגע הלידה להגיש את תביעתם.
ההסתגלות לוקחת שנים
"אין זה סוד כי ילדים מסוג זה מצריכים טיפול והשגחה מעבר לילד רגיל, ותקופת ההסתגלות של ההורים לאסון שנחת עליהם לוקחת שנים", אומר עו"ד יראון פסטינגר ממשרד רון-פסטינגר, "אשר על כן, קיצור זמן ההיערכות לתביעה מסובכת שכזו בתחום הרשלנות הרפואית, שהנו תחום משפטי מורכב ביותר ככלל, ובתחום היריון ולידה בפרט, קיצור תקופת התיישנות ב-18 שנה אינו דבר של מה בכך.
"כתוצאה משינוי דרסטי זה נוצרה בעיה בתיקים רבים התלויים ועומדים בתקופת הביניים. נותר מצב שבו הורים לילדים מעל גיל שבע איבדו את זכות התביעה שלהם. לאור האמור בית המשפט האריך בהדרגה ובהוראת שעה את תקופת ההתיישנות לסוגים השונים של התיקים ואפשר את המשך קיומה הזמני של עילת התביעה לקטין. בסוף שנת 2017 תסתיים תקופת האורכה האחרונה שניתנה להורי הילדים. לצערנו בחלק גדול מהמקרים אלו משפחות קשות יום, שאינן מודעות כלל לזכויותיהן".
עוד ב-mako בריאות:
>> למה הדיאטה החדשה הזאת שוברת את האינטרנט?
>> כנראה שזמן לא באמת מרפא לב שבור
>> מי בריאה יותר: אשלי גרהאם או ג'יג'י חדיד?
ערכי פרקליטות?
האם לא היה אפשר לעשות משהו? "פנינו לא פעם ללשכת שרת המשפטים ולצוותה על מנת שידאגו לפרסם את המועד האחרון להגשת התביעה", מוסיף עו"ד פסטינגר, "זהו אינו חריג שכן המדינה נוהגת לעתים לפרסם שינויים כאלה ואחרים. כך למשל, נהג בעבר מנהל מקרקעי ישראל לפרסם מועדים חדשים להגשת תביעות למימוש זכויות מקרקעין בעקבות פסיקת בתי המשפט, ששינתה תקופת התיישנות קודמת".
למרות האמור דחו שרת המשפטים וצוותה פעם אחר פעם את הבקשה. משרד המשפטים סבר כי פסק הדין שהעניק את הארכה האחרונה הזו לאותן משפחות המגדלות ילדים נכים אינו "עולה בקנה אחד עם ערכי הפרקליטות", וסירב לפרסם המועד האחרון.
"לא ברור כלל מהם 'ערכי פרקליטות' אלו ומדוע אינם יכולים לחול על זכויותיהם של ילדים נכים ומשפחותיהם", אומר עו"ד פסטינגר, "אולי הדבר נובע מכך שהמדינה עצמה נתבעת בתיקים אלה - כמחצית ממספר התביעות משולמת באמצעות הקרן הממשלתית לביטוח 'ענבל'. בכל מקרה, המועד הולך ומתקרב ולאחריו לא תהיה עוד הארכת מועד כלשהי ולא ניתן יהיה להגיש יותר תביעות מסוג זה במסגרת הישנה שנתבטלה".