קרימיאן קונגו

הנגיף הגורם למחלת קרימיאן קונגו התגלה לראשונה בישראל. המחלה, ששמה המלא הוא "קדחת דימומית קרימאן קונגו" (CCHF), התגלתה בבקר ובקרציות בקר, באזור רמת הגולן, מזרח עמק יזרעאל ודרום הכרמל - כך הודיע משרד החקלאות. המחלה עלולה להיות חמורה בבני אדם ושיעור התמותה ממנה עלול להגיע לכ-30 אחוזים. המחלה אינה מדבקת בקלות, ומי שבסיכון הם בעיקר אנשים העובדים עם בעלי חיים. ניתן להידבק בעקיצה של קרציה נגועה או ממגע בנוזלי גוף של בעלי חיים או בני אדם חולים. הקרציות המעבירות את הנגיף נמצאות בישראל כבר שנים, אך כאמור, זו הפעם הראשונה שהנגיף עצמו מתגלה כאן. נכון להיום לא נדבקו בני אדם בישראל.

 

 הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי 

 

תקופת הדגירה של המחלה נעה בין שלושה לשבעה ימים בממוצע. בתחילתה מציגים החולים תסמינים דמויי שפעת, אך אם היא מסתבכת, המחלה עלולה לגרום לדימומים קשים ולהדרדרות בתפקוד הכליות והכבד. במקרים כאלו שיעור התמותה נע בין חמישה לשלושים אחוזים, והסיכון למוות גבוה במיוחד במהלך השבוע השני למחלה. המחלה מופיעה בצורתה הקשה בבני אדם בלבד: אצל בעלי חיים היא בדרך כלל לא גורמת לתסמינים, מה שמקשה על זיהויה.

 

מחלת קרימיאן קונגו נחשבת לאנדמית באפריקה, באסיה, במזרח התיכון וכן במזרח ודרום אירופה. בבלוצ'יסטן הפקיסטנית אובחנו שני חולים, המצטרפים ל-28 חולים קודמים במחוז כולו השנה. עד כה שישה מהחולים מתו. חולה נוסף בן 42, עובד בחווה חקלאית, הובהל לאחרונה לבית החולים בבהוולפור שבמזרח פקיסטן, כשהוא סובל מחום גבוה ומדימום מאפו. 

 

בסוף אוגוסט מתה מהמחלה אישה בת 32 בעירק, וימים ספורים קודם לכן דווח על מקרה בפורטוגל. אמנם המחלה קיימת בארצות סביבנו, אך כאמור, הנגיפים שאותרו בימים האחרונים בצפון הארץ הם הראשונים שזוהו בישראל.

שפעת העופות

קרימיאן קונגו אינה מחלת בעלי החיים היחידה שעלולה לסכן בני אדם. שפעת העופות ממשיכה להדאיג את רשויות הבריאות ברחבי העולם, ונגיפים מזנים שונים מתגלים בכל העולם. לאחרונה התגלה זן H5N1 בחווה לגידול עופות מאכל בנהלל. זה כבר המקרה השלישי בישראל מהזמן האחרון, והקודם נמצא במרחק של 600 מטר בלבד. המחלה מתפשטת בעולם באמצעות עופות נודדים, ומלבד עופות משק עלולה להדביק גם יונקים, ביניהם בני אדם - בדרך כלל כאלה שבאו במגע עם עופות.

 

הנגיף הגורם לשפעת העופות הוא אחד האיומים למגפה עולמית אפשרית בעתיד, מפני שהוא, כמו כל נגיפי השפעת, משתנה במהירות: נגיף שפעת העופות עלול לקבל תכונות של שפעת שעוברת בין בני אדם, ולהפוך למדבק ממש כמוה. בשנים האחרונות גרמו נגיפים ממשפחה זו למוות המוני של יונקים ימיים באזור אמריקה הדרומית, ובחודשים האחרונים מכה הנגיף בעדרי בקר בארצות הברית, ואף מדביק אנשים מדי פעם. 

קדחת מערב הנילוס

קדחת מערב הנילוס אמנם מועברת על ידי יתושים, אך גם במקרה זה המקור למחלה הוא עופות חולים, בדרך כלל עופות בר. עד כה נמנו בארץ 913 חולים מאומתים במחלה זו, מתוכם נפטרו 70 איש. אנחנו כבר לא רואים היקפים גבוהים של תחלואה כפי שנצפו בחודשים יוני ויולי, אך עם זאת, בימים אלו הציפורים מתחילות לנדוד מאירופה לאפריקה ועוברות בישראל בדרכן. נראה מה הן יביאו איתן.

 

ובחזרה לשפעת

במינסוטה שבארצות הברית התגלו שני מקרים של ווריאנט חדש לשפעת A, שמצוין בקוד A(H3N2)v. שני החולים לא נזקקו לאשפוז וכבר החלימו לחלוטין. מדובר בשני ילדים שאינם קשורים זה לזה, אך השתתפו באותו יריד חקלאי. לאחד מהם היה מגע ישיר עם חזיר.

 

גם שפעת שמקורה בחזירים, כמו שפעת העופות, עלולה להחליף תכונות עם שפעת של בני אדם, ולגרום יום אחד למגפה. זה היה החשש ב-2009, כאשר שפעת של חזירים עברה לבני אדם. 

שעלת

מערך המודיעין של משרד הבריאות מדווח שרמת התחלואה בשעלת עדיין גבוהה מאוד, ובכל חודש מתגלים מאות חולים. בשבוע הקודם לבדו דווחו 106 מקרי תחלואה חדשים. חודש מאי 2024 היה שיאה של ההתפרצות שהחלה בארץ בתחילת 2023, ואז נמנו 663 חולים. מאז נראית ירידה עקבית אך איטית, ונתוני התחלואה מחודש יולי והלאה לא סופיים, כך שלא ידוע עדיין היקף התחלואה המלא בחודשים האחרונים. בנוסף, גם המספרים הידועים לא באמת משקפים את היקף התחלואה המלא: במקרים של מחלה קלה, בדרך כלל אצל מחוסנים שנדבקו למרות החיסון, ייתכן שהיא לא תאובחן כשעלת ולכן לא תדווח.

 

חשוב לזכור שהמחלה הורגת כאחוז מהתינוקות הלא מחוסנים שחולים בה, ושהדרך היחידה להגן על תינוקות לפני החיסון הראשון היא על ידי חיסון האם בהריון. חשוב להתחסן בכל הריון מחדש, גם אם חוסנת בהריון הקודם. החיסון בהריון בטוח ומגן גם על האם וגם על התינוק. עם זאת, החיסון לא מגן לאורך שנים רבות, כך שמי שלא חוסנו בשנים האחרונות אינם מחוסנים ועלולים להידבק במחלה. לאנשים בסיכון או כאלה שטסים לחו"ל כדאי להתייעץ עם צוות רפואי מוסמך לגבי האפשרות לקבל זריקת דחף.

 

למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי