סדרת כשלים רפואיים הובילה למותה הטרגי של התינוקת בגיל שישה שבועות בלבד: כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה.
בתביעה, שהוגשה ע"י עו"ד אנה אונגר ממשרד אונגר-שויגמן, מתואר סיפורה של שירי (שם בדוי), אשר בתחילת היריונה הופנתה לייעוץ גנטי ובמהלכו הומלץ לה לבצע סקירת מערכות הכוללות בדיקת 'אקו לב עוברי'. על פי הנטען, חרף ההמלצות שניתנו בייעוץ הגנטי, רופאת מעקב ההיריון לא הפנתה אותה לבדיקות הנדרשות.
בהמשך, פנתה שירי לצורך ביצוע הסקירות אצל רופאה פרטית. במהלך אחת הסקירות תועד ממצא שעורר חשד למום לבבי, אולם הרופאה הפרטית פספסה את הממצא, לא ציינה אותו בדוח, לא יידעה את שירי ולא הפנתה אותו לבדיקת האקו לב הנדרשת.
בשבוע ה-38 להיריון שירי חוותה צירים והגיעה למרכז רפואי. מיד לאחר הלידה התברר כי התינוקת סובלת ממום לבבי מסוג TAPVR, הגורם למצב שבו כלי הדם המגיעים מהריאות אינם מחוברים כראוי לעלייה השמאלית בלב. מדובר במום הפוגע באופן משמעותי באספקת החמצן לגוף.
לדברי עו"ד אונגר, ניתן היה לאבחן את המום החמור במהלך ההיריון, ולמנוע את הלידה.
חוות הדעת שהוכיחה את הכשלים
אל התביעה צורפה חוות דעתו של מומחה במיילדות, גינקולוגיה ואולטרסאונד מיילדותי, אשר קבע כי אכן בסקירת המערכות השנייה שבוצעה לתובעת, החמיצה הרופאה המבצעת ממצא חשוב שאיתר סינוס קורונרי מורחב בלב העובר. "לו היה מזוהה ממצא זה בזמן, היה מחייב הפניה להמשך בירור באמצעות בדיקת אקו לב עוברי, אשר הייתה עשויה לאבחן את המום הלבבי שממנו סבלה התינוקת", טען.
המומחה הסביר כי מדובר בממצא שניתן לזהות כבר החל משבוע 16 להריון, ועל הרופאה היה להפנות את שירי לבדיקת אקו לב עובר לאחר זיהויו. כיוון שלא הופנתה, לדבריו, המום הלבבי לא אובחן בזמן ההיריון, וכך נמנעה מההורים אפשרות לפנות לוועדה להפסקת היריון.
עוד מציין המומחה בחוות דעתו כי גם רופאת הנשים שהייתה אחראית על מעקב ההיריון לא פעלה בהתאם להמלצות הייעוץ הגנטי ולא הסבירה לתובעת את חשיבות ביצוען של הבדיקות שהומלצו. לדבריו, אילו המום היה מתגלה בסקירת המערכות המאוחרת, עדיין היה לה מספיק זמן כדי לפנות לוועדות השונות לצורך הפסקת היריון, ואלה היו מאשרות את הפסקת ההיריון במקרה כזה.
לאחר לידתה הוחלט להעביר את התינוקת לניתוח בבית החולים שניידר, אך מכיוון שהניתוח תוכנן להיות מבוצע רק כעבור שבועיים לאחר הלידה, בינתיים היא שוחררה לביתה ללא השגחה רפואית.
אל התביעה צורפה גם חוות דעתו של מומחה בכירורגיית לב-חזה ילדים, המבקר את התנהלות הצוותים הרפואיים בבתי החולים. לדבריו, קביעת תור לניתוח רק שבועיים לאחר התגלות המום היא חוסר אחריות, משום שידוע כי מום זה עלול לגרום לעומס יתר על הריאות ודורש השגחה וטיפול דחוף יותר.
המומחה מציין כי כאשר התינוקת הגיעה לאחר שבועיים לבית החולים שניידר, כבר אובחנה היצרות בזרימת הדם מהריאות ללבה, ובמקביל גם לחץ הדם בריאות היה גבוה. לדבריו, בדוח הניתוח לא נרשם כל תיעוד לגבי טיפול בהיצרות זו, ועובדה שהיא לא טופלה במהלך הניתוח ולא ברור מדוע, היא פגם חמור בטיפול הניתוחי.
עוד ציין המומחה כי במסגרת תיקון המום המנתחים ביצעו תיקון של וריד הריאה השמאלי העליון, פעולה שלדבריו לא היה צריך לבצע בגיל כה מוקדם אלא בשלב מאוחר יותר בחייה, דבר אשר החמיר את מצבה של התינוקת. המומחה קבע כי לו הייתה התינוקת מנותחת בזמן, לפני עליית הלחץ בכלי הדם של הריאות, סיכוייה לשרוד היו גבוהים מאוד, והיא הייתה יכולה לחיות חיים מלאים ללא צורך בטיפול תרופתי וללא קיצור בתוחלת החיים.
לדברי עו"ד אונגר סבלם של הורי התינוקת המנוחה קשה לתיאור. "ההורים ליוו את הפעוטה לאורך חייה הקצרים ולא משו ממיטתה, גם כשמצבה הידרדר. הם נאלצו לראות את בתם התינוקת המחוברת לצינורות ומחטים, הולכת וקמלה לנגד עיניהם, ללא יכולת להושיעה".
התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד, מבקשת לחייב את קופת חולים מאוחדת, את הרופאה הפרטית, את המרכז הרפואי גליל-נהריה ואת בית החולים שניידר לפצות את הורי התינוקת בסכום של מעל 5 מיליון שקלים. טרם הוגשו כתבי הגנה.
תגובות:
מרכז שניידר: "מערך הלב של מרכז שניידר נחשב למרכז מצוינות בעל שם בינלאומי לטיפול במומי לב ומחלות לב, ומהווה מרכז הפניה לילדים המטופלים בבתי חולים אחרים בארץ וממדינות רבות נוספות. במערך מתבצעים מדי שנה מרבית ניתוחי וצינתורי הלב בילדי ישראל באחוזי הצלחה מהגבוהים בעולם. במשך למעלה משלושה עשורים טופלו במערך הלב בשניידר במסירות ובמקצועיות עשרות אלפי תינוקות, ילדים ובני נוער.
"במקרה הנדון, התינוקת הופנתה למרכז שניידר מבית חולים אחר כשהיא סובלת ממקרה מורכב של המום הלבבי המולד. היא קיבלה ללא דיחוי את המענה הרפואי הטוב והמקצועי ביותר מצוות רב תחומי, ולצערנו, למרות מאמצי הצוות היא נפטרה. טענות בית החולים בהתייחס לנטען בתביעה יפורטו בהרחבה בכתב ההגנה בבית המשפט. אנו משתתפים בצערה של המשפחה".
מאוחדת: ""אנחנו מצרים על מות התינוקת. לא נפל כל דופי בטיפול שניתן לאם במהלך ההיריון, ומאוחדת אינה קשורה לטיפול שניתן לתינוקת במסגרת בית החולים. כמקובל, תגובה לטענות התביעה תימסר לבית המשפט במסגרת ההליך המשפטי".
משרד הבריאות: "המשרד משתתף בצער המשפחה. תגובת המשרד תינתן בבית המשפט, כמקובל".