שורה של עדויות מציגות התנהלות מטרידה ביותר במוסד השיקומי "גיבורים" שברחובות, המפוקח וממומן ע"י משרד הבריאות. בנות ששהו במקום מספרות על הזנחה מתמשכת, על תחלופה תדירה של מנהלים, הטרדות מיניות, תקיפות, קללות וצעקות.

המוסדות השיקומיים של משרד הבריאות ברחבי הארץ, לרוב מיועדים לצעירים בני 30-18 ביניהם מתמודדי נפש שעברו דיכאון קשה, הסובלים מאירועים פסיכוטיים, מתמודדי פוסט-טראומה, אובדנות, קורבנות של פגיעה מינית ועוד. חלקם מגיעים לשם אחרי אשפוז ממושך במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים וחלקם דרך מחלקת הרווחה ברשויות המקומיות. מטרת המוסד היא להעניק למתמודדי נפש, מסגרת שבה יוכלו לשמור על עצמאותם ולגרום להם להרגיש בבית, ובמקביל לקבל ליווי רפואי ורגשי צמוד.

"עברתי שם דברים נוראיים"

כפי שמתארים דיירי "גיבורים" ברחובות ששהו בו, מדובר במציאות יומיומית שלא רק שלא שיפרה את מצבם הרפואי והרגשי, או העניקה תחושה של בית או מקום תומך ועוטף, אלא אף החמירה את מצבם. הילה (שם בדוי), 27 , דיירת במוסד כבר 4 שנים, מספרת: "הגעתי לקהילה לפני כארבע שנים בעקבות הפרעות אכילה ופוסט-טראומה שנגרמו לי בעקבות תקיפה מינית מתמשכת שעברתי בבית הספר על ידי תלמיד, ובשל בעיות שחוויתי בבית. לצערי חוויתי גם ניסיונות אובדנות. זו אמורה להיות קהילה תומכת אבל עברתי שם דברים נוראיים וקשים". לדבריה, המנהלים של המקום התחלפו עשרות פעמים במהלך 4 השנים ששהתה במקום, וגם דיירים עוזבים -  "רק בחודש האחרון, לצורך העניין, עזבו 14 דיירים".

עוד היא מתארת התנהלות שגובלת באי שמירה על סודיות רפואית של המטופלים. "כבר קרו מספר מקרים שבהם המנהלת ביקשה מהדיירות לסדר תיקים של דיירים אחרים, וכל החומר הרפואי שלהם היה חשוף בפנינו. גם המנהלת הקודמת ביקשה מאתנו לשמור על דיירים אחרים, לפעמים במקום מדריכים. היא קיללה חברה שלי וצעקה עליה 'שמנה'".

בשלב הזה של הריאיון, הילה מספרת בגרון חנוק על תקיפות מיניות שחוותה במקום. "אחד המדריכים, שאגב נחשד בעבר בתקיפות מיניות, הרים לי את החולצה וניסה לגעת בי בזמן שאני עם התקף סוכרת. גם אב הבית של המקום קרא לי למחסן באחד הימים ותקף אותי. הוא ניסה לגעת בי ושאל אם הוא יכול לנשק אותי והתקרב אליי. אמרתי לו שאני עומדת לפרכס בגלל הסוכרת, ורק ככה הוא הניח לי. ברחתי משם".

לדבריה, במקום מעולם לא אורגנו טיולים או פעילויות חווייתיות, ולעתים אף היה מחסור במזון. "לכל דייר בבית אמורים להקצות תקציב, והסכומים משתנים. כבר קרה שהסכום לא הספיק לקניית אוכל לדירה". יתרה מכך, לדבריה במקום אין הפרדה מגדרית במגורי הדיירים. "בנים ובנות אמורים לשהות בדירות נפרדות, אבל זה לא ככה. היו כבר כמה תקיפות מיניות בעקבות זה".

"אחד המדריכים, שאגב נחשד בעבר בתקיפות מיניות, הרים לי את החולצה וניסה לגעת בי בזמן שאני עם התקף סוכרת"

הילה (שם בדוי)

 

איילת (שם בדוי), 24, דיירת נוספת, מספרת על מדריך שנהג באלימות. "הוא היה מביא את הילדים שלו לעבודה ומרביץ להם לידינו. הוא קילל אותנו ואותם גם". עוד היא מציינת כי במקום אין לוח זמנים מסודר, ושהמקום מאוד מוזנח ומלוכלך.

"הבנו שעשינו את טעות חיינו"

דני (שם בדוי), אביה של נוי (שם בדוי), 21, חולת סכיזופרניה ששהתה בעבר במוסד, מספר על ההחלטה להוציאה משם: "בתי סובלת מסכיזופרניה קשה, היא מתמודדת עם חרדות ופחדים. בשנה האחרונה ההתנהלות במקום הייתה גרועה, והמצב שלה החמיר. במקום לזכות במסגרת תומכת שתעזור לה להתמודד, היא קיבלה בדיוק ההפך. שמענו על ההוסטל הזה דרך בית הספר המיוחד שבו היא למדה ובהתחלה שמחנו שהתקבלה, אך במהרה הבנו שעשינו את טעות חיינו. מדובר בנוער בסיכון המתמודד עם בעיות נפשיות ונמצא בסכנת אובדנות. היו צריכים לטפל בהם בכפפות של משי ובמקום זה עושים להם רע".

לדבריו, המנהלת במקום לא תפקדה, וגם מתאמות טיפול שהיו אמורות להגיע למקום מטעם משרד הבריאות התחלפו ללא הרף. "האחרונה פשוט נעלמה. זו פונקציה חשובה ביותר, המתאמת היא זו שלמעשה אמורה להתריע על המצב הרפואי רגשי של הבת שלי ולעזור לה. לילדה לא היה מענה רגשי במשך שנה שלמה. אף אחד לא ידע אם הבת שלי קמה בבוקר בכלל. לא היו מעירים אותה לבית הספר בתקופת הלימודים. מעבר לכך, לא היו נותנים לה תרופות שהיא צריכה לקבל, שזה עניין בסיסי ביותר. היו רק שני מדריכים על כל ההוסטל, אפילו למיון לא לקחו את מי שהיה צריך לקחת. ההזנחה שם מורגשת בכל היבט".

בדומה לטענות דיירים אחרים, גם דני מתלונן על מחסור באוכל שהורגש במקום. "הבת שלי הייתה מתקשרת אלי ביום שישי בערב ואומרת לי 'אבא אין לנו אוכל'. כשהייתי מתקשר למדריכה היא הייתה אומרת לי שגם להם אין אוכל, זה קרה המון. היו צריכים לארגן לה טיפול פסיכולוגי, טיפול שיניים וזה לא נעשה. המקום פשוט לא מתפקד".

לדבריו, אף שניסה לפנות לגורמים אחראים – לא זכה למענה. "זה הוסטל של משרד הבריאות, אמור להיות פיקוח אך מעולם לא היה. התרעתי בפני המפקחת של משרד הבריאות על העניין אך היא לא עשתה דבר. הגשתי מכתב תלונה למשרד הבריאות ולהוסטל על כך שהבת שלי הידרדרה, לא קיבלתי מענה".

 

"היו הטרדות מיניות בין הדיירים, והיו גם אנשי צוות שהטרידו"

נועם (שם בדוי), מדריך לשעבר

 

נועם (שם בדוי), מדריך שעבד במקום, מספר ל-mako בריאות שלאחרונה עזב את ההוסטל למרות שנים של ניסיון שצבר בתחום. "לא יכולתי יותר. היינו שני מדריכים שהחזיקו מעל 30 דיירים. היה מקרה שדייר לא קיבל תרופות למרות החלטת הפסיכיאטר, הדייר לא רצה וההנהלה לא התמודדה אתו. היו הטרדות מיניות בין הדיירים, והיו גם אנשי צוות שהטרידו. היו שם גם שני סוחרי סמים בין הדיירים, ולקח המון זמן ולחץ עד שהוציאו אותם. הדיירים ישנים כל היום ולא עושים כלום".

לדבריו, גם עניין חלוקת התקציב במקום בעייתי. "זה מקום לביזנס בלבד. זה מה שמעניין את המנהלים, רק כסף. כל דייר משלם 1450 שקלים עבור סל שיקום שאמור לכלול: טיולים, ליווי רגשי, תרבות, מזון; אבל בפועל הדיירים לא מקבלים כלום. המקום מקבל ממשרד הבריאות סכום של 32,000 שקלים בשנה כדי לארגן טיול. מעולם לא היה שם טיול בשנים האחרונות. הם מחויבים לתת לכל דייר 150 שקלים לאוכל. אבל לפעמים לא היה להם מספיק אוכל והמקום לא סיפק אוכל בכלל, היו מצבים שנשארו בלי אוכל. משרד הבריאות ביקר מספר פעמים במקום ולא עשה דבר".

עוד מספר נועם כי הדיירים במקום נמצאים במצוקה אדירה. "הם ממש מסכנים - הם בנכות נפשית ורק הולכים אחורה. יש שם אנשים שעוזבים ויש כאלה שאין להם לאן ללכת. המנהלת שנמצאת עכשיו היא בכלל מתאמת טיפול, בלי ניסיון, הגיעה ל-3 חודשים, אין לה הבנה בתחום. הם לא מצליחים למצוא מנהלת קבועה".

העמותה המנהלת בפועל את המוסד השיקומי: "הטענות המועלות בכתבה שקריות ומופרכות ונולדו כולן כסוג של מסע נקמה בקהילה, אשר פועלת תחת משרד הבריאות ובפיקוחו. שתי הדיירות המתלוננות המוזכרות בכתבה הוצאו מן המסגרת השיקומית בהוראת משרד הבריאות, כיוון שלא התאימו לה. הן חברו למדריך שפוטר לנוכח אי התאמתו ויחד החליטו לפעול על מנת לפגוע במוסד.

"הקהילה התומכת "גיבורים" היא קהילה שיקומית למתמודדי נפש החיים בקהילה, הפועלת במשך עשרות שנים. מאז ועד היום פועל המוסד מתוך תחושת שליחות לשיקומם של מאות מתמודדי נפש, אשר רובם הגדול השתלבו בחברה ובמסגרות קהילתיות מותאמות. המקום מפוקח באופן רציף ושוטף על ידי משרד הבריאות, עד לפרטים הקטנים ביותר, כולל מבנה ותקינת כוח אדם, התנהלות כספית ופיקוח על תוכניות שיקום אישיות של כל דייר במקום. צר לנו על תחושותיהן של שתי דיירות לשעבר, אך חשוב להבין כי אין בטענתן ולו צל של אמת.
טיולים התקיימו כנדרש מידי שנה, ונבדקו על ידי משרד הבריאות, למעט שנות הקורונה שאז נאסר עליהם לצאת לטיולים (ואז עשו פעילות פנאי אלטרנטיבית)".

משרד הבריאות: "בשל חיסיון רפואי וצנעת הפרט לא נוכל להתייחס באופן ספציפי לטענות. משרד הבריאות מכיר את הבעיות בהוסטל המדובר ומטפל בהן מתוך כוונה לשמור על הטיפול הנכון ועל רווחת המטופלים. לנוכח זאת, המשרד החליט על עצירת קליטת דיירים נוספים למקום עד לתיקון הליקויים ובהם תקינה ומחסור בכוח אדם. נציין כי גורמי המקצוע של המשרד ערכו ביקורת במקום ובנוסף זימן המשרד את יזם השירות והמנהלת המקצועית לשיחת הבהרה. המשרד ממשיך לעקוב ובודק את התלונות לעומקן. בנוסף הודק הפיקוח על המקום ותוגברו ועדות המעקב בנוכחות מקבלי השירות. בהתאם לתוצאות הבדיקה ישקלו נקיטת צעדים נוספים".