דו"ח שפורסם באמצעות "התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה" לשנת 2017, חושף נתונים מדאיגים, לצד שיפור במדדי בריאות בקרב האוכלוסייה הישראלית. הדו"ח המלא כלל עשרות מדדי איכות בתחומים שונים, ביניהם: השמנה, עישון, בדיקות סקר לסרטן, תחלואת ילדים, קידום בריאות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה, מדדי בריאות הנפש ועוד.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ובראש מנהלת התכנית עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית. "הדו"ח בהחלט מציג תמונה מעודדת לצד נתונים מדאיגים", אומרת ד"ר קלדרון. "לשמחתי, נראה כי קיים שיעור שיא בבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי גס, וכן עלייה משמעותית לאורך השנים בביצוע בדיקת ספירומטריה לאוכלוסיות שבסיכון למחלות ריאה חסימתיות. בנוסף, לראשונה ניכרת מגמת עצירה בהתפשטות מחלת הסוכרת ועלייה בשיעור החולים הסוכרתיים המאוזנים". עם זאת, ד"ר קלדרון מציינת כי קיימת חשיבות רבה להמשך שיפור נתוני ההשמנה החמורים, הרגלי השימוש הנרחבים באנטיביוטיקה ונושאים נוספים שתוצאותיהם פחות מספקות.
עיקרי הדו"ח: יותר נבדקים בבדיקות מצילות חיים - ומנגד יותר מעשנים ויותר סובלים מהשמנת יתר
לפי הנתונים שעולים מהדו"ח, לא ברור אם יש לנו יותר סיבות לשמוח או לדאוג. מצד אחד, נראה שאנחנו דואגים יותר למצבנו הבריאותי וערים לבדיקות הסקר שעשויות למנוע מחלות קשות ואף להציל חיים. מנגד, נראה שיש לנו עוד הרבה מה לשפר כדי להיות בריאים יותר. זאת לנוכח העובדה שיותר ישראלים סובלים מהשמנת יתר ורבים משתמשים באנטיביוטיקה ומעשנים. הנה סיכום הנתונים:
החדשות הרעות: מעל חמישים אחוז סובלים מהשמנת יתר וכחמישית מהאוכלוסייה מעשנים
כ- 62% מהגברים ומעל ל-53% מהנשים בגיל 20-64 נמדדו עם עודף משקל והשמנת יתר.
בבחינת שיעור ההימצאות של השמנת היתר בקרב גילאי 20-84 ניכר כי שיעורי ההשמנה עולים בקצב דומה הן בקרב גברים והן בקרב נשים עד גיל 45-49, אך בניגוד להתייצבות אצל הגברים בגילים אלה, מחריפה הבעיה בקרב הנשים במשך 20 שנים נוספות. בנוסף, בקרב גברים ניכר כי אין פערים בנושא עודף משקל והשמנת יתר בהתייחס למצב הסוציו אקונומי לעומת נשים אצלן ניכרת ירידה עם העלייה במצב הסוציו אקונומי.
19.2% מהאוכלוסייה בישראל בגילים 16-74 מעשנת. 26.6% גברים מעשנים ו- 12.1% נשים מעשנות. על אף שניכרת ירידה מתונה ועקבית משנה לשנה בשיעורי העישון, שיעור המעשנים עדיין גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 18.4%.
על פי הדו"ח, ישראל מובילה בשימוש באנטיביוטיקה: השימוש באנטיביוטיקה שכיח בכל העולם, על אף שיעילותה הולכת ופוחתת עם השנים עקב התפשטותם של זני חיידקים עמידים. התפתחות עמידות לתרופות אנטיביוטיות תלויה במידת השימוש - ושימוש מושכל ומופחת בתרופות אלה, עשוי לצמצם את היקף תופעת העמידות. "ניכר שימוש רחב באנטיביוטיקה בישראל יחסית למדינות ה-OECD ויש ליזום תכנית התערבות לאומית להפחתת/שינוי דפוסי השימוש באנטיביוטיקה", אומרת פרופ' קלדרון מרגלית.
עוד ב-mako בריאות:
>> 7 דברים שקורים לכם בגוף כשאתם שותים קפה
>> יש אלוהים: הדרך המפתיעה להעלים צלוליט
>> 1 מכל 4 סובלים מהמחלה - ורבים לא מודעים לכך
החדשות הטובות: יותר נשים ניגשות לממוגרפיה ויותר ניגשים לאיתור סרטן המעי
בדו"ח מצוין שיא בביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד שעומד השנה על 70.5% בנשים בגילאי 50-74. נתון זה הוא המשך למגמה קבועה של עלייה מדי שנה בהיקף ביצוע הבדיקה. שיעור ביצוע הבדיקות בקרב נשים בנות 50-69 ונכון לשנת 2015 הוא עומד על 70.8% בישראל לעומת ממוצע של 60.8% במדינות ה-OECD.
63.3% מקרב בני 50-74 ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בשנת 2017 לעומת 58.6% בשנת 2016. "עם תחילת המדידות בשנת 2003 רק כ-12% מהאוכלוסייה ביצעו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, מדובר באחוז נמוך מאוד לבדיקה, שאין עליה מחלוקת שהיא בחזקת בדיקה מצילת חיים", אומרת פרופ' קלדרון-מרגלית. "העלייה המרשימה בהיענות לבדיקה היא תוצר ישיר של עבודה קשה של קופות החולים שהביאה לעלייה דרמטית במודעות לבדיקות, הן באמצעות דם סמוי בצואה והן על-ידי בדיקת קולונוסקופיה". רק כמחצית הנשים (49.9%) בגילאי 35-54 ביצעו בדיקת סקר ב-3 השנים האחרונות. השנה נצפה שיפור קל בשיעור הנבדקות, אך עדיין בהשוואה לעולם מדובר בהיענות נמוכה לבדיקה.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי שיעורי ההיארעות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכים יחסית, אך מנגד שיעור התמותה מסרטן זה אינו נמוך בישראל בהשוואה למדינות בעולם. "ההמלצות של גופי הבריאות בעולם היא לבצע את בדיקת הפאפ (בדיקת משטח צוואר הרחם) בטווח הגילים 25-60 ואילו במדינת ישראל סל הבריאות מכסה טווח מצומצם יותר שנע בין הגילאים 35-54", מסבירה פרופ' קלדרון-מרגלית. "האמתלה לטווח המצומצם הייתה העובדה שסרטן צוואר הרחם נדיר בארץ, אך אנו רואים שיעור גבוה יחסית של תמותה. סל הבריאות דואג להציע חיסון לכל הילדים בארץ כנגד נגיף הפיפולמה, כשמטרתו המרכזית היא בעיקר למנוע את סרטן צוואר הרחם. ההערכה היא כי מדובר בכ-80 מקרי מוות בשנה, לרוב בקרב נשים שאינן מבוגרות מאוד ובאופן אלים במיוחד - מקרים אותם ניתן למנוע ע"י סיקור בתבחין PAP לצד מעבר או תוספת של בדיקות מולקולריות מתקדמות הקיימות כיום בעולם".
עוד בשורה מעודדת: עלייה משמעותית בביצוע בדיקות ספירומטריה המאפשרות מעקב אחר חולי COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) ואחר אוכלוסייה שנמצאת בסיכון למחלה: קרוב ל-74% לעומת 52.4% בהשוואה למדידה מ-2013. COPD היא מחלה המאפיינת בעיקר אוכלוסייה מעשנת ועל-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) היא מהווה סיבת התמותה מס' 4 בעולם המערבי. "אני מקווה שההקפדה על ביצוע הבדיקות תוביל להתאמה טובה יותר של טיפול", אומרת ד"ר קלדרון.
בפעם הראשונה נצפתה ירידה במספר חולי הסוכרת כמו גם ירידה קלה בשיעור החולים (9.6%). כמו כן, נראה כי יותר חולי סוכרת מאוזנים: בין השנים 2013-2017 ניתן לראות עלייה משמעותית בחולי סוכרת מאוזנים לצד ירידה בחולי הסוכרת שאינם מאוזנים, בצד התחלה של צמצום פערים לפי מצב סוציואקונומי באיזון. ואולם, לצד הנתונים המעודדים ניכרת עלייה מתמדת בשיעור חולי הסוכרת עם פגיעה כלייתית, סיבוך ידוע זה של המחלה עלול להוביל בסופו של דבר לטיפולי דיאליזה ואף לתמותה.