מה מניע אדם צעיר ובריא, נשוי ואב לתינוקת, להחליט לתרום כליה – ועוד למישהי שהוא לא מכיר? זה בדיוק מה שעשה ברוך וינשטוק מירושלים לפני מספר ימים, ותרומתו הצילה את חייה של יהודית, ילדה בת 5 וחצי ממודיעין עילית. רופאיה של יהודית גילו אצלה אי-ספיקת כליות לאחר הלידה, והיא נזקקה נואשות לתרומת כליה.
"לפני כחצי שנה אחותי שיתפה פוסט שמדבר על ילד שזקוק לכליה", מספר ברוך בן ה-34. "החלטתי להתחיל את התהליך מול 'מתנת חיים', ואחרי שבועיים התקשרו אליי ואמרו שהילד כבר קיבל תרומה מאדם שנפטר. הם שאלו אם אני עדיין מעוניין להמשיך את תהליך הבדיקות, ואמרתי שלא משנה אם זה הילד הזה או אדם אחר - אם יש לי אפשרות לתרום אז בשמחה. המשכתי את התהליך וראו שיש התאמה עם הילדה יהודית".
אנחנו נמצאים, אמנם, בימים של סולידריות חברתית נדירה, שלרוב מופיעה בישראל רק בימים של מלחמה, אבל מבחינת ברוך התזמון הוא מקרי. "התחלתי את התהליך לפני 7 באוקטובר, אבל המלחמה לא שינתה את הרצון לתרום", הוא מבהיר. "כשהגעתי לבית החולים ערב התרומה, וראיתי הרבה פצועים מכוחות הביטחון, הרגשתי שגם אני תורם לקהילה בכך שאני נכנס להתאשפז מרצוני. האמת שזה שימח אותי".
אצל ילדים התהליך מורכב יותר
מעבר לסולידריות, השתלת כליה של אדם בוגר בגופה של ילדה קטנה אינה עניין של מה בכך. "המורכבות בניתוח אצל ילדים קטנים נובעת מגודלם", מסבירה ד"ר סיגל אייזנר, מנהלת השתלות כליה במרכז שניידר, שניתחה את יהודית. "יש בעיה של מקום בחלל הבטן ושל החיבור לכלי דם קטנים ועדינים, וכן חשש מלחץ על הכליה בסגירת דופן הבטן. במקרה של יהודית, היא אכן קטנה והיא קיבלה השתלה ממבוגר, אך למרבה השמחה, מהלך הניתוח עבר ללא סיבוכים, וגם התאוששות הייתה מהירה והכליה תפקדה באופן תקין כבר לאחר כיממה. השתלת כליה בקרב ילדים חשובה מאוד לגדילת הילד, לשיפור איכות החיים ולהארכת החיים".
"יהודית נולדה עם מחלת כליות ומאז היותה תינוקת היא נמצאת במעקב במרכז שניידר לרפואת ילדים", מספר יהודה, אביה של הילדה. "במהלך השנים עבדנו קשה על מנת לשמר כמה שיותר את תפקוד הכליות עד שנגיע למצב שמחייב השתלה, ועל מנת לעשות זאת הקפדנו על תוספי המזון שהרופאים המליצו ועל הימנעות ממזונות שמעלים את רמות האשלגן ומזיקים לכליות. לאחרונה מצבה של יהודית החמיר והכליות הגיעו לתפקוד של 5% בלבד. נכנסנו ללחץ כי נאמר לנו שאם לא תימצא תרומה בקרוב, ניאלץ להתחיל טיפולי דיאליזה, שזה תהליך מורכב וכואב. התחלנו לחפש תורמים בקרב המשפחה והחברים ואף אחד לא התאים, ואז פנינו לארגון 'מתנת חיים' ששידך לנו את התורם. אנחנו מלאי תודה לתורם ולמשפחתו על הקרבה מיוחדת במינה. לעבור ניתוח שכרוך בסיכונים וכאבים, זה לא דבר מובן מאליו, וזה הציל את החיים של הבת שלנו. אנחנו רוצים להודות גם לצוות בית חולים המסור שעשה מעל ומעבר. יהודית עברה כבר מהיחידה לטיפול נמרץ למחלקה רגילה והיא מתאוששת יפה מהניתוח".
לא רק יהודית, אלא גם ברוך התורם, נמצאים עדיין בתהליכי התאוששות. ובימים כמו אלו, לא מדובר בעניין קל. "אחרי הניתוח ניסיתי שלא לראות חדשות כדי לנקות את הראש", הוא מספר, "אבל יום או יומיים אחרי הניתוח שלי קרה האירוע שבו עידן עמדי נפצע, והיו עוד כמה פצועים והרוגים, וזה החזיר אותי בבת אחת למציאות היום-יום, לכאב שיש לנו במדינה. אני מתפלל לימים טובים יותר ושיחזרו אלינו כל החטופים בריאים ושלמים".