הקיץ הגיע ואיתו כל מיני מחלות ונגיפים, ביניהם גם וירוסים שגורמים להיווצרות כיבים בפה. ואז שוב צץ לו המנהג העממי של שימוש בחלב עזים לא מפוסטר בשביל לטפל בפצעים האלה, בעיקר בקרב פעוטות - לקחת לעז או לא לקחת?
משרד החקלאות הוציא קמפיין מחודש לקראת הקיץ שאוסרת על השימוש בפרקטיקה הזאת. הקמפיין הושק בשיתוף משרד הבריאות, שהודיע כי לאחרונה כי חלה עלייה במספר האנשים שחלו במחלה קשה עקב שתיית חלב ואכילת מוצרי חלב שלא עברו פסטור.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
ובעוד שהורים רבים דווקא להוטים להשתמש בדרך הטיפול הנושנה הזו, משרד הבריאות מזהיר כי חלב לא מפוסטר מכל הסוגים עלול להכיל מחוללי מחלות כמו ברוצלה, סלמונלה, אי-קולי וליסטריה. מי שנחשף לחיידקים האלה עלול לפתח תסמינים של חום, כאבי בטן, הקאות, שלשולים ואפילו סיבוכים קשים יותר שעלולים להוביל למוות. "בחלב עזים יש מגוון רב של חיידקים, זו בדיוק הסיבה בגללה אנחנו מפסטרים חלב", מסביר ד"ר יוסי רימר, מומחה לרפואת ילדים מחוז צפון, מכבי שירותי בריאות. "הסכנה בארץ היא בעיקר חיידק הברוצלה, חיידק שעובר בעיקר מבקר לבני אדם דרך מוצרי חלב לא מפוסטרים. החיידק הזה גורם לצליעה ואף יכול לגרום לדלקת קרום המוח. הטיפול בו הוא אנטיביוטי, אבל בכל מקרה לא מומלץ להגיע למצב המסוכן הזה מלכתחילה. אם מדובר במוצר לא מפוסטר, פשוט אל תכניסו את זה לפה".
ולמרות הידיעה כי בחלב לא מפוסטר עלול להוות סיכון להדבקה בחיידקים, הורים רבים בכל זאת מעדיפים לעשות כן - העיקר להציל את ילדם מסבלו הגדול. "כשבני היה בן שנה וחצי בערך הוא חלה במחלת הפה והגפיים", מספר אהוד, אב לשניים. "כולם אמרו לנו ללכת למצוא חלב לא מפוסטר מאיזו עז, אבל חששנו מזה. אחרי שלושה ימים שהילד לא אכל ונשבר לנו הלב מזה, כי הוא ממש רוצה אבל ראינו שכואב לו, החלטנו ללכת על זה. כמובן שקודם לכן ניסינו חלב עזים מפוסטר וזה לא עזר".
עוד ב-mako בריאות:
>> מהי ארוחת הבוקר שלכם ומה אתם צריכים לאכול במקום?
>> הולכים הרבה לים? לא תאמינו מה מסתתר בתוך החול
>> אל תגלו: 5 דרכים הלסתיר את הזיעה שלכם
אהוד ואשתו לקחו את בנם לאדם שמגדל כמה עזים בביתו הפרטי במושב ליד הבית. "הוא חלב את העז לתוך כוס פלסטיק ואשתי מהר הכניסה את זה לפה של בני. הוא לא אהב את זה במיוחד, אבל הוא גרגר את זה, וזה כל מה שצריך. ממש באותו יום הוא כבר הצליח לאכול".
- שילמת על זה?
"האמת שממש קצת. האנשים האלה לא מגדלים עזים בשביל לתת לילדים חולים. הם פשוט עוזרים לאנשים ולכן הם לא מבקשים שקל. מנגד, זה מוסכם לתת להם משהו. אני נתתי לו 20 שקל".
המחקר גילה: חלב עזים לא עוזר לפצעים בפה
אבל האם באמת מדובר בתרופה? בין הטענות המתנגדות לדרך הטיפול הזו, קיים גם ההסבר כי לרוב ההורים פונים לעז לאחר שהתייאשו מהמצב - בדיוק בשלב בו גם כך יש נסיגה במחלה. כך, הם חושבים שבזכות העז בנם החלים, אבל אי אפשר להוכיח זו בוודאות. "להגיד שזה בטוח בזכות חלב העזים ולא בגלל שעברו כבר כמה ימים מתחילת המחלה – אני לא יכול לומר זאת באופן ודאי", אומר אהוד, "אבל נראה שזה עזר לו ואני כבר לא חושש מהשימוש בזה. אם חלילה מישהו מהילדים יחלה שוב, אני לא חושב שאני אהסס לפני כן".
ההשפעות של החיידקים שעלולים להימצא בחלב עזים יותר מסוכנות בקרב אוכלוסיות בסיכון כמו פעוטות, קשישים, נשים הרות ואנשים שנוטלים תרופות המחלישות את מערכת החיסון. הדבר המסוכן ביותר הוא שאין דרך לזהות את החיידקים בתוך החלב - הצבע, הריח והטעם נשארים אותו הדבר. "חשוב לציין כי הפרקטיקה הזו היא מאוד מסוכנת. אין פיקוח של משרד הבריאות על כל עז שמצאתם איפשהו, לכן אי אפשר לדעת אם המקור לחלב הוא בטוח", אומר ד"ר רימר, "מה גם שמחקר שנערך לאחרונה בבי"ח הלל יפה מצא כי חלב עזים לא מפוסטר לא עוזר לרפא פצעים בפה. מדובר בתרופת סבתא שאין לה רגליים במחקר, ואין שום הוכחה לכך שזה יעיל בטיפול. אין סיבה לתת את זה כי זה פשוט לא עוזר, ולא כדאי להסתכן".
כל הורה שבנו חלה במחלת פה כזו או אחרת יודע שהסבל גדול. הלילות הם ללא שינה, בכי רב ובלתי פוסק מציף את הבית, ועל אף שהילד רעב או צמא הוא לא מסוגל להכניס דבר לפיו. ובכל זאת, ולמרות שהסיכויים נמוכים, שווה שכל אחד ישאל את עצמו האם הוא מוכן לקחת את הסיכון בשביל מספר ימים מסויטים? וגם, האם מדובר באחת הסוגיות האלה, בהן רק כשיקרה, חלילה, משהו מחריד באמת, פתאום תצוץ הכתובת הזו, שהייתה על הקיר כל הזמן? נקווה שלא.