שני המדדים העיקריים שבודקים בריאות אוכלוסייה הם תוחלת חיים ותמותת תינוקות. יו"ר החברה לבריאות האוכלוסייה הערבית, ד"ר בשארה בשאראת, מסביר שבמדדי הבריאות המגזר הערבי בארץ נמצא במקום טוב לעומת העולם הערבי. אך כשמשווים את המדדים לאירופה ולמגזר היהודי בארץ, המצב הרבה פחות טוב.
במגזר היהודי, תמותת התינוקות עומדת על 2.2 לאלף לידות, בעוד במגזר הערבי יש תמותה של 6.2 לאלף לידות. בנוסף, למרות שתוחלת החיים עולה בשני המגזרים, קיים הפרש של 3-4 שנים לטובת המגזר היהודי. "ציפינו שהמדדים יהיו שווים בגלל חוק בריאות ממלכתי, אך הם רק הולכים וגדלים", אומר ד"ר בשאראת; "חוק בריאות ממלכתי מושתת על שוויון וצדק חברתי, כאשר הצד של השוויון החברתי בין שני המגזרים ממומש היטב – מתן שירותי בריאות ציבורית לכולם. הבעיה היא בצדק החברתי - שירות שוויוני מייצב פערים אבל לא מצמצם אותם. על מנת לסגור את הפערים, יש להעמיק את הידע של האוכלוסיות החלשות בבריאות כדי שיוכלו להשתמש יותר טוב במערכת הבריאות".
עוד ב-mako בריאות:
>> קים קרדשיאן: "הפסוריאזיס התפשט לי לפנים"
>> ארוחות הבוקר שיעזרו לכם לרדת במשקל
>> טור אישי: האיש שחי 21 שנה בלי מעי
מעט פעילות גופנית, הרבה מאוד סוכר
אורח החיים של המגזר הערבי לא בריא בלשון המעטה. איילת מייזנר, מנכ"לית עמותת "מהיום – הפורום לקידום אורח חיים בריא", מסבירה כי בקרב המגזר הערבי התחלואה בסוכרת גבוהה יותר משאר האוכלוסייה, כאשר בשאר האוכלוסייה התחלואה היא 8.5 אחוז ובמגזר הערבי 12 אחוז, בעוד במגזר הבדואי כל אישה שנייה מעל גיל 60 חולה בסוכרת. "סוכרת היא מחלה שנובעת אמנם מנטייה גנטית, אך גם רגישה לשינויים תזונתיים. הציבור הערבי נחשף לשפע של התרבות המערבית, אך הדבר משולב עם חוסר מודעות וצריכה מוגזמת של דברי מתיקה, משקאות אנרגיה ומשקאות ממותקים. נוסף על כך, הם חיים בערים שאין בהן מקום לפעילות גופנית, ולכן ממעטים בה, ומרבים לעשן. השילוב של כל הדברים הללו יוצר תמונה עגומה".
מייזנר מספרת כי המיעוט בפעילות גופנית קשורה בין היתר גם למקומה של האישה בחברה. בחלק מהיישובים הערביים לא מקובל שאישה ערבייה שעסוקה בגידול הילדים, תצא לרוץ או תעסוק בפעילות גופנית, לכן מצב התחלואה של נשים הוא מאוד גבוה.
"מנהיגי האוכלוסייה הערבית לא מספיק משקיעים ברווחה ובבריאות, והמודעות מתחילה מהחינוך בבתי הספר", אומר ד"ר בשאראת; "מחקרים הראו ירידה בסוכרת ובלחץ דם כשעוברים מקמח לבן לקמח מלא, אך במחקר שעשינו בקרב המגזר הערבי, ראינו ש-90 אחוז מהאוכלוסייה משתמשים בלחם לבן למרות שלפני 50 שנה בכלל לא השתמשנו בלחם לבן. הצריכה הגבוהה קשורה למודעות לבריאות ולמחיר הלחם מחיטה מלאה שאינו מפוקח, ואת זה צריך לשנות בהשקעה כלכלית וחינוכית. אם פעם קוקה קולה היה מצרך לחג, היום שותים את זה יותר ממים, המגזר הערבי צורך פי 5 מצריכת הסוכר המומלצת בארץ. גם לגבי עישון, 50 אחוז מהגברים מעשנים ואם במגזר היהודי יש מגמת ירידה, באוכלוסייה הערבית זה לא משתנה".
הבשורה לאורח חיים בריא תצא מנצרת ומאנשי דת
בשנים האחרונות החלו להבין רופאים ומובילי דעת קהל במגזר הערבי שיש צורך לדבר עם הציבור הערבי ולהשקיע בחינוך לבריאות על מנת להשפיע על הציבור לשנות את הרגליו. "התחלו להעביר קורסי מנהיגות רפואית לרופאים ולאחיות בנצרת. המטרה היא שהרופאים והאחיות יהוו מודל לאורח חיים בריא, כי לרוב הם גרים ועובדים באותו יישוב, וכדי להשפיע גם הם צריכים לשנות את הרגליהם, לא לעשן או להיות בעלי משקל עודף. הדרך הנכונה היא חינוך בהשפעה אישית של מנהיגים ועובדי בריאות. בעיריית נצרת ביקשתי להוריד את הכיבוד המתוק בישיבות, ולהחליפו במזון בריא. בשיתוף משרד הבריאות, פנינו למאפיות בנצרת כדי שישתמשו יותר בקמח מלא. זו עבודת נמלים, והמטרה היא לעשות את הצעדים הללו בערים נוספות. אם הייתה לנו תמיכה ממשלתית היינו מרחיבים את התוכנית מבחינה גיאוגרפית. למשרד הבריאות וקופות החולים יש תוכניות אך הן לא מספיקות - יש צורך בהצבת יעדים, בדיוק כמו שארגון הבריאות העולמי מציב יעדים כדי להקטין פערים", מדגיש ד"ר בשאראת.
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות פועל באמצעות מספר מחלקות, ביניהן המחלקה לחינוך וקידום בריאות, המחלקה לתזונה והמחלקה לצמצום פערים כדי לקדם תוכניות לאורח חיים בריא ופעיל בקרב אוכלוסיות מוחלשות, ביניהן חלקים של האוכלוסייה הערבית. מבין התוכניות שנעשו: התוכניות הלאומית 'אפשרי בריא' לאורח חיים פעיל ובריא, גינות מאכל בגני ילדים בבאקה ובאום אל פאחם, כנסי הסברה וגיוס של אנשי דת, בשיתוף עם משרד החינוך, תוכניות מקדמות בריאות בבתי ספר יסודיים והגנים, הכשרת גננות ורוקחים, תוכניות לגמילה מעישון ועוד".
בישראל מאובחנים בסוכרת חצי מיליון חולים, ו-700 אלף איש נמצאים במצב טרום סוכרת. הנטייה למחלת הסוכרת ניתנת לאבחון בשלב מוקדם ועל ידי שינוי אורח החיים אפשר להימנע ממנה. "במחקר שנעשה בהקמת הארגון ראינו שהתוכניות הלאומיות כשלו", אומרת איילת מייזנר; "הבנו שעלינו לייצר סביבה תומכת לאורח חיים בריא, עם תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, והדרך לדבר עם הציבור היא לפנות ראשית לאיממים, אנשי הדת, מתוך אמונה שהם נחשבים לאוטוריטה ויש להם השפעה על הציבור, בדיוק כמו רבנים במגזר החרדי. אנשי הדת יכולים לגרום לחולים בסוכרת להבין שיש להם, לדוגמא, זכות לסרב למארח שמכבד אותם בדברי מתיקה, או לחשוב על תחליפים באירועים ובחגים. בציבור היהודי והערבי כאחד, האוכלוסיות החלשות הן אלו שמשמינות, והדרך להגיע אליהן היא לאו דווקא דרך המדיה ובתי הספר, אלא בדרכיםיצירתיות יותר. כשאנשי דת ידברו עם האנשים במסגד, אפשר יהיה להגיע לכלל הציבור".
ביוזמת עמותת "מהיום" ואגף הדתות במשרד הפנים, התכנסו 200 איממים לכנס הסברה בו שמעו הרצאות מפי מומחים על מצב הסוכרת והחשיבות של אורח חיים בריא. "מילה של שייח' היא לא כמו של כל אחד אחר במגזר, היא יוצאת מהפה ונכנסת ללב" אומר האימם שייח ג'מאל אלעוברה מרהט; "בדצמבר העברתי דרשה ל-1,000 איש, גברים ונשים, והעברתי את המסר על המלצות הרופאים ועל תזונה נכונה. באיסלאם צריך לשמור על בריאות הגוף והנפש. הנביא מוחמד אמר לפני 1400 שנים שכשאוכלים צריך להיות סדר: שליש אוכל, שליש מים ושליש אוויר. נשים שמעו את הדרשה, התעניינו ושאלו, וחילקנו להם פלאיירים על תזונה נכונה וסוכרת". שייח אלעוברה מספר כי הקים בשיתוף עם המתנ"ס אולם התעמלות לנשים ברהט עם חדר כושר. "אני מקווה שזו תהיה הדרך הנכונה".
מייזנר מספרת שמעבר לכינוס האיממים, קיימות תוכניות ממוקדת נוספות למגזר הערבי כמו קבוצות מנהיגות בריאות לנשים בנצרת, רהט וטמרה שבהן מלמדים את הנשים על סכרת ואורח חיים בריא ומצפים מהן ליזום פרויקטים בקהילה לשיפור אורח חיים של קשישים וילדים. מהלך זה נעשה בשיתוף קופת חולים כללית. בנוסף, העמותה מלווה בהסברה כמו תליית שלטי חוצות בעיר בנושא אורח חיים בריא ומניעת סוכרת, וחלוקת פליירים במסגדים. "אנחנו רותמים את ראש העיר וגורמים בקהילה, בתי ספר ורופאים. נותנים עדיפות להסברה בקבוצות נשים, כי הן אלה שישפיעו על הילדים שלהן, אבל הן זקוקות לתמיכה של הבעלים והקהילה לכך שצריך לעשות שינוי באורח החיים".