נועם (שם בדוי), ילד שסבל מדימום מוחי הפך למשותק כיוון שלא זכה לטיפול מהיר – כך עולה מתביעה שהוגשה לאחרונה נגד מד"א, בי"ח בני ציון ובי"ח רמב"ם.

בתביעה על סך מיליוני שקלים, שהוגשה בימים אלה באמצעות עורכת הדין אנה אונגר ממשרד אונגר-שויגמן, מתואר  סיפורו הקשה: נועם, אז בן 11, חזר הביתה אחרי משחק כדורסל והתלונן על כאבי ראש קשים והקאות. מאחר שההקאות לא פסקו, אביו התקשר למד"א והזמין ניידת. בשיחה עם מוקדן המוקד, תיאר האב את התסמינים שמהם סבל הילד: כאבי ראש חזקים, הקאות דמיות, ערפול הכרה וחוסר שליטה על הגוף. למרות התיאור המפורט, במד"א הוחלט לשלוח ניידת רגילה ולא ניידת טיפול נמרץ (אט"ן). משמעות החלטה כזאת, לדברי עו"ד אונגר, היא שבניידת חירום ישנו פארמדיק שיודע לבצע פעולות חירום נדרשות כבר בזמן הנסיעה. יתרה מכך, ניידת מסוג זה יכולה לפנות את הילד בדחיפות לבי"ח ייעודי שבו קיימת מחלקה נוירוכירורגית. לעומת זאת, ניידת רגילה אינה רשאית להסיע את המטופלים לבית חולים רחוק.

בסופו של דבר, הניידת שנשלחה פינתה את נועם לבית החולים בני ציון, ובמהלך הנסיעה הוא איבד את הכרתו. בתביעה נטען כי חרף סימנים ברורים, לא אובחן דימום מוחי במהלך השעתיים שבהן שהה בבית החולים. עו"ד אונגר מציינת כי אף שאין בבית החולים מחלקה נוירוכירורגית, עדיין ניתן היה לאבחן את מצבו ולסייע בהצלתו של נועם על ידי ביצוע הנשמה מיידית, ביצוע CT ראש ופינוי בהול לבית חולים רמב"ם, שבו קיימת מחלקה נוירוכירורגית.

ניידת מד"א משטרה
המוקדן שלח ניידת רגילה ולא ניידת חירום, נטען

בנוסף, היא טוענת כי בדיקת הגזים שנלקחה מנועם בבי"ח בני ציון הצביעה על חמצת נשימתית וערכי CO2 גבוהים – מצב שמצביע על מצוקה נשימתית ודורש הנשמה מיידית, אולם תוצאות הבדיקה הגיעו באיחור רב, לאחר שכבר הוחלט לפנות אותו לבית החולים רמב"ם.

המום שאובחן מאוחר מדי

בבי"ח רמב"ם עבר נועם סריקת CT ואובחן כסובל ממום מלידה מסוג AVM שגרם לדימום במוחו. במהלך הניתוח שהתקיים במחלקה, הוכנס נקז לראשו לצורך הפחתת הלחץ התוך-מוחי. בשלב זה, על פי התביעה, היה נדרש לפנותו באופן מיידי לניתוח לצורך ניקוז מלא של הדימום או לצנתור לסגירת כלי הדם המדמם.

אולם, בפועל, הוחלט בבית החולים, לאחר ייעוץ שגוי עם הצוות הבכיר, להעביר את נועם למחלקת טיפול נמרץ ילדים ולטפל בו באופן שמרני בלבד, ולדחות את המשך הטיפול למוחרת.

רק לאחר 11 שעות מרגע האבחון בוצע צנתור מוחי, ורק 17 שעות לאחר האבחון בוצע הניתוח לניקוז הדימום. לפי הנטען, כיוון שפעולות אלו בוצעו באיחור רב, נועם הפך למשותק ולחולה סיעודי, וכיום אינו מסוגל לתקשר עם סביבתו.

חוות הדעת שהעידה על טיפול רשלני

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית, של מומחה בטיפול נמרץ ילדים, שקובע כי ההתנהלות במד"א ובבית החולים בני ציון הייתה רשלנית וחרגה מכל פרקטיקה סבירה, וכתוצאה ממנה הוא נותר עם נכות קשה. לפי המומחה, "לו הטיפול בילד שניתן ע"י כלל הגורמים המטפלים היה מתנהל באופן תקין וסביר, לא היה נגרם לו נזק שכזה וכיום הוא היה יכול להיות בריא".

המומחה מציין כי כבר בזמן שיחת הטלפון שקיים האב עם מוקד מד"א, היו תמרורי אזהרה ברורים שהיו אמורים לעורר חשד ללחץ תוך-גולגולתי מוגבר, המוכר כמצב חירום רפואי. עם זאת, המוקדן בחר, כאמור, לשלוח אמבולנס רגיל ולא אמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן).

מומחה נוסף בנוירוכירורגיה ילדים, ציין כי אף שהדימומים במוחו של נועם נגרמים ממומים מולדים כמו AVM אינם שכיחים בקרב ילדים, קיימת חשיבות להתערבות מהירה לשם מניעת נזק משני כתוצאה מעליית הלחץ התוך-מוחי. הוא מדגיש כי יש לבצע את הפעולות הדחופות ברצף וללא עיכוב.

לסיכום, קבע המומחה שאם הניתוח השני וצנתור המוח היו מבוצעים מיד לאחר הניתוח הראשון, נועם היה צפוי לחזור לתפקוד מלא ולא היה סובל מנזק נוירולוגי.

כעת מבקשת עורכת הדין מבית המשפט המחוזי בלוד לחייב את מד"א ואת בתי החולים הנתבעים לפצות את הילד ואת משפחתו בסכומי עתק. טרם הוגש כתב הגנה.

 

תגובת בי"ח רמב"ם: "קיבלנו את כתב התביעה, אנו לומדים אותו ונגיב עליו בהליך בבית המשפט".

תגובת מד"א: "המקרה נמצא בימים אלה בדיון בבית המשפט ולפיכך תגובת מגן דוד אדום תינתן במסגרת ההליך המשפטי".

המרכז הרפואי בני ציון: "מדובר בהליך משפטי תלוי ועומד בפני בית המשפט ולכן אין ביכולתנו להתייחס לטענות התביעה באמצעי התקשורת".