משרד הבריאות מפרסם הבוקר (רביעי) את דוח המדדים לאיכות הטיפול במערכת הבריאות לשנת 2023. המסמך כולל 82 מדדים שונים מינקות ועד זקנה, ב5 מסגרות טיפול שונות - בתי חולים כלליים, בתי חולים גריאטריים ושיקומיים, בתי חולים לבריאות הנפש, תחנות טיפות חלב, מד"א וחברות האמבולנסים. בין הקריטריונים שנבדקו: היכולת לבצע צנתור לב בתוך 90 דקות מההגעה לבית החולים, מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב, פרק הזמן שחולף בין הגעת המטופל הסובל משבץ מוחי, ועד כניסתו לבדיקת CT או בדיקת MRI, ייעוץ רופא כלי דם טרם ביצוע ניתוח לקטיעה בכף רגל סוכרתית, איתור דיכאון בקרב מאושפזים במחלקות השונות, וכן חיסונים לתינוקות.
בניגוד לשנים הקודמות, במשרד הבריאות החליטו השנה שלא להציג את 'טבלת הליגה', המעניקה ציון מסכם למוסדות הרפואה, אלא טבלה מרכזת של כלל המדדים באופן השוואתי. במשרד מסבירים כי הגדרת ציון מסכם אחד למוסדות לא הביאה לידי ביטוי את כלל המדדים ואת מידת השונות ביניהם.
מן הממצאים עולה כי לצד שמירה על יציבות או שיפור במדדים כמו מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך, איתור והערכת דיכאון בקרב מאושפזים במחלקות תת-אקוטיות וזמן מהגעה למלר"ד ועד ביצוע טריאז' קליני, נרשמו גם מדדים עם נתונים נמוכים מהיעד שהציב משרד הבריאות, כך למשל מדד חיסוני שגרה בקרב תינוקות, זמני המתנה בחלק מבתי החולים לביצוע בדיקת CT או MRI בחולים עם חשד לאירוע חד במוח, ומדד איתור דיכאון לאחר לידה.
אחד המדדים העיקריים בתוכנית הוא טיפול באירוע לבבי חד. מנתוני הדוח עולה כי היכולת של בתי החולים לבצע צנתור לב תוך 90 דקות מההגעה לבית החולים במטופלים עם אירוע לבבי חד (מסוג STEMI), עומד על אחוז גבוה של 92%, כלומר נמוך במעט משיעור העמידה בשנים 2021–2022, שעמד אז על 93%. מדד נוסף הבוחן את ההתנהלות במצב חירום קרדיאלי, אך בתחום שלפני ההגעה לבית החולים, הוא מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב. לפי הדוח, העמידה הלאומית בשנת 2023 במדד זה, עומדת על 85% בלבד, לעומת היעד – 95%. במשרד הבריאות מוסיפים כי החייאה בפועל, טרם הגעת האמבולנס למקום האירוע, מתבצעת רק בכ- 38% מהמקרים, וכי יש לפעול בהקדם בכדי להעלות את שיעור ההיענות להדרכת החייאה בקרב הציבור.
כמה זמן תמתינו לטיפול במקרה של שבץ מוחי?
התוכנית הלאומית למדדי איכות בודקת גם את הטיפול בחולים עם שבץ מוחי, בין השאר באמצעות מדידת זמן ההמתנה בבתי החולים מרגע הגעת המטופל ועד לביצוע בדיקות CT ו- MRI, במקרים של חשד לאירוע חד במוח, שכן אבחון מוקדם ככל הניתן של סוג השבץ באמצעות בדיקות דימות אלה הוא אחד הצמתים הקריטיים בטיפול בחולים אלה. היעד לשנת 2023, עומד על 25 דקות, ולפי הממצאים, בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד, תמתינו לבדיקה כזו 19 דקות בלבד, זמן ההמתנה הנמוך ביותר שנרשם בקרב בתי החולים. בבית החולים הדסה עין כרם עומדים ביעד גם כן, וזמן ההמתנה שנמדד הוא 21 דקות. גם בבית החולים ברזילי, ובמרכז הרפואי צפון (פוריה), הנתונים מעידים על זמני המתנה נמוכים יותר מהיעד שהציב במשרד הבריאות, מתחת ל-25 דקות. זמן ההמתנה הארוך ביותר מרגע הגעת המטופל לבית החולים ועד לביצוע בדיקת CT ו-MRI, נרשם בבית החולים קפלן ברחובות, ועומד על למעלה משעה, הרחק מהיעד של משרד הבריאות. גם בבית החולים הלל יפה בחדרה, נרשמו זמני המתנה גבוהים יותר מהיעד שהציג המשרד, ולפי הממצאים תמתינו בבית החולים לבדיקה כזו 29 דקות.
תפקוד המחלקות לרפואה דחופה נבחן, בין היתר, גם באמצעות מדד זמן מהגעה לבית החולים ועד לביצוע טריאז', הליך המאפשר התייחסות למטופלים הפוקדים את חדרי המיון על פי חומרת מצבם. הזמן האופטימלי לביצוע הטריאז' הוא עד 15 דקות. ממצאי התוכנית בשנת 2023 מעידים על יציבות בשנים האחרונות, והנתון הלאומי לזמן ההמתנה מהגעת המטופל ועד לביצוע הטריאז', עומד על 8 דקות.
ישראל מובילה בקטיעות רגליים
השנה, מתפרסם לראשונה בדוח גם מדד ייעוץ רופא כלי דם טרם ביצוע ניתוח לקטיעה בכף רגל סוכרתית. במשרד הבריאות מסבירים כי מדינת ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בקטיעות בכף רגל סוכרתית בין מדינות ה- OECD, מזה מספר שנים, וכי מטרת פרסום המדד היא בחינה מעמיקה של הצורך בביצוע הקטיעה, שכן בדיקת מומחה לכירורגיית כלי דם, טרם הניתוח, יכולה להציע דרכי טיפול חלופיות. לפי הממצאים – רק כשני שלישים מהמטופלים (64%), קיבלו בשנת 2023 ייעוץ כזה. עוד עולה כי קיימים פערים גדולים בין בתי החולים באשר לשיעור המטופלים שמקבלים את הייעוץ טרם ביצוע ניתוח, כך למשל במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), רק 31% מהמטופלים קיבלו ייעוץ בשנת 2023, לעומת 90% בבית החולים איכילוב, ו-94% מהמטופלים בבית החולים ברזילי באשקלון. במשרד הבריאות מוסיפים כי המדד נמצא בתהליכי הטמעה, וכי הם מקווים שביצועי המדד ישתפרו ומספר הקטיעות יצטמצם.
פחות ופחות מתחסנים
על רקע תחלואה הולכת וגוברת בשנה האחרונה, בין השאר במחלת השעלת, עם יותר מ-4000 חולים מאז החל גל התחלואה בינואר 2023, דוח מדדי האיכות של משרד הבריאות מפרסם גם את שיעורי ביצוע חיסוני שגרה בקרב תינוקות. לפי הממצאים, העמידה הלאומית בשיעור התינוקות בגיל 7 חודשים שקיבלו 3 מנות חיסון נגד שעלת, עומדת על 65%, נמוך מהיעד שהציב משרד הבריאות – 75%. במבט השוואתי בין קופות החולים, ניתן לראות כי בקופות החולים כללית ומכבי שיעורי העמידה עומד על כ-75%. בקופת החולים לאומית לעומת זאת, שיעור התינוקות שקיבלו 3 מנות חיסון נגד שעלת, עומד על 52%, נמוך מהיעד. נתונים נמוכים נרשמו גם בקופת חולים מאוחדת –66%.
הדוח מנטר גם את שיעור העמידה במדד מתן מנה אחת של חיסון משולש MMR (חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת, ואדמת) או של חיסון מרובע (הכולל גם חיסון נגד אבעבועות רוח), לפעוטות עד 13 חודשים. גם במדד זה, הנתון הלאומי עומד על 64% בלבד, לעומת היעד שהציב משרד הבריאות שהינו 80%. נתון נמוך במיוחד נרשם בקופת חולים מאוחדת – 53% בלבד.
במשרד הבריאות מדגישים כי על אף פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ברבעון האחרון של השנה, לא נצפה שינוי מהותי בשיעורי העמידה הלאומיים של מדדי האיכות במהלך רבעון זה, מה שלטענתם מצביע על חוסנה של מערכת הבריאות ועל רמת איכות טיפול גבוהה המוטמעת היטב, שנשמרת גם בתקופות קיצון עימן מתמודדת מערכת הבריאות.
בהתייחס לנתונים, שר הבריאות, אוריאל בוסו מסר כי "בשנה האחרונה זכינו להיווכח ברמתה הגבוהה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל. האופן בו צלחה המערכת את אירועי השבעה באוקטובר ואת אירועי המלחמה הקשים וההערכה העולמית לה היא זוכה - הוכיחו עד כמה השאיפה של משרד הבריאות למצוינות והישגיות מניבה פירות".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב הוסיף כי "השנה, מערכת הבריאות התגייסה כולה לטיפול בנפגעי המלחמה, הן בפצועים בגוף והן בנפש. ראינו כי על אף הקושי והעומס הרבים, הצליחו הצוותים הרפואיים לעמוד בכל המדדים באופן דומה לזה שהיה בשנה לפני כן. זו עוד דוגמה לנחישות ולאיתנותה של המערכת כולה".