כ-50 ילדים ונשים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לרצועת עזה יחד עם עוד 190 חטופים, צפויים להשתחרר, לאחר שאתמול (שלישי) אושרה עסקה בממשלה. במסגרת העסקה, ישראל צפויה לשחררם בתמורה כ-150 אסירים פלסטינאים הכלואים בארץ.
בתוך כך, צוותי הבריאות בישראל נערכים לקבלתם. במשרד הבריאות כבר קיים פרוטוקול המתייחס לטיפול הרפואי הראשוני שיש להעניק לחטופים החוזרים מהשבי. עם זאת, במערך בריאות וחוסן שהקים מטה משפחות החטופים טוענים כי מדובר בנוהל לקוני וחסר, ולכן מומחיהם עמלו בימים האחרונים על גיבוש מסמך, הכולל 14 הערות קריטיות הרלוונטיות לשיפורו.
לפי הפרוטוקול הנוכחי של משרד הבריאות, הטיפול בחטופים שחזרו משבי, ינוהל במתחם נפרד מיתר המטופלים המגיעים לטיפול במרכזים לרפואה דחופה. על המתחם להכיל מקום מתאים למשפחות ולכלול שתייה קלה וכיבוד קל. המתחם יכלול ציוד רפואי לטובת הערכה ראשונית ובכלל זה עגלת החייאה. הוא יהיה חסום להגעת מבקרים ועובדים ממערכת הבריאות פרט למשפחות החטופים ולגורמי בטחון המלווים את הגעת החטופים, ולגורמי רפואה המטפלים בהם. עוד מצוין בו כי החטופים יעברו מספר בדיקות שיתועדו בתיקים הרפואיים.
המלצות מטה החטופים לשיפור נוהל הטיפול בחטופים של משרד הבריאות
פרופ' חגי לוין, ראש מערך בריאות ונפש של מטה משפחות החטופים, סבור כי נוהל הטיפול בחטופים של משרד הבריאות כללי מאוד, ולכן, כאמור, דורש תיקון. בהערות מערך הרפואה של משפחות החטופים צוין כי יש לבצע תחקור ולמידה בעת קליטת המטופלים השבים על ידי צוות ביקורת ייעודי, לצורך הפקת לקחים ולמען שיפור המענה העתידי. "אחרי שנפגשנו עם יוכבד ליפשיץ ששוחררה משבי החמאס, הוספנו למשל התייחסות לעניין האור. היא המליצה שלא לחשוף מייד אנשים לאור, אלא לרכוש עבורם משקפי שמש, היות שאחרי זמן כה רב במנהרה חשוכה, הם לא יוכלו לעמוד בזה. הצעה נוספת שהועלתה בשיחה איתה היא לרכוש משקפי ראייה למי שמרכיב אותם, מפני שלא ברור אם החטופים עדיין מחזיקים בכאלה וכך גם אביזרי הליכה".
נקודה נוספת שעלתה בשיחה עם ליפשיץ שצוינה במסמך קשורה לנושא התזונתי. "מהשיחה איתה הבנו שהחטופים קיבלו ארוחה אחת ליום (עצם חטיפתם של אזרחים נחשב לפשע מלחמה על פי החוק הבינלאומי, שלא לדבר על תנאי השבי והיחס אליהם). חשוב מאוד להשלים את נושא התזונה, בייחוד לילדים הסובלים מאלרגיות, צליאק ועוד. לא נתפס שיושבים שם ילדים חולים ובהחלט נהיה חייבים להשלים עבורם את החסר", מסביר לוין.
בנושא קבלת ילדים וילדות, נכתב כי נדרשת "דמות היקשרות", כלומר דמות קבועה - הורה, קרוב משפחה או גורם טיפולי אחד; שילוו כל ילד לאורך השלבים בתהליך.
כמו כן, תועדה התייחסות לעניין תיעוד הפגיעות המיניות. לפי המסמך החדש "יש לוודא שבנושא רגיש זה, המטפלת תהיה בעלת ניסיון, ויש להביא בחשבון שייתכן שהתייחסות לנושא תגרום להצפה ולטראומה נוספת. מנוסח הפרוטוקול הקיים של משרד הבריאות, נרמז כי יש לאסוף ערכות אונס וראיות מקורבנות אונס שחזרו מהשבי לצורך תיעוד פשעי מלחמה, אך יודגש כי באזורי סכסוך לא משתמשים בערכות אונס כי אלו ראיות לצורך הליך פלילי והן אינן רלוונטיות לזמני מלחמה. בדיקות פולשניות יבוצעו רק למטרות רפואיות ולא לתיעוד".
המסמך מציין גם שיש להביא בחשבון אפשרות של מחשבות אובדניות בקרב חטופים וחטופות ש"נחשפו לעינויים, אלימות או התעללות מינית". כמו כן ישנה התייחסות כללית נוספת לעניין התאמת מגדר הצוות הרפואי. "יש לאפשר בחירה, גם עבור הגברים. עבור ילדות, נערות ונשים ישנה העדפה לצוות רפואי נשי ומצומצם".
בדברי המטה במסמך הובהר כי מטרת המענה הרפואי הראשוני היא הבטחת בריאותם של החטופים. כמו כן צוין כי יש לשמור על סודיות רפואית, בעיקר בהיבט אלימות ופגיעות מיניות.
לסיכום אומר פרופ' לוין: "משרד הבריאות מכין את בתי החולים לקבלת החטופים, אבל המערך שהקמנו עם המשפחות חשוב ביותר. הן עטופות ומרגישות בבית, ואנחנו ערוכים לקבל אותן, לבצע בדיקות רלוונטיות ולהעניק מענה בריאותי ונפשי כאחד. יש לנו מערך של עשרות רופאים, רפואת נשים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים שרק מחכים לעזור ולטפל".
עד כה לא נמסרה תגובת משרד הבריאות לדברים.