דו"ח חדש של אדם טבע ודין חושף תמונה מדאיגה בנוגע לדפוסי הפיקוח והאכיפה של משרד החקלאות על חומרי הדברה במזון. לפי הדו"ח, הציבור בישראל חשוף לחומרי הדברה במזון ברמה המסוכנת לבריאות, שחורגת מהממוצע במדינות מפותחות.
כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
שני משרדים אחראים על קביעת תקנות לשימוש בחומרי הדברה ועל אכיפתן: משרד החקלאות, האחראי על התוצרת הטריה בשדה עד לשיווקה; ומשרד הבריאות, האחראי על התוצרת מנקודת השיווק. כדי להבטיח תוצרת נקייה, נדרש שיתוף פעולה ביניהם.
השימוש בחומרי הדברה בחקלאות נפוץ בכל העולם, ונועד לשמור על הצמח ממזיקים. אולם, חומרי הדברה רעילים לאדם חודרים לצמח ולמזון המגיע לצרכנים. בעקבות זאת, נעשו בעולם בשני העשורים האחרונים שינויי רגולציה במטרה להפחית הימצאות של חומרים מסוכנים במזון. בהתאם למגמה העולמית, לפני כ–15 שנה נדרש גם משרד החקלאות בישראל להקטין את השימוש בחומרי הדברה רעילים במיוחד לאדם. אך בפועל, חומרים שאסורים לשימוש במדינות מפותחות עדיין נמצאים בשימוש בישראל.
על פי הדו"ח, למשרד החקלאות אין תוכנית אסטרטגית מקיפה לפיקוח ואכיפה בנוגע לשאריות חומרי הדברה, הבוחנת את החשיפה לסיכון גם לפי דפוסי צריכה של מזון, והמשרד פועל רק על פי תוכנית בסיסית של מדגמים. בנוסף, משרד החקלאות עומד רק בכ-60%–70% מהיעדים שהוא עצמו קובע.
בדיקת אדם טבע ודין מצאה, כי המחסור בכוח האדם במעבדת משרד החקלאות מאריך את זמן ההמתנה בין לקיחת הדגימה מהשדה לבין ביצוע הבדיקה, כך שהוא עומד בממוצע על חודשיים, מה שלא מאפשר למנוע שיווק תוצרת שבה התגלו חריגות. כמו כן, פעולות האכיפה נעשות חודשים רבים לאחר גילוי החריגה, לעתים אף בעונה אחרת, כאשר לא ניתן לבצע פעולות תיקון לגבי אותו יבול.
הדו"ח מצא עוד כי אף שבמשרד החקלאות פועל מרכז דיגום, שתפקידו להפעיל את תוכנית הדגימות, את ריכוז התוצאות ואת העברתן ליחידה האחראית על האכיפה — בפועל, המרכז הוא למעשה אדם אחד בלבד, שאחראי על כמה פקחים בודדים, העוברים במשקים ברחבי הארץ ולא מגיעים לכלל החקלאים. ב–2015, למשל, נלקחו בישראל כ–1,552 דגימות בלבד. בנוסף, לא נערך ניתוח סטטיסטי על יישום תוכנית הדגימה ועל כמה היא מייצגת, אם בכלל, את השוק.
עוד ב-mako בריאות:
>> בלי להזיז אצבע: הגלולה שתכניס אתכם לכושר
>> הסופר פוד האמיתי שהיה לכם מתחת לאף נחשף
>> הסימנים שאתם במערכת יחסים לא בריאה
לפי הדו"ח, שיעור החריגות של חומרי הדברה בתוצרת הטרייה בישראל הוא כ–12%, לעומת 3% בלבד באירופה ופחות מ–1% בארה"ב. למרות זאת, היעד שהציב משרד החקלאות ל–2017 הוא הקטנה של החריגות ב–2% בלבד, ל–11% — יעד שאינו מתיישב עם המגמה העולמית. בנוסף, כי בדו"ח שמפרסם משרד הבריאות בסוף תהליך הבדיקה, אין הבחנה בין מזון מייצור מקומי לבין מזון מיובא, כך שלא ברור אם המזון המיובא בריא יותר.
כותבות הדו"ח, שרית כספי־אורון וטלי גרנות, מציינות כי בכל הנוגע להגנה מפני הימצאות שאריות חומרי הדברה במזון בכמות חריגה, הרגולציה בארץ לוקה בחסר, ועשויה להוביל לסכנה לבריאות הציבור.
הדו"ח ממליץ להכין תוכנית דגימה מפורטת, המייצגת את התוצרת הנצרכת ביותר, במיוחד על ידי ילדים, וכוללת התייחסות לכל האזורים בארץ, לכל עונות הגידול, למזון מיובא ולגידולים שבעבר נמצאו בהם חריגות. עוד מוצע לפרסם את התוצאות בפומבי, כולל את שמות המשקים שמהם הגיעה התוצרת. כמו כן, הדו"ח ממליץ על ביצוע בדיקות אצל החקלאי לפני שיווק התוצרת — בדומה לבדיקות הנערכות בתוצרת חקלאית המיועדת ליצוא, במטרה להתאימה לכללי התקן העולמי הוולונטרי (גלובל גאפ).
מנכ"ל אדם טבע ודין, עמית ברכה, אמר כי תמונת המצב העולה מן הדו"ח מעידה על כשל חמור של משרד החקלאות בכל הנוגע לפיקוח על חומרי הדברה במזון. לדבריו, לא ייתכן שבישראל, אחת המדינות המובילות בעולם בצריכת פירות וירקות, שיעור חומרי ההדברה בתוצרת יהיה מהגבוהים בעולם. "אני קורא לשר החקלאות לאמץ את חוק ההדברה שהונח על שולחן הכנסת על ידי יו"ר ועדת העבודה, הבריאות והרווחה, ח"כ אלי אלאלוף, ולהבטיח הגנה על בריאות הציבור מפני חומרי הדברה במזון", אמר ברכה. 
"רוב החריגות הן ברמות נמוכות מאוד"
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בעת אישור תכשיר לחקלאות נלקחות בחשבון כל ההשפעות האפשריות על בריאות הציבור והסביבה. התקנות שנקבעו לוקחות בחשבון גם את סל המזון ודפוסי הצריכה. רמת השאריות של חומר הדברה הנקבעת כמותרת היא רמה הכוללת גם טווח ביטחון, המונע כל מצב של סיכון לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות לילדים. לא כל חריגה היא מסוכנת לבריאות. המשמעות של החריגות היא שהשימוש בחומרי ההדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד.
"מדי שנה מבצע המשרד סקר הכולל בין 500 ל–1,000 בדיקות מדגמיות להימצאות שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית טרייה, בהתאם לתקנים ולרמות המאושרות. לשם השוואה, בכל ארה"ב נערכות כ–10,000 בדיקות בלבד. שני שלישים מהחריגות שנמצאו (8% מתוך 12% חריגה), הם חריגות קלות ברמות נמוכות מאוד.
"בימים אלה משרד החקלאות מקדם שינוי במדיניות השימוש בחומרי הדברה בפירות ובירקות. במסגרת זו, המשרד בוחן את האפשרות להמליץ לוועדה הבין־משרדית שלה שותפים משרדי החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה והכלכלה, להשתתף במבחני האיחוד האירופי, הבוחנים אפשרות לאסור שימוש במאות חומרי הדברה מסוף 2017, ובמקביל לאשר את השימוש בחומרי הדברה המותרים באירופה, בהסתמך על הליך הרישוי שמבוצע באירופה, ללא צורך בהליך רישוי חומרי הדברה בישראל.
"המטרה בהמלצה כזו היא שיהיו לחקלאים פתרונות הדברה זמינים באופן מיידי, במקום החומרים שייאסרו בשימוש באיחוד האירופי. בנוסף, המשרד בוחן את האפשרות להמליץ לתקן את תקנות שארתיות חומרי ההדברה המותרים בשימוש על פי תקינה בינלאומית, בהתאם לתקינה במדינות מערביות שהן שוקי היעד של החקלאים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תוכנית הדיגום השנתית ממוקדת במוצרים בעלי פוטנציאל גבוה להימצאות חומרי הדברה, ובמוצרים המצויים בשווקים שבהם נמצאו חריגות בשנים קודמות. חלקם של מוצרים אלה בתוכנית הדיגום גבוה משמעותית מחלקם היחסי בדיאטה של הצרכן הישראלי - דבר המשפיע רבות על שיעורי החריגות. נתוני החריגות מועברים למשרד החקלאות להמשך טיפול מול החקלאים.
"שירות המזון הארצי רואה חשיבות רבה בהקטנת חשיפת הציבור לחומרי הדברה ממזון. לפיכך, בין יתר הפעולות, הוקמה קבוצת עבודה שהחלה בעבודתה להרחבת שיתוף הפעולה עם משרד החקלאות, וזאת כדי לטפל מהשורש בשימוש לא מושכל בחומרי הדברה בשדה".
מנכ"ל הכללית הפורש: "מערכת הבריאות בישראל לא שוויונית"
טבע הקטינה את מספר עובדיה ב-5,000 מאז השלמת עסקת אקטוויס
הכתבה פורסמה במקור באתר The Marker
>> הסיבה שאסור לכם לבחור לעצמכם תמונת פרופיל
