מספר המקרים הגבוה ביותר של התקפי לב מתרחש בימי שבת – כך נמצא במחקר חדש שנערך באחרונה על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי לגליל, שממצאיו המלאים יוצגו בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שיתקיים השבוע בתל אביב.

החוקרים פאדי ח'ליל וליטל כחלון מהיחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי לגליל, וד"ר נסרה אדלבי מהחוג לסיעוד, מכללת עמק יזרעאל והמרכז הרפואי לגליל, ביקשו לבחון באיזה יום בשבוע ובאיזו שעה ביממה הסיכוי הגבוה ביותר לקבל אירוע לבבי, וכן את הגורמים לכך, כדי לקדם התערבויות לצמצום התופעה. לשם כך, ריכזו נתונים של 856 מטופלים שלקו בהתקף לב ועברו צנתורים דחופים במרכז הרפואי לגליל, בשנים 2022-2018. "חילקנו את המשתתפים למספר קטגוריות כדי להעריך את גורמי הסיכון", מסביר החוקר ח'ליל. לדבריו, הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר הוא 60, כ-85 אחוז מהמשתתפים היו גברים, שליש מהמשתתפים התמודדו עם מחלת הסוכרת, ויותר ממחצית מעשנים באופן קבוע. הוא מוסיף כי 50 אחוז מהמשתתפים עובדים, ומרביתם נשואים.

לפי הממצאים, שיעור ההיארעות הגבוה ביותר להתקף לב היה בימי שבת בכל המדגם. שיעור ההיארעות הכי גבוה לפי שעות היממה היה בין השעות 10:00 ל-14:00 בכל ימות השבוע. ח'ליל מציין כי גם בשעות הבוקר המוקדמות, בין השעה חמש לשבע, נרשם מספר מקרים גבוה במיוחד.

עוד עלה מהמחקר כי בקרב משתתפים נשואים נרשמו יותר התקפי לב מאשר משתתפים רווקים או גרושים. כמו כן, וכפי שכבר ידוע ממחקרים קודמים, מספר גבוה של מקרים נרשם בקרב חולי סוכרת ומעשנים קבועים.

לטענת ח'ליל, הממצאים מפתיעים. "לפי הספרות הרפואית, במדינות המערב למשל, שיעור ההיארעות הגבוה ביותר נרשם דווקא בימי שני, היום שבו דרך כלל חוזרים התושבים במדינות אלה לשגרה ולעבודה", אומר ח'ליל. לדבריו, ייתכן שהממצאים שתועדו בקרב הישראלים נובעים מלחץ נפשי ופיזי שאלה חווים במהלך סוף השבוע. "ידוע שיש אנשים שהמפגשים המשפחתיים בסופי שבוע משפיעים עליהם יותר, וכאלה שמנצלים את הזמן בסוף השבוע לבצע עבודות פיזיות בבית או בגינה, וייתכן שיש לזה קשר למספרים הגבוהים. למרות שהשגרה שוחקת, לעיתים היא דווקא מפחיתה את הלחץ, ואנשים פחות מרגישים אותו בימי חול".

התקף לב  (צילום: islandboy_stocker, shutterstock)
"בעקבות הממצאים, הוסיפו עוד כוננים בבוקר שבת" | צילום: islandboy_stocker, shutterstock

להוסיף בקהילה טיפולים נפשיים להפחתת מתחים

במחקר, שעודנו מתנהל, עסקו החוקרים גם בשאלה האם חל שוני בשיעור התקפי לב בתקופת הסגר הראשון של הקורונה, לפני כמעט חמש שנים, לעומת השנים שקדמו למגפה, ולא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית. עם זאת, ח'ליל מציין כי לפי הנתונים, מאז דעיכת המגפה ניכרת מגמת עלייה בשיעור התקפי הלב לעומת שנים קודמות. החוקרים צפויים בהמשך להתמקד גם בהשפעות מלחמת שבעה באוקטובר על שיעור היארעות התקפי לב, בשיתוף בתי חולים אחרים ברחבי הארץ.

"במדינות המערב, שיעור ההיארעות הגבוה ביותר נרשם דווקא בימי שני, היום שבו דרך כלל חוזרים התושבים לשגרה. ייתכן שהממצאים בקרב הישראלים נובעים מלחץ נפשי ופיזי במהלך סוף השבוע. למרות שהשגרה שוחקת, לעיתים היא דווקא מפחיתה את הלחץ"

ד"ר פאדי ח'ליל, מעורכי המחקר במרכז הרפואי לגליל

לטענת חליל, ממצאי המחקר חשובים לצורך היערכות הצוותים הרפואיים והסיעודיים. "הנהלת הסיעוד צריכה לדעת את שעות וימי העומס בהיארעות התקפי לב כדי לשריין צוות בהתאם. הצגנו את המחקר גם מול הנהלת המרכז הרפואי לגליל, והם לקחו את זה מאוד ברצינות. בעבר היו בעיות מבחינת כוח אדם בימי שבת וכעת, בעקבות הממצאים, הוסיפו עוד כוננים בבוקר שבת", הוא אומר. לדבריו, יש צורך לתגבר את כוח האדם גם ברופאים מצנתרים. "קבלת טיפול במהירות יכולה להציל את חיי המטופל, וככל שנהיה מוכנים, נצליח בכך יותר".

ח'ליל אומר גם כי הממצאים עשויים לעזור לגורמים הרפואיים לבנות מערך מתאים בקהילה בניסיון למנוע התקפי לב בעתיד. "מחלות לב הן אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתחלואה ולתמותה בעולם ובישראל. ידוע שחרדה ולחץ נפשי אקוטי מהווים גורם סיכון להתקף לב, אבל התחושה שלנו היא שאין מספיק התייחסות לנושא בקהילה. רוב הטיפולים מתמקדים בחולים מעשנים או כאלה שסובלים מסוכרת או מלחץ דם גבוה, אבל ייתכן שאפשר להוסיף בקהילה טיפולים נפשיים להפחתת מתחים שיעזרו גם הם במניעת התקפי לב".