בניתוח חדשני ונדיר שבוצע לפני כשלושה שבועות בבית החולים איכילוב, הצליחו רופאים לתקן פגם מבני מורכב במוחו של תינוק כבן ארבעה חודשים.
"התינוק נולד פג, במשקל 500 גרם בלבד, עם סיכויי הישרדות נמוכים ביותר", מספר ד"ר אברהם אברג'ל, סגן מנהל מחלקת א.א.ג ומנהל היחידה למחלות האף והסינוסים (רינולוגיה) בבית החולים איכילוב. "הוא אושפז בבית החולים שבו נולד במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מונשם".
שבועות מספר לאחר ששוחרר מהפגייה, הבחינו לפתע הוריו כי הוא מתקשה לנשום וסובל מהפרשות מרובות באף, וניגשו באופן מיידי לייעוץ במחלקת אף אוזן גרון בבית החולים איכילוב. "ההורים הגיעו אלינו כשהפג כבר היה בן ארבעה חודשים, אך עדיין סבל מקושי התפתחותי. הוא היה קטן לגילו, והם העידו כי הוא סובל מדום נשימה בשינה ומשתנק בזמן האכלה", מספר ד"ר אברג'ל.
לאחר שביצעו בדיקת MRI, התברר לרופאים הממצא המטריד: התינוק סובל משינוי מבני בגולגולת, בעצם שמפרידה בין חלל האף למוח, וכתוצאה ממנו רקמה מוחית צנחה לחלל האף וחסמה אותו. "מצב שכזה אצל תינוקות נדיר, ובספרות הרפואית מתועדים מקרים בודדים בלבד", מתאר הד"ר. הוא מוסיף כי "לרוב אנחנו נתקלים בתסמונת הזו בגילים מבוגרים יותר, אצל חולים שסובלים מלחץ תוך גולגולתי. גם בעבר כשטיפלנו בילדים שסבלו ממקרה דומה, אלה היו ילדים בוגרים יותר שהשינוי התפתח אצלם באופן הדרגתי. במקרה הנוכחי אנחנו מעריכים שהתינוק נולד עם הפגם, וזה התגלה רק כמה חודשים לאחר לידתו, סביר להניח משום שהיה קושי להבחין בכך כשעוד היה בטיפול נמרץ כשהוא מונשם ומוזן באופן לא עצמאי".
לדבריו, פגם שכזה עלול להיות מסוכן, בייחוד אצל פגים ותינוקות, שבחודשים הראשונים אינם מסוגלים לנשום דרך הפה. "ברגע שגם האף חסום, הם מתקשים לאכול ולישון כמו שצריך, ולמעשה הם כל הזמן באיזושהי מצוקה נשימתית. כמו כן, רקמה מוחית שחוסמת את חלל האף מהווה גורם סיכון משמעותי להיווצרות דלקת קרום המוח, שעלולה להיות קטלנית".
"זו פעם ראשונה שביצעתי את הניתוח בתינוק כה צעיר, ולדעתי גם הפעם הראשונה שבוצע ניתוח כזה בישראל. היה חשש בהתחלה, אבל עבדנו יחד כצוות. ידעתי שאוכל להתמודד עם האתגר מבחינה טכנית ונערכתי מראש עם כלים מיוחדים וקטנים, כאלה שעובדים איתם לרוב בכלל באזור האוזניים"
ד"ר אברהם אברג'ל
היערכות עם כלים מיוחדים שיתאימו לגודל התינוק
המצב דרש טיפול מיידי, ובפני הרופאים עמדו שתי אפשרויות – ניתוח מוח פתוח או ניתוח זעיר פולשני, שבו מחדירים את המכשור הניתוחי דרך האף, ובכך נמנעים מחתכים גדולים. "לאחר דיונים בחרנו בניתוח זעיר פולשני, שכן הוא בטוח יותר מניתוח מוח פתוח מורכב וגדול, שמצריך החלמה קשה וארוכה, ועלול לגרום לסיבוכים משמעותיים ולפגיעה כמעט ודאית בחוש הריח של התינוק".
עם זאת, הוא מציין כי גם בגישה הפולשנית פחות קיימים אתגרים, והמרכזי שבהם הוא ההיערכות עם כלים מיוחדים שיתאימו לגודלו הזעיר של התינוק, ויכולת עבודה זהירה ומיומנת בחלל קטן. "ביצעתי את הניתוח הזה פעמים רבות במבוגרים, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שביצעתי אותו בתינוק כה צעיר, ולדעתי גם הפעם הראשונה שבוצע ניתוח שכזה בישראל. היה חשש בהתחלה, אבל עבדנו יחד כצוות, והיה לי גיבוי מלא של נוירוכירורגים במהלך הניתוח. ידעתי שאוכל להתמודד עם האתגר מבחינה טכנית ונערכתי מראש עם כלים מיוחדים וקטנים, כאלה שאנחנו עובדים איתם לרוב בכלל באזור האוזניים".
הניתוח, שארך כארבע שעות, הסתיים בהצלחה גדולה. במהלך הניתוח הסירו תחילה את רקמת המוח מחלל האף של התינוק. "בשלב השני איתרנו במוחו של התינוק את הפגם המבני ואטמנו אותו, כדי למנוע מצב של צניחה נוספת של רקמת מוח ושל דליפת נוזל מוח, שעלול לגרום לדלקת באזור".
בסיום הניתוח הועבר התינוק למחלקת טיפול נמרץ להשגחה רפואית, וכעבור שלושה ימים שוחרר כשמצבו מוגדר טוב. "ראינו שיפור באופן מיידי", אומר הדוקטור, "התינוק אכל בצורה טובה יותר, היה רגוע, ואיכות החיים שלו ושל משפחתו השתנתה מן הקצה לקצה, זה פשוט עולם אחר. הרגשתי סיפוק עצום לאחר הניתוח, בייחוד מהידיעה שהצלחנו לפתור את הבעיה בגישה בטוחה שאינה פולשנית".