ההחלטה להקים בית חולים נוסף בנגב התקבלה בממשלה אי שם בשנת 2014, בעקבות המלצות "ועדת אפק" בראשות מנכ"ל משרד הבריאות דאז פרופ' ארנון אפק, שקבעה כי מדובר בצעד הכרחי בשל גידול האוכלוסייה בנגב. אולם, בהיעדר תקציב או מודל מוסכם על כלל הגורמים, השתרכה ההחלטה במשך שנים ארוכות.
במאי האחרון, לאחר יותר מעשור, ממשלת ישראל החליטה לקדם את ההחלטה ליישום ולאשר סוף-סוף את ההצעה על הקמה ותפעול של בית החולים החדש, שהוגשה ע"י שר הבריאות אוריאל בוסו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לפי ההצעה, בית החולים יוקם במודל משולב של קופות החולים מאוחדת ולאומית ובית החולים שיבא - הבעלות תהיה של קופות החולים וההפעלה תהיה על ידי בית החולים שיבא. בהודעה מטעם משרד הבריאות נמסר כי בית החולים הציבורי החדש אמור להיפתח בבאר שבע עד שנת 2028, והוא יכלול כ-600 מיטות.
ההיסטוריה מלמדת שכדאי להמתין עם ההתלהבות, בייחוד משום שהקמה של בית חולים היא עסק ארוך ומורכב. יהודה קטורזה, סמנכ״ל לוגיסטיקה, תפעול וחווית האדם, המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, וראש מנהלת בית החולים החדש שיבא נגב, מעדכן כי בניגוד להודעה הרשמית של משרד הבריאות, בית החולים לא ייפתח עד שנת 2028. "מיום ההכרזה בחודש שעבר, היעד שהצבתי הוא מטופל ראשון ב-14 במאי 2030 - יום העצמאות ה-82 למדינת ישראל, 6 שנים מרגע ההחלטה. רק התכנון של בית החולים ייקח בערך שנתיים וחצי, והביצוע עוד שלוש שנים וחצי. לא ניתן לעשות את זה בלוח זמנים אחר, וגם זה נחשב מהר מאוד. כל מי שמבין בעולם התכנון והבנייה אומר שהתאריך שהצבנו מאתגר מאוד".
"זה יהיה בית חולים ירוק, אנרגטי, חסכוני, חכם, עם שימוש בטכנולוגיה הרפואית הטובה בעולם"
יהודה קטורזה
לדבריו, תחילה יש להבין את הצרכים והחוסרים באזור הנגב. "החלק הקל הוא הביצוע, הבנייה. החלק המורכב הוא מה בונים. כשאומרים בית חולים מתכוונים למשהו ענק וגדול, אבל בית חולים מורכב מהרבה תחומים שונים. ראשית, צריך להחליט אילו מיטות אנחנו רוצים שם, כמה מחלקות פנימיות, כמה מחלקות כירורגיות, וזה משהו שניתן לעשות אחרי שמנתחים היטב את אזור הדרום – מה חסר שם, מהן החולשות, מהם מאפייני הרפואה בדרום, קצב גידול האוכלוסייה, איזו סוג אוכלוסייה ומאפייניה הבריאותיים. לאחר מכן, צריך להחליט לגבי המיטות והמעטפת הרפואית - כמה חדרי ניתוח, כמה מכשירי MRI, מספר המעבדות. לבסוף יש לתכנן גם את המעטפת הלוגיסטית של בית החולים – מספר חניות, אם יהיה מלון או לא, אם יהיו עסקים ודיור, אם בונים מכבסה ואם כן איזה גודל וכו'. את הדברים האלה אני מקווה שאסיים בחצי השנה הקרובה, וברגע שזה יקרה אפשר יהיה לתכנן איך כל מחלקה תיראה ואיך יראה בית החולים ואיפה יהיה כל בניין. זה תהליך ארוך ומורכב שכרוך בהרבה אתגרים".
קטורזה מבטיח שבית החולים החדש יביא בשורה בכל תחום. "זה יהיה בית חולים מוביל בעולם, יבואו וילמדו בכל העולם איך צריך להיראות בית חולים. בית חולים ירוק, אנרגטי, חסכוני, חכם, עם שימוש בטכנולוגיה הרפואית הטובה בעולם, עם סטנדרט של מלון 5 כוכבים בכל פרמטר. אצלנו לא יהיו מיטות במסדרונות. מי שיכנס יחשוב שהוא בבית מלון, מהנראות, דרך הצמחייה והירוק, המטופל יצטרך להיכנס לחדר כדי להבין שהוא בבית חולים".
לטענתו, הבשורה הגדולה ביותר היא הצוות הרפואי של בית החולים. "תמיד אומרים שצריך לחבר את הפריפריה למרכז, מדברים למשל על רכבת. הפעם תושבי הנגב יזכו לבית חולים שיהיה בין עשרת הטובים בעולם, ויהיו בו הרופאים הטובים ביותר. זה אומר שתושב דימונה, ירוחם, באר שבע, יקבל את הרופא הכי טוב, כמו שמקבל תושב רמת גן, תל אביב וגבעתיים".
כבר שנים מדברים על מחסור ברופאים בישראל, ולפני כשנה אף יצא דוח של ה-OECD שהדגיש את הדחיפות בהכשרת רופאים חדשים והתריע מפני החרפת המצב. איך תתמודדו עם האתגר הזה?
"יש בהקמה של בית החולים מספר אתגרים מאוד משמעותיים, וזה האתגר הגדול והחשוב ביותר. אין בכוונתנו להמתין למאי 2030 כדי להתמודד עם האתגר הזה. אנחנו כבר עכשיו עושים עבודת מטה מול המדינה ומול כל הרשויות כדי להגדיל את התקן בבתי הספר שמכשירים רופאים ואחיות, ולהגדיל את השדות הקליניים באוניברסיטאות. יתרה מכך, אנחנו מתכוונים כבר ב-2025 להתחיל לקלוט רופאים, שיוכשרו ויתמחו תחת שיבא. לא סתם המדינה החליטה ששיבא תהיה הגוף המתכנן, המקים והמפעיל, הם מבינים את העוצמה של שיבא. יש אצלנו כ-1,800 רופאים ואני מאמין שבשיבא בנגב יהיו סביב 500-600-500 רופאים. הקמנו צוות שעוסק רק בזה, שבוחן איך מביאים את הרופאים בזמן הנכון לנקודת הפתיחה. אגב, יש אתגר לא פחות רציני לגבי שאר מקצועות הבריאות - אחיות, פיזותרפיסטים, כוחות עזר. אני מאמין שנעמוד בו, כי בלי זה אין בית חולים".
תתמרצו רופאים משיבא לעבור אליו?
"חד משמעית. מרגע החלטת הממשלה היו רופאים שכבר שאלו אותנו מתי עומד להיפתח בית החולים, ואמרו שהם מתכננים לעבור לדרום. צריך לזכור שבשיבא יש הרבה רופאים, ולא כולם גרים בסביון, רמת גן, גבעתיים, תל אביב. יש לנו הרבה רופאים שגרים בגדרה ודרומה. האתגר הבא שאנחנו רואים לנגד עינינו הוא לייצר סביבת עבודה משפחתית בשיבא נגב, וזה אנחנו נעשה מול עיריית באר שבע. צריך לייצר חבילה שלמה לרופאים שיגיעו לשם. אנחנו לא רוצים שרופאים ינועו ברכבת מתל אביב לשם. אנחנו נצטרך לייצר להם ולמשפחותיהם סביבה תומכת, שיכון רופאים, סביבת עבודה, בתי ספר".
מה לגבי אתגר התקציב?
"צריך לזכור שההחלטה התקבלה רק לפני חודש. אני יכול להגיד לך שכבר יש טיוטות בינינו לבין המדינה. עבודת המטה התחילה וכולם רתומים לזה. אני מעריך שהתקציב הכולל לפרויקט יהיה סביב 3 מיליארד וחצי שקלים, אבל לא צריך את כולו עכשיו, זה תקציב רב-שנתי, והמבחן הראשון יהיה בתקציב המדינה 2026-2025. מלבד זה, אני מאמין ומקווה שבתקופה הקרובה נקבל את התקציב הראשוני לתכנון ולמנהלת. למעשה בשנה שנתיים הראשונות אנחנו לא צריכים תקציב גדול, כי אנחנו מתעסקים יותר בתכנון".
אף שעד כה לא התקבל התקציב הראשוני, קטורזה מדגיש כי הצוות לא ממתין. "אנחנו כבר קיבלנו את ההחלטה, בין שיש כסף ובין שלא. יש לי כבר מעל 10 צוותים שעובדים, התחלנו את תהליך התכנון ואנחנו מקדישים לכך שעות ארוכות ביממה. לאחרונה קיימתי פגישה עם משרד התחבורה ונתיבי ישראל, כי להקים את בית החולים בלי המחלפים שמתחברים אליו בכביש 40 וכביש 25, זה לא שווה כלום. אם לא תהיה את פנייה ימינה או שמאלה זה לא רלוונטי".
לפי התקדמות של פרויקטים אחרים תחת משרד התחבורה, זה יכול לקחת לא מעט זמן.
"נתיבי ישראל כבר קיבלו תקציב לזה והמכרז להקמת המחלף הראשון צפוי להיות כבר השנה. בשיחה שקיימתי עם ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, הוא הבטיח שהמחלפים יהיו מוכנים עוד לפני בית החולים. קיימות באזור תוכניות בניין עיר (תב"ע). אם לא היו כאלה הייתי אומר לך שעוד 10 שנים המחלפים האלה לא היה קמים. אבל בתוכניות הם מופיעים ולכן גם התקבלו התקציבים לנושא".
במשך השנים דנו לא מעט במשרד הבריאות ובמשרד האוצר על מודל ההפעלה של בית החולים, ולבסוף נבחר מודל ייחודי, לפיו המרכז הרפואי שיבא הוא הגוף שמתכנן, מקים ומפעיל את המרכז הרפואי, בעוד קופות החולים לאומית ומאוחדת הן הבעלים. היו גם מי שטענו כי שיבא רצתה לקחת את הפרויקט באופן בלעדי, ולבסוף התפשרה על המודל הנוכחי. "ברגע שהתקבלו ההחלטות אנחנו רצים קדימה ולא מתעסקים בדברים שהיו לפני", מבהיר קטורזה. "כבר נקבע מי הבעלים והתקיים מפגש בשיבא בין שלושת המנכ"לים. יצאנו לדרך, ומה שהיה לפני פשוט לא רלוונטי. יש לנו במנהלת צוות שעוסק באופן העבודה המשותפת ובמודל החדש. אומנם מדובר במודל ראשוני אבל אני מאמין שנמצא את הדרך לעבוד נכון ובצורה חכמה, כל אחד יתרום את היתרונות שלו במודל הזה, ואולי הוא יהיה פורץ דרך".
מה יהיה הממשק של המטופל עם קופות החולים?
"כל בית החולים הוא שיבא מקצה לקצה. העובד מסתובב עם תג שיבא, אבל הבעלים הם משהו אחר. הם יכולים להנחות, הכסף יכול להגיע מהם. אנחנו משוחחים כעת על האופן שבו זה יעבוד ועל הממשקים שיהיו בינינו לבינם, אבל אין לזה קשר להפעלה של בית החולים. מה שמעניין את המטופל זה לאיזה בי"ח הוא מגיע, מי הרופא שבודק אותו ומבחינתו זה שיבא. מאוחדת ולאומית יכולים לתרום לנו המון, גם בהבנה שלהם בקהילה בדרום ומה חסר שם. אני מאמין שנמצא את הנוסחה הנכונה איך לעבוד מולם, יש לנו זמן לפתור את כל האתגרים שיצופו".
בית החולים החדש צפוי להתחרות מול שני בתי החולים בדרום, בעיקר עם סורוקה מקבוצת כללית. אולם, לטענת קטורזה, כניסתו של בית חולים חדש למערכה רק תיטיב עם בתי החולים האחרים. "סורוקה הוא בית חולים מצוין וכולנו ראינו את התפקוד שלו מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל'. בתי החולים בדרום מעולים, אבל אני חושב שעצם הכניסה של בית חולים נוסף רק יעשה טוב. אנחנו רואים את זה גם פה במרכז - ברגע שיש לך כמה בתי חולים בסביבה, זה אוטומטית עושה את כולם טובים יותר. תחרות עושה רק טוב. המטופל מרוויח פעמיים, גם קיבל את שיבא וגם מערך הרפואה באזור ישתפר".
מלבד הצוות הרפואי, הוא מתגאה גם בטכנולוגיה שצפויה להיכנס לשימוש בבית החולים החדש, ותכלול בין השאר דגמים חדישים של מכשירי MRI ו-CT, ולראשונה בישראל גם טכנולוגיה לוגיסטית רובוטית שתוכל לסייע בכוח אדם ואף להחליף אותו. "כשאתה בונה בית חולים מאפס אתה יכול לייצר תשתית רובוטית - מניקיון, דרך שינוע והעברת ציוד ממקום למקום בסיוע הרובוטים, ועד מערכת אשפה פנאומטית. זו טכנולוגיה שלא קיימת היום בארץ ובעזרתה ניתן יהיה לנתב את המשאב האנושי לדברים אחרים. יש לנו זרוע חדשנות ענקית שממנה יוצאים סטארטפים רבים וזו בשורה לנגב, רעיון קטן של תושב האזור יוכל לפרוץ גבולות".
קטורזה מאמין שבית החולים החדש הוא אחת הבשורות הכי טובות לאזרחים בנגב. "אני חושב ואני רואה שכל הרשויות, מהעירייה בבאר שבע, דרך משרד הבריאות ומשרד האוצר, כולם מתכוונים לזה ופועלים למען זה. זו משימה לאומית חשובה מאוד. אלה כבר אינן ססמאות. יצאנו לדרך ואני מאמין שנצליח להביא בשורה משמעותית וייחודית".