אירוע חריג התרחש הלילה (בין שבת לראשון) במהלך טיסת אל על מבנגקוק לתל אביב, כשנוסע בן 66 איבד את הכרתו ואותר רק לאחר מספר שעות ללא רוח חיים. "במהלך הטיסה, ממש שעה וחצי לפני שנחתנו בישראל, שמעתי לפתע שמכריזים בכריזה שמחפשים רופא", משחזר מתנדב זק״א יוסף דורפמן בריאיון ל-mako בריאות. "הייתי חצי ישן, אבל מניסיוני הקודם, הבנתי שכנראה קרה אירוע לא טוב וניגשתי למקום כמה שיותר מהר". לדבריו, בשלב זה הצוותים של אל על כבר פינו את הנוסע מכיסאו לסוף המטוס, והשכיבו אותו על הקרקע. "במקביל אלי הגיע למקום גם רופא, וראינו אדם מבוגר שוכב על הרצפה. הרופא בדק אותו ואמר שאין מה לעשות. שאלתי אותו אולי ננסה לעשות החייאה או עיסויים, אבל הוא אמר שהנוסע כבר במצב שהגוף שלו התקשה, ולמעשה מת כבר לפני כמה שעות, ולא נותר עוד מה לעשות".
דורפמן מציין כי לטענת חלק מהנוסעים, בן ה-66 חש ברע במהלך הטיסה והתלונן על כאבים. "יש דיווחים סותרים לגבי מי מצא את הנוסע בכיסאו כשהוא ללא הכרה. יש נוסעים שטוענים שהילדה שישבה לצידו של הנוסע הבחינה שמשהו לא תקין, ואחרים מציינים כי בעת הגשת ארוחת הבוקר, הבחינו הדיילים בכך שהנוסע לא מגיב ושהוא אינו בהכרה".
לאחר שקבע הרופא את מותו של הנוסע, ביקש דורפמן מצוות הדיילים שמיכות כדי לכסות את הנפטר. "הרמתי אותו, גלגלתי את השמיכה סביבו, ויחד עם צוות הטיסה פינינו את המושב האחורי מנוסעים, והנחנו את הנפטר שם עד שנחתנו בארץ". לדבריו, הרקע שלו בארגון זק"א הרגיל אותו למראות מורכבים, "אני רגיל לאירועים מסוג זה, וטיפלתי בלא מעט מקרים של מוות, אם תאונות דרכים או מקרים קשים אחרים, ועדיין זה אף פעם לא קל לראות בן אדם שנפטר. ישר חשבתי על המשפחה שלו, משפחה שבטח יושבת ולא יודעת מה קורה. חשבתי גם אם יש לו ילדים, ואיך הם יקבלו את זה. זאת באמת טיסה לא נעימה, הייתה הרגשה לא טובה והראש שלי, גם בהמשך הטיסה, חשב כל הזמן על זה".
לאחר שהגיעו לישראל, נשאר דורפמן על המטוס, ותיאר לשוטרים שהגיעו את השתלשלות העניינים. "בכל מקרה כזה, אנחנו אחראים גם להוריד לנפטר את התכשיטים שעליו ולהוציא כל מה שנותר בכיסו".
מתברר כי זו אינה הטיסה הראשונה שבה נדרש דורפמן לטפל במקרה כזה. "לפני שלושה חודשים עליתי על טיסה לתאילנד, הפעם בכיוון ההפוך, מתל אביב לבנגקוק, ועל הטיסה היה נוסע בשנות ה-50 לחייו שחש ברע. הוא קיבל לאורך כל הטיסה טיפול רפואי, תרופות וחמצן. כעבור כמה שעות, כשניגש לשירותים, הוא התמוטט ונפל על הרצפה, וצוות המטוס נאלץ לשבור את הדלתות כדי לחלצו והשכיב אותו על הרצפה. במשך יותר מחצי שעה עשינו לו עיסויים, עד שהבנו שאין יותר מה לעשות ולצערנו הוא מת".
הוא מציין כי בשני המקרים, צוות הטיסה של אל על נהג כמה שיותר בדיסקרטיות כדי למנוע לחץ בקרב הנוסעים האחרים בטיסה. "הם היו מדהימים ועשו הכל כדי למנוע מהנוסעים להיות עדים לסיטואציה הקשה. במקרה הקודם, אני זוכר שהנוסעים בכלל לא ידעו שקרה דבר כזה על הטיסה, וגם הפעם הכל היה ממש בצורה רגועה ומסודרת. ראו על פניהם של הדיילים שהם בהלם ושקשה להם, אבל הם טיפלו באירוע באופן הטוב ביותר למרות התחושות והסערה הרגשית".
לטענת דורפמן המקרה הזה מדגיש את החשיבות שלנו כבני אדם לשים לב לאנשים שסביבנו. "כדאי בטיסות כאלה ארוכות, שלרוב אנשים ישנים בהן, להסתכל על מי שיושב לצידנו, לראות שהכל תקין איתו מדי פעם. תשומת הלב הזו עשויה להציל חיים. אנחנו נתקלים במקרים כאלה גם לא בטיסות, אלא ביום יום כשאנחנו מגיעים לבית של נפטר ששכב במצב כזה כמה ימים, ואף אחד לא הבחין בו, אלא ברגע שהריחו את ריח הגופה שיוצא מביתו. שימו לב לאנשים בודדים, זה יכול להציל את חייהם"