בוועדת הבריאות שהתקיימה בכנסת ב-13.11, תיאר עו"ד דניאל רז את המצב הקשה של ניצולי הטבח של ה-7.10. בימי שגרה רז הוא ממונה ארצי בתחום אשפוז כפוי ואחראי על ייצוג משפטי של מתמודדי נפש במשרד המשפטים ובהווה מייצג של מספר משפחות שיקיריהן הם חלק מניצולי הטבח, בדיון בכנסת שעסק בתכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית בישראל, הוא הסביר כי הוא מטפל בתיקים של ניצולי המסיבה שאושפזו בכפייה במחלקות פסיכיאטריות וסיפר כי חלק מהניצולים אושפזו בכפייה: "לא האמנתי בעצמי שנגיע למצב הקצה, כשיכולנו למנוע את זה כבר בהתחלה".
על פי דבריו, חלק מהניצולים לא זכו לטיפול נפשי בזמן, ולכן הם נאלצים להגיע למצב של אשפוז כפוי. לדבריו, "מדובר באנשים שמעולם לא היו באשפוז פסיכיאטרי. אם היו מקבלים טיפול נפשי בזמן, הם לא היו מגיעים למצב שבו הם צריכים להיות סגורים במחלקות פסיכיאטריות".
המשפחות מבקשות להגיש ערעור על ההחלטה לאשפז אותם באופן כפוי, בטענה שלא ידעו על כך מראש. "למספר לא מבוטל של מטופלים, יש משפחה תומכת שלא מצליחה להבין איך הגיעו למצב שבו יקיריהן נמצאים באשפוז פסיכיאטרי כפוי. למרות הטראומה והאובדן הקשה מנשוא, עדיין קיים מרחק עצום בין טיפול בטראומה לבין אשפוז כפוי". לדבריו, המשפחות ציינו כי הן מעוניינות לטפל ביקיריהן בביתן, לשמור עליהם ולוודא כי מצבם טוב. "הן התלוננו על כך שהן לא היו חלק מהשיח לגבי האשפוז. אם הן היו יודעות שאשפוז כפוי הוא אופציה שעומדת על הפרק, הן היו מתנגדות לו", הוא מציין.
עוד הוא מבהיר כי כדי לאשפז אדם בכפייה בישראל, נדרשת פנייה מצד גורם כגון: משפחה, עובד סוציאלי, נציג רווחה, מד"א, שכן או חבר שפונה לפסיכיאטר המחוזי בטענה שאותו אדם סובל ומסוכן לעצמו ולאחרים ושהוא במצב פסיכוטי. "במקרה כזה, הפסיכיאטר המחוזי ממשרד הבריאות, שולח פסיכיאטר מטעמו שאמור לבדוק אם החולה אכן מסוכן לעצמו ולסביבה. רק אז הוא יכול להוציא הוראת אשפוז ל-7 ימים בהתחלה ואח"כ להאריך לעוד 7 ימים נוספים. בסה"כ ניתן להאריך את תקופת האשפוז ל-14 יום ולאחר מכן הוועדה מוסמכת להאריך ב-3 חודשים נוספים", מסביר רז.
מאז תחילת המלחמה והכרזת מצב החירום הוקמו במשרד המשפטים מוקדי חירום וסיוע משפטי - מוקד סיוע משפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו; וכן מוקד להכוונה משפטית ראשונית למפונים ולציבור הרחב. השירות ניתן גם במענה טלפוני, וגם ביציאה לשטח של עורכי דין מטעם משרד המשפטים שמעניקים מענה ישיר למשפחות ולמפונים הנמצאים במתחמי המפונים ברחבי הארץ.
"מי שהיה במסיבת רעים וראה דברים קשים, חייב לקבוע מיד תור לפסיכולוג או לפסיכיאטר, אסור לחכות עם זה", אומר רז. "מדובר באנשים עם פוסט-טראומה קשה, והיו לצערי גם מקרים של אובדנות לאחר המלחמה. כדי לא להגיע לזה, חייבים לקבל מענה נפשי מיידי. זה קריטי".
מוקד הסיוע המשפטי למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו לעזה: 073-3928999, מוקד להכוונה משפטית של משרד המשפטים: 073-292-8666.
משרד הבריאות: "המשרד פועל על מנת לתת מענה ייעודי לשורדי מסיבות הנובה והפסיידק, בין השאר באמצעות פתיחת מרפאות ייעודיות לנפגעי המסיבה בבתי החולים, שיחות יזומות, ומתן מענים נוספים בשיתוף עם משרד הרווחה. מתוך הבנה כי משפחה היא אחד מגורמי התמיכה החשובים ביותר בהליך ההחלמה, הגורמים המטפלים עושים מאמצים כדי לערב את המשפחה ולקבל תמיכה מהם במסגרת שמירה על פרטיות וחיסיון רפואי ובהסכמת המטופל. חשוב לציין כי מערכת הבריאות מטפלת בכל אדם באופן פרטני לפי מצבו הקליני, בשיקול דעת וברגישות, ואשפוז בכפייה נעשה לאחר בדיקה קלינית ברגע נתון במטרה לספק למטופל את המענה המיידי הדרוש, ולפי התנאים הקבועים בחוק ביחס להוצאת הוראת אשפוז בכפייה, זאת ללא קשר לנוכחות במסיבה או באירוע אחר".