אח במחלקה כירורגית נדקר ממחט במהלך עבודתו בבית החולים ויוכר כנפגע תאונת עבודה, לאחר שפיתח חרדה כתוצאה מהאירוע. אף שבתחילה ביטוח לאומי סרב להכיר בתאונה, בעקבות קביעתו של רופא הביטוח הלאומי כי מצבו הנפשי אינו קשור לתקרית המדוברת, התקבלה בבית הדין לעבודה החלטה ההופכת את הקביעה המקורית.
האח, כבן 60, הועסק במחלקה כירורגית בבית חולים בצפון הארץ במשך עשרות שנים. האירוע המדובר התרחש לפני כשנתיים. על פי התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן טומשין ושות', האירוע החל כאשר התקבלה למחלקה שבה עבד האח מטופלת שהגיעה באלונקה, היישר מחדר המיון. בסיוע עובדת נוספת, התכוון האח להעביר את החולה מהאלונקה למיטה במחלקה הכירורגית. במהלך ביצוע הפעולה, הוא הזיז את הסדין שעל האלונקה והרגיש דקירה בבוהן יד ימין. בתחילה לא הבין מה קורה, המשיך לסדר את הסדין ואז נדקר פעם נוספת. בשלב זה האח, שהחל לדמם מהדקירה, שם לב למחט שבצבצה מתוך הסדין והבין מיד שנדקר פעמיים ממחט משומשת ומזוהמת בדם של חולה אחר שישן במיטה זו קודם לכן.
כאשר האח הבין שנדקר מהמחט, שלא הושלכה למיכל המיועד למחטים ומזרקים משומשים, הוא היה בהלם ונכנס לפניקה מחשש שיידבק במחלה כלשהי כתוצאה מהדקירה. הוא חש בסערת רגשות והפך עצבני מאוד בשל הטעות של העובדים שהשאירו את המחט בסדין. לאחר בדיקה במיון נמצא כי הוא לא נדבק במחלה כלשהי, אך הוא חשש מכך שישנן מחלות שמתגלות מאוחר יותר.
בכתב התביעה נטען כי מאז האירוע ועד היום הוא חושש מכך שבעקבות החשיפה למחט המזוהמת נדבק במחלה שעדיין לא התפרצה או אובחנה. מאז האירוע האח חרד למצבו הבריאותי, חושש מכך שנדבק בחיידק או וירוס, חושש שמקרים דומים יחזרו על עצמם בעבודה ומרגיש שאיכות עבודתו נפגעת. בנוסף, הוא העיד כי הוא סובל מפלאשבקים מאותו אירוע, חש מתוח וסובל מבעיות שינה.
בעקבות הגשת הערעור לבית הדין לעבודה, החליט המוסד לביטוח לאומי החליט לבחון מחדש את התביעה והסכים להכיר בפגיעה הנפשית שממנה סובל האח המוסמך, כפגיעה בעבודה שנגרמה באותו יום. בעקבות כך הוא יזומן לוועדת רפואית שתקבע את שיעור הנכות הנפשית שממנה הוא סובל ובהתאם לכך ייקבע הפיצוי לו יהיה זכאי מהביטוח הלאומי.