לפני כמה ימים הודיע בית החולים רמב"ם על התפרצות זיהומים בשלוש מחלקות – שתי פנימיות ומחלקת נוירוכירורגיה. "הנהלת המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה הורתה על נקיטת צעדים דחופים להשתלטות על התפרצות זיהומים שהתגלו בכמה מחלקות בבית החולים", נכתב בהודעה. עוד ציינו כי "מדובר בחיידקים עמידים מסוג אציטונובקטר וקלבסיאלה, ופטרייה מסוג קנדידה אאוריס. זיהומים אלה אינם מסכנים אנשים בריאים, אך לחולים עם מערכת חיסון מוחלשת הם עלולים לגרום לסיבוכים מסכני חיים".
פרופ' מיכל פאול, מנהלת המכון למחלות זיהומיות ברמב"ם, מסבירה כי מדובר בכ-50 חולים, גברים ונשים, שהגיעו לבית החולים לצורך אשפוז או טיפול ונמצאו נשאים לחיידק או הפטרייה העמידים. "באופן כללי, זה לא מסכן את חייהם. מדובר בנשאות על פני העור או במעי, ורק אחד מתוך 50 המטופלים הנשאים, חולה עכשיו בחיידק העמיד", היא מבהירה. כדי להתמודד עם ההתפרצות בבית החולים, פרופ' מיקי הלברטל, מנהל רמב"ם, הורה על כך שבמחלקות שבהן אותר הזיהום, יעברו הצוותים הרפואיים לעבודה במיגון מלא בעת המעבר בין חולה לחולה, וכי לא ייקלטו בהן חולים חדשים עד לסיום האירוע. כמו כן, הנחה בית החולים לתדרך משפחות חולים המבקרות במחלקות כיצד להתמגן ולהקפיד על ניקיון ידיים.
"חשיבות רבה לשמירה על היגיינה"
לפי נתוני משרד הבריאות, בכל שנה מתים בישראל כ-6,000 בני אדם מזיהומים בבתי חולים. "התפרצות הזיהומים בבית החולים אכן מטרידה, אך זה דבר שהוא מוכר לנו", מסביר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן. לדבריו, הזיהומים קיימים בבתי החולים, ובניגוד לווירוס שעשוי להתפזר ולחלוף, הם עמידים ונשארים במקום. "וירוס צריך בני אדם כדי להתפשט, וחיידקים או פטריה לעומת זאת, הם יותר עצמאיים, ולכן, מעבר לדאגה ולמניעה של מגע בין חולים, יש חשיבות גדולה לניקיון בבתי החולים ולהיגיינה - הן של קרובי המשפחה המבקרים את החולים, והן של הצוות הרפואי".
הפרופ' מוסיף כי החשש בהדבקה בזיהומים אלה, קיים בעיקר באשר לחולים מבוגרים ומדוכאי חיסון. "החיידק אציטונובקטר למשל, עובר לדם ועלול לגרום לאלח דם. אנחנו מוטרדים כיוון שקשה מאוד לטפל במי שנדבק בחיידקים כאלה או בפטרייה, משום שאלה עמידים לאנטיביוטיקה".
המחסור בצוותי ניקיון והקשר לבעיה הבריאותית
בתוך כך, נמשך המחסור בצוותי ניקיון במוסדות הבריאות. עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל מסבירה בריאיון לmako בריאות, כי הענף מתמודד עם מחסור בצוותים כבר מספר שנים. לדבריה, המצב החריף מאז הקורונה ואף יותר מאז המלחמה. "זה ענף שסובל מתדמית נמוכה, ומשכר נמוך ואנשים פשוט פונים למקצועות יותר אטרקטיביים, יותר מתגמלים, שדורשים פחות עבודה פיזית קשה". לדבריה, המחסור במוסדות הבריאות הוא של אלפי עובדי ניקיון. "כולנו מבינים את הקשר בין ניקיון לבין בריאות והנושא הזה עולה מדי שנה בדוח של משרד הבריאות, שמציין את כמות הנפטרים מזיהומים. חלק נכבד מזה מתרחש כתוצאה ממחסור בעובדי ניקיון".
היא מוסיפה כי הבעיה קיימת בכל בתי החולים בארץ. "הבעיה היא שמוסדות הבריאות לא רוצים לעשות לעצמם יחסי ציבור שליליים, הם לא יודו שאין להם עובדי ניקיון, שאצלם לא נקי. הקשר בין ניקיון לבריאות לא מספיק מופנם. זה מסכן חיי אדם. אני לא רוצה להיות דרמטית אבל בפועל - בכל יום עלול למות אדם נוסף משום שאין פתרון למחסור בעובדים במוסדות, בין השאר בבתי אבות ובבתי ספר, אבל בעיקר במוסדות בריאות שבהם החשיפה הרבה יותר גדולה, וכולנו מבינים את החשיבות של ניקיון מאז תקופת הקורונה. כשצריך לצמצם בתקציבים, אז זה הענף הראשון שנפגע, ואם יש אופציה להגדיל תקציבים, הוא לא עומד בראש סדר העדיפויות".
עו"ד רוזנברג מוסיפה כי הדיווח על הזיהומים בבית החולים רמב"ם, הוא רק דיווח אחד מיני רבים שעוד עלול להתפרסם. "אני מזמינה את כל בתי החולים לזעוק את הזעקה, למען בריאותם של המאושפזים המצויים בסכנת חיים".
בחודש שעבר דנה בכנסת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ אליהו רביבו מהליכוד, בצורך בעובדים זרים במקצועות עזר וניקיון במערכת הבריאות. אסתר ג'ין, מנהלת המשק בבית חולים ברזילי, סיפרה בדיון על הקשיים שאיתם היא מתמודדת: "היחידה למניעת זיהומים רוצה שננקה את כל סביבת המטופל, אנחנו לא מספיקים. יש לנו 20 דקות בין ניתוח לניתוח, יש לי שני עובדים. הם לא מצליחים להספיק את זה ב-20 דקות".
"אנשים היו מתים כתוצאה מהעובדה שחדרי הניתוח לא היו נקיים"
חיים שחר, לשעבר מנהל המשק הארצי בשירותי בריאות כללית, התייחס גם הוא למצב, ואמר במהלך הדיון כי "כללית, שאמונה על 14 בתי חולים, ו-1,600 מרפאות, מתמודדת עם מחסור של 700 עובדי ניקיון. "אין אף פעולה במוסדות הבריאות שיכולה להתקיים בלי עובדי הניקיון. אני מחזיר אותנו, את כולנו, ל-7 באוקטובר, לאותה שבת שחורה. אם לא היינו מצליחים לתמרן בין בתי החולים, אנשים היו מתים כתוצאה מהעובדה שחדרי הניתוח לא היו נקיים".
לדבריו, אירוע של מחלה קלה, עלול בעקבות כך להסתיים בהדבקה בזיהום ואפילו במוות. "פתחי האוורור של המיזוג זה אחד המקומות העצומים להעברת מחלות. אני מכיר כמה מקרים, חלקם באופן אישי, שחולה הגיע עם אירוע מאוד מאוד פשוט שיכול היה להיגמר ברמה של קופת חולים בקהילה, וסיים את חייו, בגלל איזשהו זיהום שהוא קיבל. גם לגבי שירותים - יש חיידק אלים במעי שנקרא קלוסטריידיום ש-85% מהאוכלוסייה נושאים אותו. הקטליזטור שלו זה אנטיביוטיקה - ברגע שאני מחליש את הגוף עם אנטיביוטיקה הוא מתפרץ. מדוכאי חיסון - חולי סרטן או מושתלים למשל, מגיעים לשירותים שלא ניקו אותם, ולפני זה היה בהם חולה עם החיידק הזה – זה הסוף שלהם, אין דרך לצאת מזה".
לפני כשבוע, בוועידת מנכ"לים של כמה ממשרדי הממשלה, אושרה מכסה של כ-6,400 עובדים זרים שיוקצו לענף הניקיון, מוסכים, אולמות אירועים ועוד. עם זאת, לנוכח המחסור החמור בכוח האדם בענף הניקיון, עו"ד רוזנברג מדגישה כי "המכסה עדיין נמוכה ולא צפויה לפתור את המחסור הקיים בכלל, וודאי שלא במוסדות הרפואיים".