משבר התרופות הממכרות – האופיואידים, שהתפשט בארה"ב ב-25 השנים האחרונות הוא אחד המשברים הבריאותיים החמורים ביותר. מספר מקרי המוות כתוצאה ממנת יתר שהיו מעורבים בהם אופיואידים הלך והתעצם עם השנים, ורק בשנת 2020 שימוש בתרופות ממכרות הרג קרוב ל-70 אלף בני אדם. בין 1999 ל-2020 מאות אלפי בני אדם מצאו את מותם.
גם אצלנו בארץ המצב מעורר דאגה. בשנת 2020 דורגה ישראל במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים, בהם פנטניל, החזק פי 50 מהרואין, כך עולה ממחקר של מרכז טאוב שפורסם בחודש מרץ השנה. לנוכח הנתונים, עוקב משרד הבריאות בדאגה אחר התופעה, כך עולה מדוח חדש שמפרסם המשרד בימים אלה, הבוחן שורת צעדים לצמצום השימוש באופיואידים. הדוח, המתפרסם לראשונה הדוח ב-mako בריאות, הגיע לידי ארגון "שומרים" - גוף תחקירים עצמאי המסקר בין היתר את התפשטות מגפת את האופיואידים בישראל בשנים האחרונות. לפי הארגון, "ישראל כשלה בפיקוח אחר תופעת ההתמכרות למשככי כאבים ובשנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בשימוש במשככי הכאבים העוצמתיים". כך נכתב במסמך: "אנו משערים, בהתבסס על נתונים, שהשילוב של מגמות עלייה בשימוש באופיואידים במרשם באוכלוסייה, העלייה בשימוש בתכשיר הפנטניל, והעלייה בשימוש בשירותי הטיפול בהתמכרות לתרופות מרשם, מהווים הוכחה חזקה לקיומה של בעיית שימוש באופיואיטים ולבעיה בריאותית וציבורית רחבה בישראל".
עוד עולה מהדוח, כי בעשור האחרון מתרחשת בישראל עלייה בשימוש באופיואידים, לרבות עלייה בשימוש באופיואיד העוצמתי והקטלני פנטניל (משכך כאבים חזק מאוד שרבים מכורים אליו העלול לגרום לתמותה), ובמספר המטופלים המטופלים במשככים אלה במשך מעל חצי שנה. בנוסף, מציינים במשרד, כי ישנה עלייה בשיעור הביקורים בחדר המיון הקשורים לשימוש באופיואידים ובשימוש בשירותים לטיפול בהתמכרויות. לצד זאת, לא ניכרת עלייה בתמותה הקשורה למשככי כאבים מסוג זה.
הצעדים המתוכננים למיגור התופעה
מתוך הדוח עולים מספר צעדים שמשרד הבריאות מתכנן לבצע, ביניהם: הקמת מערכת ממוחשבת לניטור מרשמים, הגבלת כמות הפנטניל היומית שרופא יוכל לרשום והטלת מגבלות על מרשמים ידניים שניתנים לזיוף (בלי לבטל לגמרי את השימוש בהם) והעברת הדיווח על חולים המקבלים אופיואידים לקופות החולים ולא למשרד הבריאות כפי שהיה עד עתה. כל בית מרקחת שירצה לנפק אופיואידים יצטרך להתקין את המערכת, ולדווח לקופה גם כאשר ינפק למטופל מרשם שניתן על ידי רופא פרטי שאינו בקופה. מערכת מעין זו אמורה לאפשר לקופה לאתר מטופלים שמפתחים התנהגויות שמצביעות על התמכרות, וכן למנוע שימוש במרשמים מזויפים.
גם פרופ' שאולי לב רן, מנהל המרפאה לטיפול בהתמכרויות במרכז הרפואי לב השרון, מברך על הצעדים. "אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו מובילים בין מדינות ה-OECD ברישום אופיואידים, ולראשונה אחרי דיונים ארוכים יש רשימה של צעדים קונקרטיים, זו בהחלט התקדמות משמעותית". הוא מזכיר גם את העברת האחריות (החלקית בשלב זה) על טיפול בהתמכרויות לקופות החולים, כמהלך שישפר את המצב. עם זאת, גם הצעדים האלה לא יספיקו לדבריו. "אנחנו צריכים להקצות הרבה יותר משאבים לדרכים האחרות", הוא מסביר. "בין שמדובר בפסיכולוגיה רפואית ושיקומית, ובין שבטיפולים כמו פיזיותרפיה והידרותרפיה או טיפולים קבוצתיים שיעזרו לאנשים".
מנגד, הדס זיו מארגון רופאים לזכויות אדם, סבורה שאין די בצעדים הללו, "אני מאד מאוכזבת", היא אומרת. "אם זה כל מה שהם עושים, בלי להכיר בכך שבכאב כרוני צריך פשוט להפסיק לטפל באופיואידים, זה מעט מדי ומאוחר מדי. ברגע שהרופאים יכולים לרשום את התרופות הללו, ואין שום הבדל בהוראות הרישום בין כאב כרוני לכאב אקוטי, הסכר כבר נפרץ".
משרד הבריאות: "המשרד רואה חשיבות רבה בשימוש מושכל באופיואידים ופועל במספר מישורים על מנת לטפל, מלבד השימוש לרעה, גם בצמצום השימוש בתכשירים אופיואיטיים, במקביל לקידום תוכניות נוספות לטיפול בהתמכרויות. אנו מעריכים כי הצעדים יובילו לירידה של 10% בשיעור רישום האופיואידים, וכן לירידה דומה בשיעור הביקורים בחדרי מיון ומניעת מקרי מוות כתוצאה מאופיואיטים. בנוסף אנו מצפים לירידה מתונה יותר, בשיעור של כ-5%, בטיפול בהתמכרויות במרכזי הטיפול התרופתי".