אהרון לוצקי הוא תעשיין ותיק, שהשתלשלות הקריירה שלו יכולה לאפיין הרבה מנכ"לים ישראלים שגדלו בקיבוצים - עד שנסיבות אישיות הפגישו אותו עם תעשיית הקנאביס הרפואי. הוא בן קיבוץ גבת שבנעוריו עבד במטעים בקיבוץ, ולאחר השחרור מהצבא השתלב במפעל של הקיבוץ, פלסטרו גבת, עבד בו והתקדם לתפקיד המנכ"ל, שבו כיהן ב-1984–1992. בהמשך נשאר לוצקי בתחום מפעלי הפלסטיק של התעשייה הקיבוצית וניהל גם את גניגר פלסטיק ועוגן פלאסט.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
המסלול הסטנדרטי הזה קיבל תפנית לפני כמה שנים. בנו של לוצקי נפגע אז בתאונת עבודה במנפטה של קיבוץ גבת ואיבד את ידו. כחלק מתהליך השיקום שלו הוא נחשף לחברת תיקון עולם - מגדלת הקנאביס הרפואי הגדולה בישראל. הבן נקשר לחברה והתחיל להתנדב בה. במקביל הוא פנה לאביו כדי שיעזור בארגון החברה ויעניק לה ייעוץ עסקי. בעקבות זאת הציעו לו בעלי החברה, משפחת כהן, לנהל אותה.
ההודעה של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן השבוע, על הרפורמה הצפויה בתחום הקנאביס הרפואי שבמסגרתה יימכר קנאביס בבתי המרקחת כתרופה לכל דבר - והאישור לרשום אותו יינתן בידי רופאים מומחים שיעברו הכשרה בתחום ויטפלו ישירות בחולים - נתפשת בידי לוצקי כצעד קדימה עבור התחום שלו.
"ההצעה של ליצמן מסמלת התקדמות בתפישה של משרד הבריאות. ליצמן פותח במהלך שלו צוואר בקבוק בקבלת האישורים הרפואיים לצריכת קנאביס. עצם העובדה שיכירו בזה כטיפול רפואי שחשוב לחולה ויעזור לו היא מהפך מחשבתי לעומת התפישה הקודמת שזה מוצר לסטלנים, תפישה שגילמה את חוסר האמון במשרד הבריאות כלפי המוצר", הוא אומר.
כמה אנשים מטופלים כיום בישראל בקנאביס רפואי? מה פוטנציאל השוק מבחינת הביקוש למוצר?
"יש כיום כ-20 אלף מטופלים בישראל וכמעט לכל אחד יש קרוב משפחה שבעקבות מצב רפואי היה זקוק לקנאביס. בסקר שנערך בארה"ב נבדקו מדינות שבהן היתה לגליזציה של קנאביס רפואי, והגיעו למסקנה ש-1.25% מהאוכלוסיה צרכה קנאביס רפואי בסוף התהליך. המשמעות של המסקנות בישראל היא פוטנציאל צרכני של 100 אלף איש. מתפלאים היום למה יש פה 20 אלף משתמשים ובגרמניה רק 500 משתמשים - זה עניין של רגולציה, שבגרמניה אינה מאפשרת שימוש בהיקף כזה".
אז בעצם ישראל אינה כזאת מפגרת כשמדובר בלגליזציה.
"נכון. ישראל לא כזאת גרועה, אבל תלוי למי אתה משווה. בקולורדו לפני הלגליזציה היו 115 אלף משתמשים בקנאביס רפואי על 5 מיליון תושבים".
משרד הבריאות קובע מי יהיה הספק של כל מטופל
תיקון עולם הוקמה ב-2006 על ידי צחי כהן. היא התחילה את דרכה כארגון ללא מטרות רווח כאשר כהן פנה למשרד הבריאות וביקש היתר לגדל כמה עשרות שתילים עבור חולים שקיבלו היתר לצריכת קנאביס רפואי אך התקשו בהשגתו. בתחילת הדרך נעשה הגידול בביתו של כהן במושב בצפון. ב-2010 כבר הגיע מספר המטופלים בישראל לכ-1,000, ומימון המפעל באמצעות מתנדבים נהפך למעמסה כלכלית. זה גם היה השלב שבו הנושא עבר הסדרה במשרד הבריאות ותיקון עולם נהפכה לחברה פרטית רגילה למטרות רווח.
נכון להיום תהליך קבלת מרשם לטיפול בקנאביס רפואי מתחיל אצל הרופא המעניק למטופל המלצה למרשם. ההמלצה מועברת למשרד הבריאות, שבוחן אותה ומחליט אם להוציא לחולה רישיון לשימוש בקנאביס. אם הרישיון מוענק הוא מועבר על ידי משרד הבריאות לאחת משמונה מגדלות הקנאביס הישראליות - וזו בתורה יוצרת קשר עם המטופל ומזמינה אותו לקבל את המוצר.
הקנאביס לא נמצא בסל התרופות ומחירו קבוע. כל מטופל משלם לספק 370 שקל כולל מע"מ, מבלי לקבל החזרים - בין אם המרשם מעניק לו 20 גרם קנאביס בחודש או 200 גרם (הטווח שעליו הרופא יכול להמליץ).
השיטה הזאת גורמת לכך שהאינטרס העסקי שלכם הוא בעצם שרוכש הקנאביס יצרוך כמה שפחות, לא? הרי את 370 השקלים שלכם תקבלו בכל מקרה. אתם מפסידים ככל שהחולה צורך יותר.
"נכון. ישראל היא ייחודית בעניין של תשלום קבוע".
מה המחיר בעולם?
"בעולם המחיר נע בין 5 ל–15 דולר לגרם. בישראל המחיר הממוצע הוא 2.5 דולר לגרם. בישראל צריך לשנות גם את השיטה למחיר לגרם, כי זה באמת יוצר עיוותים".
מה עם יבוא של קנאביס?
"אין יבוא. משרד הבריאות שקל את זה אבל זה לא רלוונטי מאחר שהמחיר של הקנאביס בישראל נמוך משמעותית".
אם הקנאביס פה זול, אז יצוא יכול להצליח.
"אין אישור ליצוא קנאביס מישראל. זה אחד הדברים שהיינו רוצים לשנות, אבל שרת הבריאות הקודמת הצהירה שהיא לא רוצה שישראל תצטייר כיצואנית של נשק וסמים. בפועל יש לנו את טבע שהיא חברת התרופות הגנריות הכי גדולה, וגם מפעלי נשק יש פה לא מעט. מאחר שלא נותנים לנו לייצא הקמנו שותפות בקנדה עם חברה מקומית שלה אנחנו מעבירים את הידע שפיתחנו פה בארץ. אנחנו גם עושים מחקרים בארה"ב, וגם שם התחלנו בתהליך של שיתוף פעולה עם חברה מקומית".
מה שיעור הרווחיות בענף?
"זה משתנה - תלוי בגודל החברות. הגידול במסות הוא זול יותר בגלל שנתח ההוצאות הקבועות יורד. בגדול, שיעור הרווח יכול לנוע בין אחוזים בודדים לעשרות אחוזים. רוב המגדלים בארץ טוענים שהם עדיין לא החזירו את ההשקעה בהקמת החברה. אבל ברור שיש לענף פוטנציאל גדול והוא אמור לגדול ולהתפתח - פשוט כי המוצר הזה מאוד מוצלח".
מה עולה לגדל 20 גרם קנאביס?
"זה כמו לשאול כמה עולה חליפה ליתום. זה תלוי בגודל החווה ואם זה בחורף או בקיץ. בחורף יקר יותר בגלל הוצאות האנרגיה. הקנאביס הוא צמח חד-שנתי שאוהב שהיום ארוך מ-12 שעות. אם היום מתקצר לפחות מ-12 שעות הוא מפריח (מוציא פרחים) מוקדם מדי. בחממות שלנו יש אמצעים לשלוט בתאורה ובחום גם בחורף, וזה משנה את העלויות".
מה ההוצאה הכבדה ביותר שלכם?
"בישראל ההוצאה הכי גדולה היא אבטחה. הוצאות האבטחה כבדות - זו אבטחה היקפית, עם מצלמות מזהות פנים שמחוברות למוקד, ושמירה אנושית מסביב לשעון. אחר כך יש את הוצאות כוח האדם - גידול קנאביס הוא ענף עתיר כוח אדם".
אין מיכון בתחום? קטפות?
"יש מכונה ל'טרימינג' - תהליך ההפרדה של העלים מהפרחים אחרי הקטיף. אבל לא יותר מזה".
אז אתם מעסיקים תאילנדים?
"לא. בעיקר כי נדרש אישור בטיחותי מכל עובד. עובדים אצלנו ישראלים - דרוזים, נוצרים, יהודים".
מה עם שיווק? יש לכם תועמלנים כמו לכל חברות התרופות?
"לא. יש לנו אתר אינטרנט, דף פייסבוק וטוויטר".
מה נתח השוק שלכם?
"אנחנו מהווים 25%–30% מהענף".
למה אתם הכי גדולים?
"אנחנו הכי ותיקים והכי מתוקשרים. יש לנו אתר טוב מאוד. הרבה לקוחות חושבים שהתוצרת כאן הכי טובה, וחלק גדול מהלקוחות שלנו הם כאלה שעברו אלינו מספק אחר. ויש לנו זנים יחודיים - אף שזה דבר שכל חברה יכולה להגיד על עצמה".
אני יכול לבחור איזה ספק שאני רוצה?
"כן. אף שרוב הלקוחות לא מודעים לזה".
מי שמחליט מי יהיה הספק שאליו יישלח המרשם הוא משרד הבריאות. הוא בעצם מווסת את השוק הזה.
"נכון. הטופס חוזר עם אישור ושם של ספק, והספק מתקשר למטופל. אבל זכותו של המטופל אחרי זה לעבור לספק אחר. הוא יכול לשלוח בקשה להחלפת הספק".
הרופאים לא יכולים להתאים את הזן לצרכן
בחישוב מהיר אפשר להעריך כי 20 אלף הישראלים המטופלים כיום בקנאביס רפואי מגלמים שוק של קרוב ל-90 מיליון שקל בשנה. המחזור של תיקון עולם, אם כך, נע סביב 25 מיליון שקל בשנה. אבל גם אם לוצקי עומד בראש חברה למטרות רווח, אי־אפשר לברוח בראיון עמו מהפן האידיאולוגי שהוא רואה בפעילות החברה - ואליו הוא כל הזמן חוזר.
"בוא לא נדבר על החברה רק דרך החור של הגרוש. אנחנו מההתחלה רואים את עצמנו לא רק כחברה מגדלת, אלא גם כחברה מטפלת. אנחנו דואגים שחולים שלנו יקבלו את הטיפול הטוב ביותר, למשל, החלטנו שרק אחים ואחיות מוסמכים עושים הדרכה על המוצרים שלנו".
מה זאת הדרכה? מלמדים איך לעשן?
"לא רק עישון. צריך לזכור שאנחנו מוכרים פרחים, שמשתמשים בהם לעישון או אידוי, אבל אנחנו מוכרים גם קנאביס דרך שמן, קפסולות ועוגיות. אחות מטעמנו מראיינת את המטופל, שואלת אותו על ההיסטוריה הרפואית שלו, למה הוא הגיע אליה ומדריכה אותו לגבי הזן הנכון שמתאים לו".
כמה זנים יש לכם? מה ההבדלים ביניהם?
"יש זנים יותר מעוררים ויותר מרגיעים. לכל זן יש את התכונות שלו, גם מבחינת החומרים הפעילים: בקנאביס יש THC שהוא החומר הפסיכו-אקטיבי, ו-CBD שהוא חומר בלי השפעה פסיכו־אקטיבית אבל עם השפעה אנטי דלקתית נפלאה למחלות כמו פרקינסון ודלקות פרקים. CBD לא צריך להיות ברשימת הסמים, ובעתיד אני מאמין שנראה אותו כתרופה לשורה ארוכה של מחלות.
"אנחנו מתאימים לחולה את הזן הרצוי ואחרי כמה חודשים אנחנו בודקים את שביעות הרצון. נכון להיום קבלת מרשם היא תהליך מסורבל וקשה. לפי החוק, הרופא צריך לוודא שהחולה ניסה ארבע תרופות אחרות נגד כאבים והטיפול באמצעותן לא עזר לאורך תקופה - ורק אז הוא רשאי בכלל להמליץ על קנאביס. ההתוויה היחידה שבה הקנאביס הוא קו ראשון היא תסמונת טורט".
דווקא תסמונת טורט?
"לא בהכרח. הם אולי יותר רגועים ונינוחים בסיטואציה חברתית. אבל מתברר שקנאביס מאוד עוזר לטורט".
רפורמת ליצמן דווקא יכולה לפגוע בקשר שלכם לצרכן. היא שולחת את הצרכן לבית מרקחת במקום שיהיה לו קשר ישיר אתכם.
"לכאורה כן. אבל מאחר שזה לא נוסח סופי של ההצעה, אני מקווה שזה עוד ישתנה. הקשר עם הצרכן הוא זה שמאפשר לנו להתאים זנים לכל אחד. הוא גם מאפשר לנו לבצע מחקרים קליניים עם בתי החולים".
הייתי מצפה שהרופאים יתאימו את הזנים לצרכן, ולא אתם.
"אין להם הכשרה לזה. אפשר להכשיר אותם. הרפואה מתקשה להכיר במוצר הזה - שהוא לא בדיוק תרופה רגילה. הרופא רגיל לתרופה שבה הוא מכיר את כל החומרים הפעילים, ויכול לעשות חישוב מדויק של כמויות. בתחום שלנו מדובר בצמחים ששיעור החומרים הפעילים בהם משתנה. אגב, בצריכה של קנאביס באמצעות שמן החישוב של החומרים מדויק מאוד".
יש תיאוריות קונספירציה שטוענות שחברות התרופות קשרו קשר כדי למנוע את הכשרת הקנאביס הרפואי. אתה מכיר הוכחות לכך?
"אין לנו עדויות לזה, אבל ברור שלאור העובדה שצרכני הקנאביס הרפואי מורידים את השימוש בתרופות רגילות יהיו סיפורים ושמועות שזה קורה. לעתים אתה רואה התבטאויות של רופאים בתקשורת שמעוררות הרמת גבה".
אולי זו סתם שמרנות.
"יכול להיות שזאת גם שמרנות".
אתם מעסיקים לוביסטים בכנסת כדי לקדם את האינטרסים שלכם?
"כרגע אנחנו לא מפעילים לוביסטים. בעבר, 'שולחן המגדלים' שמאגד את שמונה החברות הפעילות בישראל הפעיל לוביסטים כדי להתמודד עם האיומים עלינו, בשלב שבו עלתה הצעה להעניק את הענף כולו למונופול בשם שראל, חברה שיש לה כבר עשור פטור ממכרז באספקת ציוד לבתי חולים. זה נחסם בעתירה שהגשנו לבג"ץ".
במדינות שבהן יש לגליזציה של מריחואנה, הקנאביס הרפואי נהפך לתרופה שמקבילה לוויטמינים שקונים בבית מרקחת?
"לא. עדיין יש מרשמים. זה מחובר להתוויות ולכמויות שהחולה צריך, גם כי רוצים להימנע מסחר. בפועל רואים בעולם שכשיש לגליזציה הצריכה הרפואית לא עולה מהרגע הראשון. בסופו של דבר התפישה הניהולית שלי אומרת שצריך לדאוג לחולים וללקוחות, ואז גם מבחינה עסקית הפעילות תשתלם. לא צריך לסמן אותנו כאינטרסנטים מבחינה כלכלית".
מה עם השימוש השחור בקנאביס שלכם? אנשים שמקבלים קנאביס רפואי באמצעות מרשם ומעבירים אותו הלאה למשתמשים שאינם חולים?
"שמעתי לא מזמן את ד"ר מיקי דור (אחד ממנהלי יק"ר, היחידה לקנאביס רפואי) אומר שלפי הערכתו 400–800 אלף איש משתמשים בקנאביס בישראל בסך הכל. כך שהמשתמשים הרפואיים בישראל הם שיעור קטן מהמספר הזה. צריך לזכור שלרוב המשתמשים הרפואיים יש אספקה של 20–30 גרם בחודש, שלא יכולה להיות משמעותית לשימוש כזה. אבל כן, בטח יש פה ושם מי שמנצל את המרשם לרעה. אבל גם אם יש - זה לא אסון גדול. זה בטל בשישים לעומת אלה שמשתמשים בקנאביס ממקורות אחרים ומשיגים אותו דרך העולם התחתון - שקונה את הקנאביס מחיזבאללה ומחמאס - ולך תדע מה יש בפנים. אנחנו מנסים לוודא שהלקוחות מקבלים את הקנאביס לצורכיהם, בעיקר דרך הקפדה על רישיונות".
אתם לא משמשים בסך הכל שסתום חברתי לצורך בלגליזציה? יש רופאי כאב שמתלוננים שהם לא עומדים בעומס הבקשות. יש ילדים שבאים להורים המבוגרים שלהם ומבקשים שישיגו להם קנאביס רפואי.
"בשוליים אולי כן. אבל רק בשוליים. בסופו של דבר יש הרבה אנשים שסובלים וזקוקים למוצר רפואי שאין לו תופעות לוואי. בניגוד למשככי כאבים אופיאטים, שהם ממכרים, הקנאביס משפר את איכות החיים ומרפא. אין להתווכח עם התוצאות. אתמול דיבר אתי רופא שאמר 'הייתי נגד קנאביס רפואי עד שקרובת משפחה שלי שסבלה מכאבי תופת התחילה להשתמש - וזה עשה לה פלאים. זה שינה את איכות החיים שלה. עכשיו היא יכולה לישון והתיאבון שלה חזר'.
"אי-אפשר להתווכח עם התוצאות. יש המון התרגשות כשאתה רואה כמה זה עוזר לאנשים. בישיבה בכנסת השבוע הגיעה אמא לילד אפילפטי שסיפרה שלא היה לה יום ולילה לפני שהתחילה בטיפול. בנוסף, זה מוצר בטוח. לקנאביס אין תופעות שליליות. אף אחד לא מת מקנאביס. במקרה הכי גרוע זה לא מתאים לך כתרופה ואתה מפסיק. זה לא ממכר. יש בקנאביס חומרים נוספים חוץ מ-CBD ו-THC. חומרים שפחות נחקרו וגם להם יש השפעה חיובית.
"ברגע שיותר רופאים מומחים יאשרו את הקנאביס זה יחסוך את הצורך בקבלת אישור של משרד הבריאות. מה שחשוב הוא שברמה הלאומית למשק הקנאביס יכול להוות חיסכון עצום. מחקרים שנערכו בקופת חולים מכבי בשיתוף עם משרד הבריאות הראו שחלה ירידה של יותר מ-30% בהוצאה על טיפול רפואי אצל מטופל שמשתמש בקנאביס רפואי.
"אנחנו רואים מטופלים שקיבלו מהמדינה תרופות באלפי שקלים וזרקו אותן אחרי שהתחילו להשתמש בקנאביס. עדיין יש הרבה החלטות שצריך לעשות, וחשוב שהן ייעשו תוך שיתוף מטופלים ורופאים באופן פעיל. כי יש הרבה ידע שנצבר אצלנו בתחום".
