לפני כשנה השתנו חייה של שאנון (רפאלה שרה) סולטנה ומשפחתה מן הקצה לקצה. ביום בהיר אחד, כשהגיעה להגיש את עבודת הגמר שלה בלימודי האדריכלות באוניברסיטת אריאל, החלה לחוש ברע וסבלה מכאבי בטן וראש. "בהתחלה בכלל לא התרגשנו מהמצב", מספר אחיה הגדול ג'ורדן, "אבל בדרכה חזרה מהאוניברסיטה המצב החמיר והיא הרגישה שהיא לא מסוגלת לנהוג". משפחתה של שאנון פינתה אותה לבית החולים, שם עברה בדיקות CT ו-MRI, והרופאים זיהו ממצא חשוד במוחה. שלושה שבועות מורטי עצבים המתינה המשפחה עד לבשורה המרה, אז התברר להם כי שאנון לקתה בסרטן המוח האלים גליובלסטומה מולטיפורמה (GBM) בדרגה 4, הדרגה האגרסיבית ביותר של הגידול. "אבא שלי ואשתי שרי היו בחדר כששאנון קיבלה את הבשורה", משחזר ג'ורדן, "הם התקשרו לספר לי, ואני ישר פרצתי בבכי. ברגע הזה הבנתי שהפכנו למטופלים במחלקה שאף אחד לא רוצה להיות בה".
מאז התרוצצה המשפחה בין רופאים ובתי חולים במלחמה על חייה של שאנון. לאחר שהבינה המשפחה כי טיפולי הכימותרפיה לא יעילים מול אחת המוטציות של הגידול האלים, הם החליטו לטוס לפראג, שם עברה שאנון טיפולי הקרנות ממוקדים יותר. "זה נקרא הקרנות פרוטונים, הקרנות שהן מדויקות יותר לעומת הקרנות פוטונים. בארץ אין עדיין מרכז רפואי שעושה את זה. הגידול של שאנון הוא במוח והקרנות פוטונים היו עלולות לפגוע בתאים הטובים שנמצאים שם".
בתחילה היה נדמה שהמצב משתפר, ושאנון חזרה לתפקד בצורה כמעט מלאה. אך למרבה הצער זו הייתה תקופה קצרה בלבד. שכששבה המשפחה לארץ מצבה של שאנון הידרדר כתוצאה מתופעת לוואי של ההקרנות. "שאנון סבלה מבצקת במוח, תופעת לוואי שהרופאים חששו ממנה. זה הפך למצב רפואי חדש לגמרי שצריך לטפל בו, בלי קשר לסרטן", אומר ג'ורדן, "ההקרנות אמנם האטו את התקדמות הגידול, שזה מעודד ביחס לגידולי המוח האלימים האלה שלרוב יש להם נתיב התקדמות מהיר וידוע מראש, אבל הרופאים הסבירו לנו שזה רק עניין של זמן, וגם אם תעבור שאנון ניתוח להסרת התאים הסרטניים, הגידול צפוי לחזור תוך שבועות ספורים".
גויסו כבר יותר מ-3 מיליון שקל
המשפחה לא היתה מוכנה לוותר, ולאחר חיפושים ובדיקת חלופות שונות נחשף אביה של שאנון לטיפול חדשני במרכז לסרטן המוח בלוס אנג'לס. "זה טיפול שאורך חצי שנה ואמור לטפל בנפרד בכל גן ומוטציה של המחלה". אלא שזהו טיפול יקר מאוד ולכן החלה המשפחה בקמפיין גיוס המונים כדי לגייס את ארבעת מיליוני השקלים הדרושים עבור הטיפול. נכון לכתיבת שורות אלה הצליחה המשפחה לגייס קצת יותר מ-3 מיליון שקל, ובשל הצורך הדחוף בטיפול, נאלצה שאנון לטוס כבר בסוף השבוע האחרון ללוס אנג'לס, תחילה לניתוח שינקז את הבצקת שממנה היא סובלת, ולאחר מכן, בתקווה שיצליחו לגייס את הכספים, היא צפויה להתחיל בטיפול המבטיח.
"מגיל 4 התחננתי להורים שלי שאני רוצה אחות, וקיבלתי את האחות המושלמת", מספר ג'ורדן בהתרגשות, "היא מושא להערצה מבחינתי. יש לנו אח נוסף בן 19 ושלושתנו חברים טובים ובקשר מעולה. מרגע שקיבלנו את הבשורה השמים התהפכו עלינו. קשה לי לראות את ההורים שלי, הם לא אותו דבר ולא נראים אותו דבר. הם פשוט הזדקנו לנו בעשרים שנה תוך שבועות בודדים".
ההתמודדות המשפחתית הפכה קשה עוד יותר כשהחלה המלחמה בשבעה באוקטובר. "התעוררנו לטירוף שכל המדינה התעוררה אליו. הייתי לוחם ומפקד בחטיבת הנח"ל, וכבר בשעה 10 בבוקר קיבלתי הודעה שאני מוקפץ למילואים", הוא נזכר. "לא ידעתי איך אני עוזב את המשפחה בתקופה כזו, אבל לא חשבתי פעמיים כי הבנתי שצריכים אותי שם. הגענו ישר לכיסופים וראיתי דברים קשים שלא הוסיפו לתקופה שאני עובר בבית".
למרות ההחלטה להתגייס, במהלך השירות נקרע ג'ורדן בין הירתמותו למאמץ המלחמתי ובין הצורך לסייע לאחותו. "קיבלתי מהמשפחה כל הזמן מסרים שהם צריכים אותי ולא ידעתי מה לעשות. אם להמשיך להילחם על המדינה או לחזור למלחמה הפרטית שלי". לבסוף, לאחר קצת יותר מחודשיים, החליט ג'ורדן להשתחרר כדי לשוב לטפל באחותו. "בגדוד הבינו את זה לגמרי וחיבקו אותי. חזרתי הביתה למלחמה לא פחות קשה". בימים הקרובים צפוי ג'ורדן להצטרף למשפחתו בבית החולים בלוס אנג'לס. "המסע המשפחתי שלנו מטורף אבל אנחנו נלחמים, אנחנו מאמינים בניסים".