העובדה שעישון סיגריות מזיק לבריאות אינה חדשה. מאות פניות שמגיעות לעמותת אוויר נקי רק בשנה החולפת, מעידות על תופעה לא פחות מדאיגה – דיירי בניינים המתלוננים על עשן סיגריות החודר לדירותיהם מכיוון השכנים, ועל נזק בריאותי משמעותי הנגרם להם בעטיו.
לפי סקר של מינה צמח, 2.8 מיליון אנשים נחשפים לעשן סיגריות באופן פסיבי בביתם הפרטי מדי יום. לביאב מפתח תקווה, לקה בלבו ונאלץ לעבור ניתוח להשתלת סטנטים (תומכים), אף שמימיו לא עישן. בעתירה לבג"ץ שהגיש לאחרונה הוא צרף מסמכים המעידים על הליקויים בלבו. לדבריו, כאשר אובחן הרופאים נדהמו לגלות שמעולם לא עישן. לטענתו, הגורם לנזקים בלבו הוא חשיפה תדירה לעשן סיגריות שהגיע מכיוון שכניו המעשנים.
לביאב הוא אחד משישה עותרים פרטיים, שהגישו באמצעות עמותת אוויר נקי עתירה לבג"ץ בגין עישון החודר לדירתם באופן שפוגע בבריאותם ומסכן אותם. גם נעמה, עותרת נוספת, העידה כי סבלה ממחנק, ונאלצה לישון מחוץ לביתה, כיוון שלא יכלה לסבול את התחושה, שלדבריה, נגרמה עקב העשן שחדר אליו. עותר נוסף מחיפה, תיאר מקרה חמור במיוחד: אף שהחלים מסרטן ופנה לשכניו בבקשה לחדול מעישון לכיוון דירתו, הם סרבו להתייחס לבקשתו והמשיכו לעשן באופן שסיכן אותו.
"אם שכן שלך סובל מנזילה בגלל צנרת לקויה, והנזילה חודרת לביתך – באחריותו לתקן אותה. זה בדיוק אותו הדין לגבי עישון"
עו"ד עמוס האוזנר
עו"ד עמוס האוזנר, המייצג את העותרים, מסביר כי העותרים מבקשים להתייחס לעישון כמו אל כל מפגע סביבתי אחר. "החוק אומר שאסור לגרום למפגע ריח או לזיהום סביבתי, ובסעיף מיוחד בחוק העונשין ישנה התייחסות גם לגבי אנשים שגורמים זיהום אוויר לאנשים שגרים בסביבתם", הוא מציין. לדבריו, העונש על עבירה כזאת הוא שלוש שנות מאסר, אולם כדי שהחוק ייאכף בפועל נדרשת התערבות מצד רשויות המדינה - המשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון לאומי או משרד הבריאות. "בחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים נכתב שעישון גורם לתחלואה ולמוות. העותרים למעשה מבקשים ששלוש הרשויות יאכפו את החוק וימנעו את המפגע שמוביל לנזקים", הוא מסביר.
העתירה הוגשה כאמור ב-2021, אז ביקשה פרקליטות המדינה לדחות את הדיון. בסופו של דבר התקיים הדיון בבג"ץ בסוף 2022 ובמהלכו טענו הרשויות כי רק מקומות ציבוריים נכללים בחוק, אולם לדברי עו"ד האוזנר השופטים דחו טענה זו. הנתבעים טענו מצדם, כי כיוון שמדובר בשטח פרטי אין מניעה מעישון בו, אך גם טענה זו נפסלה. עו"ד מסביר בהמשך לכך כי "אם שכן שלך סובל מנזילה בגלל צנרת לקויה, והנזילה חודרת לביתך – באחריותו לתקן אותה. זה בדיוק אותו הדין לגבי עישון".
בסופו של דבר, לאחר מספר דחיות, ב-30 במאי 2024 התקיים הדיון בבג"ץ. יום לאחריו הוציאו שופטי בג"ץ צו על תנאי, ולפיו על שלושת שרי המשרדים להתקין תקנות שיסייעו למנוע את נזקי העשן שחודר לדירות. השרים נדרשו לספק תשובה בתוך 60 יום, אך לדברי עו"ד האוזנר, דבר לא קרה בפועל, למעט הבטחות לטפל במפגע – שלא קוימו עד כה.
מכאבי ראש ועד התקפי לב
"ישנן לא מעט סכנות הנגרמות כתוצאה מעישון פסיבי כזה", מסביר עו"ד האוזנר, ומצטט את פרופ' לאה רוזן, מאוניברסיטת תל אביב, מומחית לבריאות הציבור, המתארת את הסכנות שנגרמות כתוצאה מהחשיפה: "החל מבעיות מיידיות כגון: כאבי ראש, בחילות, דלקות עיניים דרך בעיות נשימה או מחנק ועד לבעיות חמורות יותר כגון התקפי לב, שבץ ומחלות סרטן". לדבריו, גם לפי ארגון הבריאות העולמי כל עשן שנשאף ממרחק של 9 מטרים או פחות עלול להוביל לנזק בריאותי ולמחלות, ובארה"ב חל איסור על עישון בכל בנייני הדיור הציבורי, ובקליפורניה האיסור חל גם בבתים פרטיים רבים.
קרוב לארבע שנים מהגשת התביעה הנושא עדיין לא נפתר ומיליוני אנשים עדיין חשופים לנזקי העשן החודר לדירתם. בימים אלה אמורים משרדי הממשלה להשיב לצו על תנאי של בג"ץ, ולפיו עליהן להתקין תקנות בהתאם לחוק למניעת מפגעים, שימנעו את מפגע העישון החודר לדירות, או לחלופין – עליהן למנוע בכל דרך אחרת את קיום המפגע. ממש ברגעים אלה, עת כתיבת הדברים, נמסר לנו ע"י העו"ד כי בג״ץ החליט להאריך שוב את מועד הבקשה לפרקליטות עד לסוף דצמבר 2024.
תגובות:
משרד הבריאות: "התייחסות לעתירה תינתן בבית המשפט כמקובל".
המשרד להגנת הסביבה: "בלי להקל ראש בחשיבות סוגיית העישון והשפעותיה הבריאותיות, עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי סוגיה זו אינה מצויה בתחומי אחריות המשרד. בעקבות הדיון בעתירה שהתקיים ביום 21 במאי 2024, ניתן צו על תנאי לפיו נדרשים משרדי הממשלה להשיב 'מדוע לא יותקנו תקנות לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, או לחלופין יפעלו בצורה אחרת, למניעה, בנסיבות המתאימות, של מפגע הנגרם כתוצאה מעישון החודר מדירת מגורים אחת לאחרת'. כתב התשובה לעתירה יוגש על ידי פרקליטות המדינה כמקובל".
המשרד לביטחון לאומי: "במסגרת הפעלת תוכנית השיטור העירוני והמועצתי מפעיל המשרד לביטחון לאומי תוכנית שיטור עירוני לאכיפת עבירות איכות חיים ובכללם עישון במקומות ציבוריים וצמצום האלימות במרחב הציבורי. כיום פועלות בתוכנית 92 רשויות/מועצות והמשרד פועל להרחבת התוכנית בשנים הקרובות. בנושא פנייתכם מומלץ לפנות למשטרת ישראל, לרשויות המקומיות הרלוונטיות ולמשרד איכות הסביבה".