מומחים ברחבי העולם מודאגים יותר ויותר מההשפעה המתמשכת של הקורונה – הלונג קוביד. אחת ההשפעות המטרידות ביותר קשורה לפגיעה אפשרית בלב, המתבטאת בכאבים בחזה, בדפיקות לב מהירות או בשינויים בקצב הלב – גם חודשים לאחר ההחלמה מהנגיף.
"אני רואה יותר ויותר אנשים שמתלוננים על כאבים בחזה, כאלה שקשה להבין את אופיים - זה בהחלט מטריד", מודה הקרדיולוג פרופ' יהודה אדלר. "הם לרוב מגיעים לאבחון חודשים אחרי שהחלימו מקורונה. אני בהחלט רואה יותר צעירים בין הנפגעים, ולאחרונה מגיעים אליי אפילו מטופלים שלא יכולים להתגייס בגלל פגיעה בלב שפוגעת באופן משמעותי בתפקוד שלהם".
פרופ' אדלר מסביר כי רבות מהפגיעות בלב מתרחשות בשלב האקוטי של המחלה, כשהמטופל סובל מתסמינים קשים יחסית. לדבריו, בעיות הלב השכיחות ביותר שבהן נתקלים כיום קרדיולוגים בקרב מחלימים, כוללות למשל: מיוקרדיטיס, פריקרדיטיס – דלקת בקרום הלב, פקקת, התקפי לב ואירועים מוחיים. "לצערי, טרם ידוע אם אנשים שלוקים בבעיות אלה מועדים יותר לסבול מבעיות לב קשות בעתיד".
בנוסף לבעיות לב הוא מציין תסמיני "לונג קוביד" נוספים כמו: נשירת שיער, חוסר תיאבון, כאבי שרירים ודכאון שגורר חוסר תפקוד שנמשך גם חודשים רבים לאחר ההחלמה. "אגב, חלק מהמחלימים שסובלים מתופעות אלה כלל לא מודעים לכך שנדבקו בנגיף, ולכן הם פונים לברור אצל מומחים שונים שלא תמיד מבינים שההקשר הוא קורונה" מציין פרופ' אדלר.
פרופ' אדלר, מי מועד יותר לסבול מהתסמינים הללו?
"כיוון שלא נעשו מספיק מחקרים בנושא לאורך זמן, התשובה לשאלה הזאת אינה ברורה. אבל נושא הבעיות בלב והעובדה שיותר ויותר מטופלים פונים למרפאות עם כאבי חזה לא מוסברים, בהחלט מצריכים המשך מחקר מעמיק, שיסביר את מהות הקשר בין תופעות אלה לבין המחלה בנגיף".
האם חיסוני הקורונה יכולים לסייע במניעת התופעה?
"כיום חיסוני הקורונה מסייעים בעקר במניעת מחלה קשה, ולא במניעת ההידבקות בנגיף. לכן, לא ברור אם הם יכולים להקטין את הסיכוי ללונג קוביד ולסיבוכי התופעה, לרבות פגיעה בלב. עם זאת, חשוב לציין שאין קשר בין אלה לבין התקפי לב או עלייה בתמותה. אף שחיסון יכול לגרום לדלקת בקרום הלב, מדובר בתופעה נדירה שלרוב מבריאים ממנה, והיא בכל מקרה פחות שכיחה מהנזק הלבבי שעלול להיגרם בעקבות ההידבקות בנגיף".