לקראת בחינות הגמר ברפואה, שיחלו בחודש הבא, סטודנטים לרפואה המשרתים כמילואימניקים, דורשים מתווה הקלות מקיף יותר, וטוענים כי המתווה הנוכחי אינו מספק עבורם סיוע משמעותי. במכתב חריף שנשלח מטעמם לאחרונה לפורום הדיקנים לרפואה, לשר החינוך יואב קיש ולשר הבריאות אוריאל בוסו, הם מוחים: "קראנו בתדהמה ובעצב את המתווה, אשר לתחושתנו אינו מגיש סיוע אמיתי, שנחוץ כל כך למילואימניקים, אשר עצרו את חייהם על מנת להגן על מדינת ישראל במלחמה וחלקם אף סיכנו את חייהם למענה".
לפי המתווה, שפורסם בחודש שעבר, כל סטודנט לרפואה יהיה זכאי לתוספת של 15 דקות לכל שעת בחינה, ללא כפילות במקרה של זכאות לתוספת זמן מסיבות אחרות. כמו כן, הם יוכלו לבחור שלא לענות על עשר מתוך סך השאלות במבחן. המתווה מתייחס לסטודנטים לרפואה ששירתו 30 ימים לפחות במילואים באופן מצטבר, אך גם לסטודנטים לרפואה שהם בני או בנות זוג של משרתי מילואים ובני או בנות זוג של נופלים במלחמת חרבות ברזל שלהם ילדים משותפים ולסטודנטים ששכלו נופל מקרבה ראשונה במלחמה.
"בתקופה הזאת שבה אנו מנסים לעכל את חוויותינו הקשות, אנחנו צריכים ללמוד למידה אינטנסיבית"
לטענת הסטודנטים המוחים, גם חזרה לבית לאחר שחרור ממילואים היא אינה חזרה לשגרה. "הלוחמים שבינינו חוזרים ללמוד למבחני הגמר כעת, כאשר המראות הקשים משדה הקרב ממשיכים ללוות או לרדוף אותם. בנות הזוג החזיקו את הבתים בעורף כאשר המילואימניקים לחמו בחזית, ועברו אין-ספור לילות נטולי שינה", הם כותבים. עוד הם מציינים כי רבים מהם מלווים משפחות של חברים ומכרים שנפגעו במילואים, וחלקם אף נפגעו בעצמם במלחמה, ועדיין מתמודדים עם הפציעה ועם השלכותיה על חייהם. "בתקופה הזאת שבה אנו מנסים לעכל את חוויותינו הקשות מהמלחמה, בנוסף לטראומה הלאומית כמו שאר אזרחי המדינה, אנחנו צריכים ללמוד למידה אינטנסיבית למבחני הגמר".
לטענתם, ישנם פתרונות שעשויים להקל עליהם במבחנים הקרובים וכן בעבודות הגמר, כמו למשל חישוב הציון במבחנים על בסיס התשובות הטובות ביותר של הסטודנט, הענקת תוספת זמן גם לבעלי תוספת זמן מסיבות אחרות, מתן אפשרות לגשת לשלושה מועדים בכל בחינה, בלי "לרדת שנה", הורדת סף המעבר בבחינה עבור משרתי המילואים וכן קיזוז שכר הלימוד. עוד הם מבקשים לתת מענה לסטודנטים שיפספסו בחינה בשל תעסוקה מבצעית.
"מרגישים שהופקרנו"
שמעון דיין, הנמנה עם חותמי המכתב, הוא סטודנט לרפואה באוניברסיטת בר-אילן, שגויס למילואים כבר ב-7 באוקטובר, ובמשך כחצי שנה שירת כסמ"פ בפלוגת רפואה מרחבית שטיפלה ביותר מ-550 פצועים וחללים. "כל חייל שנפגע ויוצא מהרצועה, בין שהוא פצוע קל או קשה, עובר דרכנו, לצערנו גם ההרוגים ביניהם מגיעים אלינו לפני שהם מועברים למחנה שורה", הוא מספר בריאיון ל-mako בריאות. לדבריו, מאז החלה המלחמה, הוא נאלץ לדחוק הצידה את לימודי הרפואה. "הייתי בהכשרה הקלינית שלי בבית החולים אולי חודש בסה"כ מתחילת המלחמה. בזמן המילואים הראש לא היה בלימודים". דיין מדגיש כי אף ששוחרר רשמית מהמילואים לפני כחודשיים, הראש והלב עדיין שם. "התחושה היא שלא השתחררתי באמת, ואף אחד לא מבטיח שלא יקראו לנו שוב. מעבר לכך, כשאתה סמ"פ העבודה לא נגמרת לעולם, היא מסביב לשעון. אני ממשיך ללוות את החיילים שלי, ועוזר להם במה שהם צריכים - מחר למשל אני מלווה חייל שלי לטיפול רגשי". דיין, אב טרי לבן בכור שנולד שבעה שבועות בלבד לפני שפרצה המלחמה, משתף גם בקשיים הרגשיים הנובעים מהחזרה לבית אחרי זמן כה ממושך. "זה לא פשוט לחזור להיות אבא ובן זוג אחרי כל כך הרבה זמן. אני מרגיש שעדיין לא הספקתי לעבד ולעכל את החוויות של המלחמה, אני די פועל על אוטומט, ובתוך כך אני גם צריך לשבת ללמוד בשקט ולנסות להתרכז ולעבור מבחנים. אנחנו פשוט מרגישים שהופקרנו, לכולנו קשה, ואנחנו צריכים לשבת ללמוד ולהתרכז".
מלבד שמעון, חתומים על המכתב עוד כ-110 סטודנטים לרפואה משרתי מילואים, ובני ובנות זוג של משרתי מילואים מכל הפקולטות בארץ בשנתם האחרונה באוניברסיטה. הם מסבירים כי הם חוששים מקבלת ציון נכשל במבחנים, מה שלדבריהם עלול לעכב את תחילת ההתמחות שלהם, ולהוביל לכך שיאלצו לחזור על לימודי השנה הנוכחית. "נשארו לנו בסך הכל שלושה מבחני גמר - רפואה פנימית, רפואת ילדים וכירורגיה. הפקולטות באו לקראתנו לאורך כל התקופה הזו, ועזרו לנו בהשלמת החומר, אבל מתווה ההקלות פשוט לא מספיק", אומר דיין, ומבקש להדגיש כי כי מתן הקלות באופן נרחב לא יפגע ברמה הלימודית שלהם. "ידע רוכשים עם זמן, ויהיה לנו את הזמן לזה. החוויות שעברנו במלחמה, גם הן משמעותיות ונותנות לנו לא מעט, אני בטוח שבזכותן אנחנו נהיה רופאים טובים יותר. אחרי המלחמה, אנחנו באים הרבה יותר מוכנים להתמודד עם לחצים והחלטות שצריכות להתקבל במהירות".
אסף (שם בדוי), לוחם בפלוגת רפואה של חטיבת קומנדו, סיים מילואים רק השבוע, לאחר ארבעה סבבים שבהם נקרא לשרת, וכמעט 200 ימי מילואים סך הכל. לדבריו, למרות העזרה המוערכת מצד הפקולטות בהשלמת החומר, קיים פער מסוים בין מה שהם לומדים בהכשרה הקלינית, לבין מבחני הגמר שהם, לדבריו, מקיפים יותר וכוללים הרבה יותר חומר. אסף מפנה אצבע מאשימה גם כלפי משרדי הממשלה, שלטענתו אינם עושים מספיק על מנת להביא לפתרון ממשי. "אנחנו יודעים שקיימת בעיה משפטית לגבי מתן הקלות, ושפורום הדיקנים חושש מתביעות של סטודנטים על רקע אפליה, בעיקר כשמדובר בסטודנטים שלומדים בחו"ל, ולכן דרושה חקיקה או הסדרה של הנושא בתקנות שיעמדו במבחן משפטי, ויאפשרו לפורום הדיקנים להקל עלינו יותר. החקיקה הזו למעשה יושבת תחת משרדי הממשלה, ביניהם משרד הבריאות".
"אנחנו לא מתבכיינים, אבל מגיע לנו מעמד זהה לשל יתר הלומדים"
אסף, לוחם
אסף מבהיר כי הוא ושאר הסטודנטים לא מבקשים שיוותרו להם על השלמת חומר לימודי מקצועי, שהכרחי לסטודנטים לרפואה, אלא שהם מעוניינים בהקלות שיאפשרו להם להיבחן באופן שווה לאחרים. "אנחנו זקוקים לאמון מצדם. אנחנו לא מתבכיינים, אבל מגיע לנו מעמד זהה לשל יתר הלומדים. בזמן שאני ישנתי באוהל בגבול יש מי שהיה בבית. זה מאוד מתסכל. אני אחרי 200 ימי מילואים צריך לחזור לבית, לחזור לזוגיות נורמליות עם אשתי, ושלא נדבר על עבודה, ובתוך זה אני צריך עכשיו לבוא ולהתרכז וללמוד למבחן, ועל הדרך לנסות לסיים את עבודת הגמר".
לטענתם, מאז הועבר המכתב לגורמים השונים, לא התקבלה תגובה, ולפי שעה, אין שינוי במתווה ההקלות שפורסם בחודש שעבר. "בתקופה של חוסר ודאות, בלבול וחרדה המקיפים אותנו מכל עבר, אנו מבקשים שתתנו לנו דבר להיאחז בו", הם כותבים בסיום המכתב. "השקענו עד כה כל כך הרבה בלימודי הרפואה, ואנו לא רוצים שחלום חיינו ירד לטמיון משום שגויסנו למילואים. אנו מבקשים מכם לעזור לנו על מנת לצמצם ככל האפשר את הפגיעה".
תגובת פורום דיקנים לרפואה: "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הודיע פורום דיקני הפקולטות לרפואה על שורה של הקלות עבור הסטודנטים משרתי המילואים, ובני בנות זוגם עם ילדים על גיל 13. רק לאחרונה הורחב מתווה ההקלות למילואימניקים, כדי שיכלול אוכלוסיות נוספות כמו משרתי קבע קרביים ובני בנות זוגם עם ילדים, ואוכלוסיות נפגעות נוספות. דיקאני הפקולטות לרפואה הפעילו צעדים מרחיקי לכת שמעולם לא נעשו בישראל לטובת המשרתים המעוניינים להתקבל ללימודי רפואה, וכמובן עבור הסטודנטים לרפואה המשרתים. אנו מלאי הוקרה והערכה לאוכלוסייה זו, ואנו מלווים אותם באופן אישי. לצד הרצון האמיתי לעשות כל שביכולתנו עבור אוכלוסייה זו, לנגד עינינו ממשיכה לעמוד בכל עת הרמה האקדמית של מקצוע הרפואה - שהוא כידוע מקצוע מציל חיים. לא נוכל לאפשר הקלות אשר יפגעו באופן בלתי הפיך בבסיס הידע הנדרש בכדי להיות רופא במדינת ישראל. זו חובתנו כלפי כלל הציבור בישראל, וודאי כלפי מערכת הבריאות. לכן, בשלב זה, לא צפויות הקלות נוספות בדרישות".
משרד הבריאות: "משרד הבריאות מוקיר את תרומתם החשובה של משרתות ומשרתי המילואים למדינה, ואולם מתווה הדיקנים והחקיקה הרלוונטית לו הם עניינים אקדמיים ועל כן, יש לפנות למל״ג בנושא".