זהו היום האחרון שבו אפשר להתגייס לקריאת הקמפיין של אדם, טבע ודין להצטרף למאבק על הבריאות שלנו ושל ילדינו ושל אוכלוסיות רגישות אחרות - ולהפחית את חומרי ההדברה הכימיים, הרעילים והמסוכנים שמקיפים אותנו בכל מקום - בגינות ובפארקים, ברחובות, ובפירות ובירקות. התחום של הדברת פירות וירקות, מזונות שאותם מעודד משרד הבריאות, פרוץ מבחינת התקנים כך שמזונות אלו אותם אתם רוכשים ברשתות הקמעונאיות וחנויות הירקות מלאים בחומרי הדברה רעילים, ובמקומות כמו אירופה וארה"ב הם אסורים למכירה.
שרית כספי אורון, ראש תחום כימיקלים ובריאות באדם טבע ודין, מספרת שיש שאריות של חומרי הדברה בשפע של פירות וירקות: "בענבים לדוגמה, קרוב ל-100 אחוז מהם מכילים שאריות הדברה, במלפפונים, תפוחים, פלפלים, אגסים, אבטיח, אפרסקים, משמשים, צנוניות, פירות הדר ועוד. עם תותים הייתה בעיה גדולה בעבר, אך ההדברה הביולוגית שיפרה את התוצאות, כך שבאופן משמעותי הם יותר נקיים ממה שהיו לפני כן. בדו"ח נתונים של שנת 2016 של משרד הבריאות על שאריות של חומרי הדברה במזון, מצאו חריגות מעבר לתקן, בעלים ובעשבי תיבול ירוקים: שמיר, כרפס וכו'. יש בשוק חוסר בחומרי הדברה מותרים לשימוש לעלים. חברות כימיקלים רושמות אותם לשימושים מסוימים, והולכות על מה שרווחי להן. משום שעשבי תיבול זה שוק קטן, הרבה חברות הדברה לא רשמו לצרכים אלו, ולחקלאים אין הרבה חומרים שעומדים לרשותם, ולכן הם משתמשים בחומרים אסורים".
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
איך פועלים חומרי ההדברה?
"כשחומר הדברה פועל על פני השטח ומסירים את הקליפה, לעתים זה בסדר, אך יש חומרי הדברה שחודרים לפרי. חלק מהם פועלים בצורה סיסטמית ומוטמעים בצמח, כך ששטיפה וקילוף לא יעזרו. אולי הם מעט מפחיתים אותם אבל שיעור לא מבוטל נשאר. יש מעט מאוד פירות שלרוב נקיים מחומרי הדברה, כמו אבוקדו, בננה או מנגו, כי אין להם אויבים מקומיים או שמועד הריסוס יחסית מוקדם (מרססים בננות פעם בעונה) ואז חלק מחומרי ההדברה מתפרקים, לעומת ענבים לדוגמה, שם יש קוקטייל של חומרי הדברה, ובממוצע מצאו 6-5 סוגים שונים של חומרי הדברה בבדיקה".
כך משפיעים חומרי ההדברה על גופכם
לאחר שהחומר די.די.טי הוחרם ב-1972 בשל העובדה שהוא שורד בגוף ובסביבה ובעקבות הנזק שהוא גרם לצמחייה ולבעלי החיים, התעשייה החקלאית החלה להשתמש באורגנו-פוספטים. אמנם חומרים אלה פחות עמידים מהדי.די.טי, ושורדים בגוף 6-3 ימים, אך הרעילות שלהם מיידית. הם פותחו במקור בזמן מלחמת העולם השנייה כסוכני עצבים החוסמים את ההולכה העצבית של אצטילכולין. בשנת 1990 האורגנו-פוספטים היוו כ-70 אחוז מכלל חומרי ההדברה החקלאיים, ונעשה בהם שימוש רב בכותנה, באספסת ובתפוזים.
מחקרים שנעשו בבעלי חיים עם אורגנו-פוספטים חשפו השלכות שליליות רבות: עכברים ועכברושים שנחשפו טרם הלידה לכימיקלים נולדו במשקל נמוך יותר. הם סבלו מבעיות מוטוריות, מסת המוח שלהם הייתה פחותה באזורית קריטיים, והתגלו אצלם קשיים קוגניטיביים (נדרש להם זמן רב מדי לנווט במבוך).
בשנת 1993 הצהירה האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב כי "החשיפה לתרכובות של נוירוטוקסינים ברמות שנחשבות בטוחות למבוגרים עלולה לגרום לאובדן של פונקציות מוחיות כאשר היא מתרחשת במהלך היריון או בשלבים מוקדמים של התפתחות מוחית".
אחד מחומרי ההדברה הנוספים הנפוצים לשימוש בחקלאות הוא זרחן אורגני כלורפיריפוס, הפועל על מערכת העצבים. מחקרים אפידמיולגיים הראו שחשיפה אליו קשורה לירידה באיי.קיו ולתופעות קוגניטיביות נוספות. בארה"ב המליצה הוועדה המייעצת המדעית להוציא אותו משימוש, ואנשי טראמפ דחו זאת. לכן כל עוד ממשיכים להשתמש בו בארה"ב, מרב הסיכויים הם שגם כאן הוא ימשיך להיות מותר לשימוש.
מחקר משנת 2010 של חוקרים מהרווארד ומאוניברסיטת מונטריאול, שפורסם בכתב העת Pediatrics, העלה כי החשיפה לאורגנו-פוספטים מגבירה את הסיכון שילדים יפתחו הפרעות קשב וריכוז. המחקר התבסס על נתונים שנאספו בין השנים 2000 ל-2004 ועל סקר תקופתי של כ-5,000 אנשים שבחן את מצבם הבריאותי של ילדים ומבוגרים בארה"ב באמצעות בדיקת רמת האורגנו-פוספטים ותוצרי ההתפרקות שלהם בדגימות שתן שנלקחו מהם. לדברי החוקרים, אורגנו-פוספטים אמורים להתנקות מהגוף תוך כמה ימים, עם זאת, נמצאו ריכוזים שלהם אצל כולם, זה אומר שהם נחשפו להם שוב ושוב. הסבירות היא שכולם סופגים מנה קטנה של אורגנו-פוספטים מדי יום, כנראה, דרך שאריות של חומרי הדברה במזון.
"יש חלונות התפתחות לאורך החיים, לקשישים יש מחלות שונות שמקשות את היכולת להתמודד עם החשיפה לכימיקלים, עוברים הם בשלבי התפתחות של מוח ומערכות בגוף, ורוב הכימיקלים עוברים את מחסום הרחם, משפיעים על המערכת ההורמונלית, בין שמדובר בהורמונים שאחראים על הגדילה או על המיניות והפריון שלנו", אומרת כספי אורון.
הפוליטיקה שמונחת לכם בצלחת
"אורגנו פוספטים מבחינת הגוף הם רעל טהור", אומרת ד"ר מרינה תמיר, פרמקולוגית קלינית, יועצת של חברת מבט – בטיחות מזון, "זו מולקולה רעילה, שלא מצליחה להתפרק בכבד, מה גם שזמן הפירוק שלה ארוך, וכך היא מצטברת. זהו חומר אורגני חזק שנקשר להרבה רקמות ועושה נזק מצטבר בעיקר בכבד, ובמערכת העצבים המרכזית, ברמה של מוטציות ושינויים של תאים ברמת הדנ"א, ממחלות סרטניות ועד מחלות כרוניות. מי שרגיש לזה במיוחד הם תינוקות וילדים עד גיל 12 ונשים בהיריון".
משום שישראל היא חלק ממדינות ה-OECD, היא מחויבת להקטין את השימוש באורגנו- פוספטים כחומר הדברה. ארה"ב לדוגמא מורידה את כמות ההדברה ועוברת להדברה ביולוגית, שמשמעותה שימוש בבעלי חיים, כמו דבורים, על מנת לשלוט באוכלוסיות של מזיקים. מדובר בעסק די יקר ובארץ יש מעט מאוד חברות שנותנות את השירות הזה, אחת מהן נמצאת בקיבוץ יד מרדכי. השירות היקר מוביל כמובן גם לתוצרת חקלאית יקרה.
"יש מעט מאוד פיקוח על חומרי הדברה", אומרת כספי אורון, "משרד החקלאות מבצע בדיקות לאחר קטיף ובבתי אריזה. עד היום היה להם פחות ממפקח אחד לנושא, ולאחר הביקורת של מבקר המדינה הם גייסו עוד שני מפקחים. משרד הבריאות אמנם בודק ברשתות השיווק ובשוק הסיטונאי את התוצרת, אבל הבעיה היא שאף אחד מהם לא עוצר תוצרת חריגה מלהגיע לצרכנים. זהו אחד הנושאים שאנו מנסים לקדם – עקיבות – מעקב אחרי מוצר מהשדה ועד לצלחת. אפשר לעקוב אחר כל עגבנייה שגדלה בשדה חקלאי על ידי ברקוד וסימון, כך שהיא נמצאת כבר ברשתות ניתן לדעת מאיפה הגיעה, והיה ומשרד הבריאות מוצא חריגה ברשתות, הוא יודע מהיכן הגיעה העגבנייה. הבעיה היא שהנוהל הזה לא מתקיים היום, כיוון שמשרד החקלאות מעכב תקנות שהיו צריכות להתקיים כבר מזמן. קיים חוק מ-2011 שנקרא "פיקוח על ייצור הצמח ושיווקו", אבל לא תוקנו לו תקנות. משרד הבריאות ואדם טבע ודין נלחמים לאכוף אותו, אבל משרד החקלאות תוקע הכול ומאשים את משרד האוצר".
"אולי הסיבה לעיכוב של משרד החקלאות, למרות הלחץ הגובר של משרד הבריאות וארגון אדם טבע ודין, היא שאכיפת החוק תפגע בתעשיית הברום של האחים עופר – מהיצואנים הגדולים של אורגנו פוספטים, שאף מייצאים לסין, שם נעשות הדברות מאסיביות", מוסיפה ד"ר תמיר. "עם זאת, עד שלא יוקמו יותר חברות להדברה ביולוגית, לא ניתן יהיה להשאיר את השדות ללא הדברה".
הסוגיה הבעייתית הנוספת, לדברי כספי אורון, היא שגם כאשר נעשות בדיקות על ידי משרד החקלאות, יכולים לעבור חודשים עד לקבלת התוצאות, כך שבינתיים התוצרת עם החריגות משווקת לצרכנים. "יש חברות פיקוח פרטיות שחלק מהרשתות עובדות איתן, שבודקות טרם הקטיף, ואם יש חריגה לא נותנות אישור לשווק. אבל הנוהל הזה לא מתקיים ברמה הארצית, כך שיש בממוצע 12 אחוז חריגות, שנחשב למאוד גבוה, לעומת אירופה וארה"ב, שם יש 3 אחוז חריגות".
אחד הדברים היותר מקוממים עבור הצרכן הישראלי הוא שמרבית החקלאות לייצוא היא ללא אורגנו-פוספטים. "הסיבה היא שאי אפשר לייצא לחו"ל תוצרת שמשווקת לצרכנים בישראל, כי החוקים באירופה מחמירים יותר", אומרת ד"ר תמיר, "תמרים, למשל, הם אחד המוצרים הכי נקיים מריסוס, כי 99 אחוז מהם מיועדים לייצוא, גם תפוזים יחסית נקיים, כך שאנחנו מרוויחים מן ההפקר".
עוד ב-mako בריאות:
>> כמה פעמים ביום אתם אמורים לעשות פיפי?
>> הבטן מתנפחת אחרי האוכל? תנסו את הדבר הבא
>> 5 מזונות אנטי אייג'ינג שאתם חייבים להוסיף לתפריט
מעודדים ומדבירים
לדברי שרית כספי אורון, אדם טבע ודין ינסו בשנה הקרובה לשנות את החוק וידרשו שהתקן יגן על אוכלוסיות רגישות כמו ילדים. על מנת להעריך את הסיכונים, יש לדעת מהם הרגלי הצריכה התזונתיים של ילדים. הנתונים של סקרים בנושא תזונת ילדים בישראל תקועים כרגע בסבך בירוקרטי אצל הלמ"ס, וצריכים לעבור עיבוד כדי שמשרד הבריאות יוכל להעריך את רמת הסיכון. "מחקר שנעשה על בסיס סקר מדגמי בקרב ילדים מבאר שבע מצא שהרמות המותרות לשימוש לא בטוחות. מדובר בילדים מבאר שבע מרמה סוציואקונומית נמוכה, כלומר שממילא צריכת הפירות והירקות לא גבוהה. על אף הצריכה הנמוכה, הם חשופים ליותר מדי חומרי הדברה מעל הרמה שנחשבת לבטוחה. הדרישה שלנו היא שכפי שחוקק בארה"ב לפני 20 שנה וגם באירופה, כאשר עושים הערכת סיכונים של שאריות חומרי ההדברה בצריכה של האוכלוסיות השונות, יש להתחשב באוכלוסיות רגישות וחשופות, כמו ילדים, קשישים ונשים בהיריון. אם אנחנו מעודדים את האוכלוסייה לצרוך פירות וירקות, צריך גם לדאוג לכך שיורידו את הריכוזים של חומרי הדברה".
איך נוכל לזהות או לדעת באילו פירות וירקות יש חריגות גבוהות?
"לא תמיד אפשר לראות את שאריות חומרי ההדברה או לזהות אותם. ידוע שבתבלינים ובתותים יש, ענבים מפוצצים בחומרי הדברה כי מדובר בפרי שניזוק בקלות, לעומת זאת, בענבים שמגדלים ליין אין אורגנו-פוספטים. כך גם, כאמור, עם פירות וירקות לייצוא כמו לדוגמא תמרים, עגבניות תמר ושרי. בשאר הפירות היבשים יש הרבה חומרי הדברה, חלקם עוברים גם שינוי צבע עם סולפיד כמו צימוקים בהירים. כך שלמעט תמרים, רוב הפירות היבשים מרוססים. גם תוצרת של השטחים שמיוצאת לחו"ל גדלה ללא ריסוס ועם תקנים מתקדמים.
לא מומלץ לפנות גם לפירות והירקות המוקפאים, משום ששם יש בעיה אחרת: הם עוברים אמבטיית כלור בריכוזים מיוחדים, משום שבשקית הם חייבים להיות נקיים מחיידקים. גם אם הם עוברים שטיפה בהמשך, נשארים שיירי כלור במוצר. עדיף כבר לקנות את המזון טרי ולא קפוא. מוצרים שמגיעים מאירופה, קרוב לוודאי נקיים משאריות חומרי הדברה.
מעבר לכך, מדי כמה זמן מתפרסמות באתר של משרד החקלאות או משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה או באתר של אדם טבע ודין, טבלאות של נוכחות חומרי הדברה במזונות והרמות המותרות. "אנשים צריכים לבחור היטב את המקומות שמהם את קונים את התוצרת, על מנת שתהיה להם שליטה על מה הם מכניסים לגופם. אפשר תמיד להיכנס לאתרי החברה ולברר אם מדובר בתוצרת עם הדברה ביולוגית, והאם היא משולבת או נקייה. ולברר באילו חומרי הדברה השתמשו, לצרכן יש המון כוח היום, אפשר גם לברר בפורומים של תוצרת חקלאית נקייה. החברות מחויבות לומר את האמת, אחרת הן עוברות על החוק", מוסיפה ד"ר תמיר.
מה אפשר לעשות כדי למזער את הנזק?
"אורגנו פוספטים מתפרקים. צריך לזכור שהפירות והירקות שנמצאים ברשתות הקמעונאיות שוכבים שם לעתים הרבה זמן, כך שאצל חלקם הרעלים מעט התפרקו. גם כאשר אנו קונים אותם ושמים במקרר, הם מתפרקים לאט", אומרת ד"ר תמיר, "צריך כמובן לשטוף את הפירות והירקות היטב. עד כמה שניתן להוריד שכבה עליונה, כמו מגזר. כאשר מקלפים זה מסייע להוריד את כמות הרעלים, אך לא לגמרי. יש שממליצים לשטוף במים חמים וסבון, וניתן גם לטבול את הפירות והירקות בחומץ תפוחים מדולל במים ולשטוף היטב במים. לטבול מעט זמן ולא להשרות על מנת לא להרוס את הטעם. החומץ מוריד את השכבה העליונה ואת החיידקים, שלא אוהבים סביבה חומצית. חשוב לזכור שאידוי, בישול או הרתחה של הירקות אמנם מורידים את החיידקים אך לא את חומרי ההדברה, שנטמעים היטב בחלבון של הירק ולא מתאדים".
ומה עם תוצרת אורגנית?
"יש ארגון של מגדלי ירקות אורגניים שלא עומדים בקריטריונים, אין כאן חוק של יבול אורגני כמו שיש בארה"ב לדוגמה, אף שדה בארץ לא יכול לעמוד בתקינה בינלאומית וכל אחד יכול לקרוא לירקות שלו 'אורגניים'".
אפשרות אחרת היא להקים גינות קהילתיות, רעיון שעיריית תל אביב לדוגמה מעודדת. "זה עניין של רצון ושינוי תפיסתי. כי אם אנחנו הולכים להפסיק להיות מעצמת חקלאות בגלל בעיית המים, זהו פתרון לא רע, שתהיה לנו שליטה על מה שאנחנו אוכלים".
שרית מוסיפה כי "עדיין התועלת מדיאטה עשירה בפירות וירקות עולה על הסיכונים, כי אוכל מעובד הוא הרבה פחות בריא לנו. אפשר לגוון עד כמה שאפשר כדי להתמודד עם הסיכונים ולא להתמקד במזון אחד, ובמידת האפשר לגדל תבלינים באופן עצמאי".
ולא מדובר רק במה שהילדים אוכלים אלא איפה הם משחקים. "שמנו לב שיש שימוש רב בחומרי הדברה בעיר, בגינון בפארקים יש תוהו ובוהו, הילדים משחקים שם, ואף אחד לא מפקח על מה שקורה", אומרת כספי אורון, "עושים שימוש רב בקוטלי עשבים, נמלים וחרקים בגינון ומדובר ברוב הפעמים בשימוש בחומרי הדברה אסורים. הקבלנים של הרשויות המקומיות משתמשים בחומרים אסורים ואף אחד לא יודע מה קורה ומה מותר או אסור כי לא דורשים שום הכשרה לזה. כל חקלאי יכול לפזר קילוגרמים רבים של רעל בלי לעבור הכשרה, ואין דרישה חוקית שהוא יעבור קורס בסיסי של הכשרה. יש טיוטה של תקנות משרד העבודה שדורשת את ההכשרה והרישוי של כל המדבירים בארץ, אבל לא הביאו אותה לכנסת לאישור.
"למעט המדבירים הביתיים שחייבים ברישיון, כל מטרה אחרת להדברה, כמו גינון וחקלאות, לא דורשים הכשרה, ואין שום מגבלה. אם ריססו לפני רגע גינה ציבורית, אף אחד לא יודע מזה, גם כאן אנו מנסים לעשות סדר. הגשנו הצעה פרטית שחוק המזון בישראל יושווה לחוק בארה"ב ובאירופה. הדבר דורש ביצוע סקרים של דיאטה, הערכת סיכונים ואכיפת תקינות שישמרו על הבריאות שלנו. ובמקביל נגיש הצעת חוק להבטיח עקיבות במזון, אמצעים שיגבירו את הפיקוח ומניעת שיווק של התוצרת החריגה. הדבר ידרוש ממשרד ממשלתי אחד לקחת על זה בעלות, זו האחריות של המדינה לשמור עלינו".
תגובת משרד החקלאות:
בניגוד לטענות, מקדם משרד החקלאות חוקים ורפורמות לשיפור הפיקוח על חומרי הדברה בתוצרת צמחית. ולראיה, ממצאי סקרי השנים האחרונות של המשרד מראים כי כ-90 אחוז מהדגימות בישראל עומדות בתקן.
לאחרונה אושרו מספר חוקים ותקנות בהקשר זה, ובמקביל משרד החקלאות פועל לביצוע רפורמה מהותית בשימוש בחומרי הדברה. משרד החקלאות המליץ גם לוועדה הבין-משרדית לה שותפים משרדי החקלאות, בריאות, הגנת הסביבה וכלכלה, (אשר מוסמכת על פי חוק להמליץ על חומרי הדברה), להשתתף במבחני האיחוד האירופי הבוחן אפשרות לאסור שימוש במאות חומרי הדברה בסוף 2017, ובמקביל לאשר את השימוש בחומרי הדברה המותרים באירופה.
במסגרת מדיניות הפחתת השימוש בחומרי הדברה, המשרד תומך בחקלאים העוברים לגדל בשיטות ידידותיות לסביבה. מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע של המשרד (שה"מ) הפזורים בכל הארץ מלמדים את החקלאים ומטמיעים בקרבם שיטות ותכניות להדברה משולבת, הכוללות שימוש באויבים ביולוגים, שימוש בחרקים מועילים ועוד.
התקן הישראלי לשימוש בחומרי הדברה, מבוסס על "תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה)", המשותפות למשרדי הבריאות והחקלאות. התקן קובע אילו חומרים מותרים בשימוש בגידולים השונים, כך שלא תהיה סכנה לבני אדם או לסביבה. למותר לציין כי בעת אישור תכשיר לחקלאות נלקחים בחשבון כל ההשפעות האפשריות על בריאות הציבור, לרבות ציבור החקלאים, מיישמים ועוברי אורח, בעלי חיים, השפעה על הסביבה ומאגרי המים. התקנות שנקבעו לוקחות בחשבון בין היתר את סל המזון, הדיאטה הישראלית, דפוסי הצריכה אצל הקהל הרחב, בדגש על קבוצות חלשות ומיוחדות (כמו ילדים ומבוגרים). רמת השאריות הנקבעת כמותרת לחומר הדברה היא רמה הכוללת גם טווח ביטחון שמונע כל מצב של סיכון, לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות לילדים.
פיקוח על הימצאות שאריות חומרי הדברה בירקות ופירות מבוצע במספר רבדים. משרד החקלאות ופיתוח הכפר עוסק בפיקוח ברמת החקלאים בשדה ובבתי האריזה. התוצרת נבדקת מדגמית לאחר קטיפתה ולפני שיווקה לרשתות השיווק ולשווקים. הפיקוח אצל החקלאים ובבתי האריזה מאפשר למשרד לכסות את כל צינורות השיווק האפשריים שמהם מגיעה תוצרת לשווקים ולרשתות השיווק.
משרד הבריאות מפקח על התוצרת כאשר היא נמצאת כבר בשווקים וברשתות השיווק, הן בהיבטים של בדיקת שאריות חומרי הדברה והן בהיבטים נוספים. שני הסקרים המבוצעים בשני המשרדים, סקר משרד החקלאות הינו למטרת ניטור ובדיקת שימוש מושכל בתכשירי הדברה ובהתאם לתווית, ואילו הסקר של משרד הבריאות למטרת הערכת החשיפה של הציבור לחומרי ההדברה דרך המזון.
מדי שנה, מבצע המשרד סקר הכולל בין 500 ל-1,000 בדיקות מדגמיות של תוצרת חקלאית טרייה להימצאות שאריות חומרי הדברה, בהתאם לתקנים ולרמות המאושרות. לשם השוואה, בכל ארה"ב נערכות כ- 10,000 בדיקות בלבד, ובכל מדינות האיחוד האירופי גם יחד נערכות כ-40,000 בדיקות בלבד! (עפ"י פרסומים רשמיים של ה- USDA וה- EU). מקובל לחשב את מס' הדוגמאות ל- 100,000 (מאה אלף) תושבים. בישראל נבדקים כ- 37 בדיקות ל- 100,000 תושבים, והממוצע באירופה הינו 16.4 בדיקות ל-100,000 תושבים (ספרד 4.7, צרפת 9.9, איטליה 19.3, יוון 22.3, גרמניה 22.9, אירלנד 25.0).
לעניין אחוז הדוגמאות החריגות באירופה, הדוח שפורסם באירופה לשנת 2015 כולל 3% חריגות במזון ולא בתוצרת חקלאית טרייה. הדוח האירופי כלל רק 11 גידולים, וכן תוצרת מעובדת ותוצרת מן החי, ולכן אינם ברי השוואה לסקר הישראלי שמתייחס רק לתוצרת טרייה. זאת ועוד, בחלק מתהליך הניטור בישראל, מדינת ישראל עורכת בדיקות לניטור שאריות חומרי הדברה פעמים תכופות יותר גם ביחס לממוצע הבדיקות באירופה, בהתחשב במספר התושבים.
הדוח האחרון של ארה"ב בעניין שאריות חומרי הדברה, שפורסם על ידי ה-FDA, אינו בר השוואה לדוח הממצאים הישראלי. כיוון שבכל 47 המדינות הפזורות בארה"ב הגדולה נערכו פחות מכ-600 בדיקות. זאת בדומה למספר הבדיקות שנערכו על ידי משרד החקלאות הישראלי.
יודגש, כי לא כל חריגה מסוכנת לבריאות, המשמעות של החריגות הינה שהשימוש בחומרי הדברה נעשה בניגוד להנחיות המשרד ל"חקלאות נאותה", והמשרד ימשיך וינטר את החקלאים הפועלים בניגוד להנחיותיו.