דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף את ההידרדרות הנוספת שחלה בעיר ואת תמונת המצב העגומה המעידה על כך שלא רק הנגישות לשירותי בריאות בעיר מוגבלת, אלא שגם הנגישות לשירותי התחבורה האמורים לאפשר לתושבי העיר שירותי בריאות במרכז הארץ מוגבלת ומסורבלת, ומערימה קשיים נוספים על התושבים באזור. הדוח נכתב לבקשת יו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), וממצאיו המלאים יוצגו בדיון בנושא שייערך היום (שלישי).
הנגישות של המבוטחים באילת לאמצעי תחבורה יעילים ונוחים למרכז הארץ היא קריטית. לפי הדוח, המסתמך בין השאר על נתוני קופות החולים, בשלוש השנים האחרונות שיעור ניכר ממבוטחי הקופות המתגוררים באילת, קיבלו שירותי בריאות במרכז הארץ (אשפוז יום, אשפוז, קהילה). כך למשל, כ-58% ממבוטחי קופת חולים כללית, באילת ובחבל אילות, קיבלו בשנת 2023 שירותי בריאות מחוץ לאילת. כ35% מ-20 אלף המבוטחים בקופת חולים מכבי באזור זה, קיבלו באותה שנה שירותי בריאות מחוץ לאילת. גם רבים מתושבי אילת המבוטחים בקופות החולים לאומית ומאוחדת נאלצו לקבל את שירותי הבריאות מחוץ לעיר.
כותבי הדוח מסבירים כי המבוטחים המבקשים להגיע למרכז הארץ לשם קבלת שירותי בריאות, נתקלים בשני קשיים תחבורתיים מרכזיים: האחד - בטיחות הכבישים המובילים לאילת וממנה, ובראשם כביש 90, שלפי דוח בטיחות בדרכים של מבקר המדינה, מאופיין בריבוי תאונות חזיתיות ובריבוי נפגעים; והשני - תפקוד קו הטיסות מאילת וממנה. במענה לפניית מרכז המחקר והמידע, ציין ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, כי סגירת שדות התעופה אילת ודב הוז בתל אביב, פגעה משמעותית בנגישות לאילת וממנה, שכן לדבריו, ריחוקו של שדה התעופה רמון מהעיר אילת ושל נתב"ג ממרכזי הערים הם בין הסיבות שמביאות את תושבי אילת לוותר על טיסה למרכז הארץ או ממנה לאילת, ולהעדיף נסיעה ברכב. המעבר לנסיעה ברכב, ציין לנקרי, הביא גם לפגיעה בנגישות האווירית לעיר. "מכיוון שמספר הטסים פחת בכמחצית, חל צמצום משמעותי בתדירות הטיסות ולשינויים בלוח הטיסות, הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בביטולי טיסות במהלך היום כמו גם בביטול של טיסה מוקדמת מאילת למרכז הארץ בשעה 6:30, מה שמקשה על תושבי אילת להגיע לקבלת טיפול רפואי במרכז הארץ", נכתב בדוח.
חברות התעופה המפעילות את קו הטיסה בין שדה התעופה רמון לבין נתב"ג, ארקיע וישראייר, לא השיבו לפנייתו של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ולכן לא קיימים נתונים רשמיים לגבי תפקוד קו הטיסות לעיר וממנה. עם זאת, בדוח מוצגים נתונים מרשות שדות התעופה שמעידים על עיכובים בזמני המראה בטיסות שהתקיימו בין ינואר 2022 לסוף מאי 2024. מהנתונים עולה כי כ-36% טיסות שהמריאו משדה התעופה רמון לנמל התעופה בן גוריון התעכבו ברבע שעה עד שעה. כ- 8% מהטיסות התעכבו שעה ויותר.
"חולים אונקולוגיים, למשל, צריכים, במצבם המורכב ממילא, להתמודד לא רק עם מורכבות ההגעה לטיפול מאילת למרכז ובחזרה, אלא גם עם תופעות הלוואי הקשות של הטיפולים, עיכובים בטיסות עלולים להעמיס עליהם עוד יותר ולהוסיף מתח ולחץ למצב שאינו פשוט ממילא"
כותבי הדוח מדגישים כי עבור הנזקקים לטיפולים רפואיים, מידת הדיוק והעמידה בזמנים של הטיסות משמעותית. "חולים אונקולוגיים, למשל, צריכים, במצבם המורכב ממילא, להתמודד לא רק עם מורכבות ההגעה לטיפול מאילת למרכז ובחזרה, אלא גם עם תופעות הלוואי הקשות של הטיפולים, עיכובים בטיסות עלולים להעמיס עליהם עוד יותר ולהוסיף מתח ולחץ למצב שאינו פשוט ממילא". הם מוסיפים כי זמן ההגעה לתור הרפואי כולל גם את הזמן הנדרש לביצוע הליכים בשדה התעופה רמון וביציאה מנתב"ג וגם את זמן ההגעה משדה התעופה למרכז הרפואי עצמו, ולכן גם לעיכובים לא ממושכים במיוחד עלולות להיות השלכות על היכולת לעמוד בזמנים. במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי הנתונים הקיימים מציגים תמונה מוגבלת של תפקוד הקו האווירי לאילת וממנה.
לטענת קופות החולים, המצב העגום של הנגישות התחבורתית לאילת, פוגע בעיקר בתושבים שקובעים טיפולים לאחר המתנה ארוכה וזמינות לא גבוהה של נותני השירות, ובשל עיכוב/ביטול אינם מגיעים לתור שנקבע, כמו גם בחולים לאחר טיפול שרוצים לחזור לעיר, שטיסתם מעוכבת, חלקם חולים במחלות קשות ואנשים עם מוגבלויות.
מהעולה בדוח, נראה כי המצב משפיע גם על היצע כוח האדם הרפואי באילת, ועל יכולתן של קופות החולים להטיס רופאים וצוותים לאילת, על מנת לספק מענה לשירותי הבריאות החסרים בעיר אילת. עוד נטען כי גם נכונותם של הצוותים הרפואיים עצמם להמשיך להעניק שירותי רפואה בעיר נפגע, שכן לעיתים הם נדרשים לחזור לביתם בטיסה לאחר שעות העבודה המרובות ללא תגמול נוסף. במקרים אחרים, נאלצות הקופות להלין את הצוותים בבתי המלון בעיר, הוצאה נוספת מכיסן, המתווספת לעלות הטסת הצוותים לאילת וממנה, שעמדה בשנת 2022 על כ-900,000 שקלים בסה"כ לארבע הקופות, ובשנת 2023, שבה שהו באילת מפונים רבים, על כ-1.1 מיליון שקלים.
קופת חולים לאומית טענה בתשובתה למרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי עקב המצב ישנם רופאים מארבעה תחומי מומחיות שונים אשר ביטלו את הגעתם לעבודה באילת, ואף ביטלו העסקתם בלאומית אילת בשנת 2024 עקב אי הנוחות הנובעת משעות פעילות הטיסות. בלאומית הוסיפו כי דבר נוסף שפגע בשירות למבוטחי הקופה נובע מהחלטתה של אחת מחברות התעופה להגדיל את התעריף המוסכם על פי החוזה עם הקופה, מה שגרר אחריו הפסקת פעילות מיידית, פגיעה בלקוחות וחוסר יכולת לתת מענה או חלופה אחרת.
"מערכת הבריאות באילת ממשיכה להתמודד עם חוסרים שונים אשר אינם מאפשרים לתושבי העיר והאזור לקבל את מכלול שירותי הבריאות בעיר מגוריהם"
חשוב לזכור כי המרחק העצום בין אילת למרכז (למעלה מ-300 קילומטרים), מעצים אף יותר את הקשיים שמהם סובלת העיר הפריפריאלית ואת האתגרים שאיתם מתמודדת מערכת הבריאות בעיר. בית החולים יוספטל בעיר, למשל, מתמודד עם שירותים רפואיים חסרים, קשיים בהעסקת כוח אדם וזמני המתנה ארוכים לקבלת שירות. במרכז המחקר והמידע של הכנסת מסבירים כי בשנת 2019 התקבלה החלטת ממשלה לעניין תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר, שעסקה, בין היתר, בהעלאת זמינותם של צוותי רפואה קבועים, קיצור תורים לרפואה יועצת, ושיפור המענה לרפואה דחופה. "החלטת הממשלה האמורה כבר איננה בתוקף", מציינים כותבי הדוח, "אולם גם כיום מערכת הבריאות באילת ממשיכה להתמודד עם חוסרים שונים אשר אינם מאפשרים לתושבי העיר והאזור לקבל את מכלול שירותי הבריאות בעיר מגוריהם". בדוח מבקר המדינה מנובמבר האחרון שעסק בזמני ההמתנה לקבלת שירותי רפואת מומחים, נמצא כי מבין 25 תחומי הרפואה השונים המוצעים על-ידי ארבע קופות החולים באילת, רק ארבעה תחומים - יילוד וגינקולוגיה, ילדים, משפחה ועיניים - מוצעים על ידי כל הקופות ואילו יתר תחומי הרפואה ניתנים רק בחלק מקופות החולים.
נקודה נוספת שמעלים כותבי הדוח היא מימון עלות כרטיסי הטיסה של המבוטחים באילת למרכז הארץ ובחזרה, שמתבצע על ידי קופות החולים במסגרת שירותי הבריאות הנוספים שמציעות הקופות למבוטחיהן (השב"ן), ולא במסגרת סל שירותי הבריאות. המשמעות היא כי מי שאין בידיו שב"ן אינו זוכה למימון זה. כמו כן, הם מציינים כי בשנת 2023 פג תוקפה של החלטת ממשלה שאפשרה לקופות החולים לתת למבוטחים, תושבי אילת וחבל אילות, החזר כספי עבור הוצאות הנסיעה משדה התעופה רמון ובחזרה, וכן עבור נסיעות מנמל התעופה בן גוריון למרכז הרפואי ובחזרה, שבחלק מהמקרים אף כולל זכאות למלווה והסדר לינה. במשרד הבריאות טענו במענה לכותבי הדוח כי למיטב ידיעתם החלטת ממשלה חדשה לעיר אילת אינן מקודמת על ידי משרד ראש הממשלה, ונכון להיום אין החלטת ממשלה בתוקף.
הפתרון עוד רחוק
כותבי הדוח עסקו גם בשאלת הצעדים הננקטים לצורך ההתמודדות עם המצב. לדבריהם, במשרד התחבורה ציינו כי הם פועלים להגברת הנגישות התחבורתית אל העיר אילת, ובין הצעדים הוצגה גם החלטת ממשלה לסבסוד הטיסות של תושבי אילת למרכז במסגרת תקציב של עד 10 מיליון שקלים, כך שעלותו של כרטיס טיסה יעמוד על 99 שקלים. עם זאת, החלטה זו לא תביא בהכרח את חברות התעופה להגביר את תדירות הטיסות, ובימים אלה של דיוני תקציב, לא ברור אם התקציב שהוקצב ליישום ההחלטה אכן מספק ואם הדבר אכן יקרה.
מה לגבי משרד הבריאות? בדוח נכתב כי ממענה המשרד שהתקבל בחודש שעבר, עולה כי "כיום פועל במשרד הבריאות צוות לבחינת נושא כוח האדם בבית החולים יוספטל בראשות הד"ר ספי מנדלוביץ העתיד לפרסם את מסקנות הביניים בשבועות הקרובים".
"הפערים הבלתי נתפסים בשירותי בריאות הם תעודת עניות למערכת הבריאות והם משקפים כישלון מוסרי וחברתי שלנו כמדינה"
ח"כ מיכאל ביטון
כותבי הדוח מסכמים ומדגישים כי שורש הבעיה טמון בהיצע המוגבל של שירותי הבריאות בעיר, וכי קבלת כלל השירותים הנדרשים בקרבת מקום מגוריהם של המבוטחים הייתה עדיפה ונוחה בהרבה. "למציאות זו יש השלכות על המבוטחים, במיוחד אלו המתמודדים עם מחלות קשות, והשפעותיה באות לידי ביטוי בהיבטים פיזיים, רגשיים וכלכליים". במצב הקיים, הם אומרים, נשאלת השאלה האם ישנם מטופלים שמעדיפים לוותר לוותר על טיפול רפואי בגין מורכבות הנגישות ועלויותיה הכלכליות.
יו״ר הועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, ח"כ מיכאל ביטון, מתייחס לנתונים ואומר: "במדינת ישראל של 2024, יש מי שמקבלים טיפולים תוך דקות ויש מי שנאלצים להמתין חודשים. תושבי הנגב והגליל מופקרים ללא נגישות למומחים, לתרופות ולשירותים בסיסיים. הפערים הבלתי נתפסים בשירותי בריאות הם תעודת עניות למערכת הבריאות והם משקפים כישלון מוסרי וחברתי שלנו כמדינה. באילת, שירותים רפואיים חיוניים, כמו קרדיולוגיה, נוירולוגיה ואפילו רפואת עיניים, פשוט לא קיימים, והיעדר צוותים קבועים בשל אי-היציבות התעבורתית פוגע בזמינות ובאיכות הטיפול. כל יום שעובר ללא צמצום אי-השוויון בבריאות, משמר את הפערים והופך את המציאות לאכזרית וקטלנית עבור משפחות שלמות. בריאות היא זכות בסיסית של כל אזרח – ולא מותרות, לא מדובר פריבילגיה לעשירים או לתושבי מרכז הארץ בלבד".