אם רק היינו יכולים לראות בזמן אמת מה מתרחש בתוך המוח שלנו. איך הוא מגיב כשרע לנו, כשטוב לנו, כשכואב או כשאנחנו כועסים. פיתוח חדשני במימון משרד המדע, הטכנולגיה והחלל, של קבוצת חוקרים בראשות פרופסור תלמה הנדלר, מנהלת המרכז לחקר המוח, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) יאפשר ממש את זה. המיזם, שמשתף קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, המרכז הבינתחומי ואוניברסיטת בן גוריון, נקרא "ממשק מוח-מכונה במעגל סגור" והוא הוכרז לאחרונה כזוכה במענק של 2 מיליון שקלים במימון משרד המדע.
המטרה של הממשק החדש היא לאפשר לסובלים מהפרעות פסיכיאטריות שונות להתבונן בבבואת פעילות המוח שלהם בזמן התעוררות רגשות ותחושות לא נעימים הקשורים להפרעה, כחלק מתהליך טיפולי. באופן הזה, יוכלו החולים להכיר וללמוד לווסת את אותן תחושות ורגשות, על ידי השריית שינוי בזמן אמת על פעילות מוחם. "הפיתוח יעשה שימוש בשתי שיטות לא פולשניות למיפוי המוח בזמן אמת: האחת היא MRI תפקודי (Functional MRI), מכשיר שמאפשר להבחין בדיוק רב באזורים פעילים במוח. השיטה הנוספת היא שימוש במכשיר ה-EEG, המאפשר מדידה מדויקת בזמן אמת של פעילות חשמלית במוח כתגובה לגירוי", מסבירה פרופ' הנדלר. "פלט משולב משני המכשירים יחד יומר בזמן אמת, באמצעות תוכנת מחשב, למדיה ויזואלית או מוזיקלית. המטופל יצפה ויאזין לה כשהיא משתנה בהתאם לעוצמת החרדה או הכאב הנחווים במוחו באותו הזמן, וכך ילמד לאפיין ולכוון את התגובות המוחיות ולווסת אותן".
פרופ' הנדלר מספרת כי הכלי והשיטה ייושמו גם על שתי הפרעות נוירו-פיסיכיאטריות שמשוועות לטיפול לא תרופתי - חרדה טורדנית כפייתית וכאב כרוני בפיברומיאלגיה. הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD - Obsessive Compulsive Disorder) היא הפרעה פסיכיאטרית שמתבטאת במחשבות אובססיביות או במעשים כפייתיים, וכ-1% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. מחלת הפיברומיאלגיה מתאפיינת בכאב כרוני מפושט במערכת השרירים, עייפות ורגישות משמעותית. המחלה פוגעת בכ-3-4 אחוזים מהאוכלוסייה ושכיחה יותר בקרב נשים לעומת גברים. הטיפולים המקובלים כיום לשתי המחלות משלבים טיפולים תרופתיים לצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
לווסת את הדיכאון והחרדה
במסגרת המחקר, נעשה ניסיון לטפל גם בהפרעה דיספורית קדם ויסתית (PMDD - Premenstrual dysphoric disorder). "כולנו מכירים את התסמונת הקדם וסתית (PMS), שמופיעה בכ-75 אחוז מהנשים בגיל הפוריות וכוללת תסמינים גופניים ונפשיים בתקופה שלפני המחזור החודשי, אבל PMDD, זהו מצב קיצוני הרבה יותר שממש משבש לסירוגין את התפקוד של אותה אישה. כך, בזמנים מסוימים במחזור החודשי, יש ירידה משמעותית במצב הרוח, מופיעה חרדה, יש תחושות של רגזנות ועצבנות, הפרעת תיאבון, קשיי שינה ותחושה של חוסר אנרגיה כללית שגורמים לירידה תפקודית ולעיתים למצוקה אמיתית. "נשים שסובלות מ-PMDD סובלות מהפרעה רגשית חמורה בימים שלפני הוסת, שמפריעה להן בצורה משמעותית ביחסים הבין אישיים ובתפקוד בעבודה", אומרת ד"ר דניאלה פרי, נוירופסיכולוגית ומנהלת היחידה הקלינית במרכז לתפקודי מח באיכילוב. "בשילוב המחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב, בהובלת ד"ר אורן טנא, וד"ר מאיה בלייך כהן מהמרכז לתפקודי מוח, אנחנו משתמשים בטכנולוגית "ממשק מוח-מכונה במעגל סגור", כדי לתת לנשים הסובלות מ-PMDD כלים להתמודדות עם הכאב החרדה והדיכאון בעזרת ויסות הפעילות של אזורי רגש במוח".
>> עוד ב-mako בריאות -
למה אנשים הולכים מתוך שינה?
ביי ביי חיידקים: כך תשטפו נכון את הידיים
זה לא אתם שמנשנשים בלילה, זה המוח שלכם
הרעיון בטיפול במיזם הוא שימוש בטכניקת נוירופידבק - היזון חוזר, משוב, על השינויים בפעילות המוחית. למעשה, המטרה היא ללמוד לשלוט באזורים במח שרלוונטיים להפרעה ואחר כך ליישם את האסטרטגיה והטכניקות בעולם החיצוני. "אנחנו עוקבים אחר נשים שמאובחנות עם PMDD באמצעות דיווח יום יומי, בו הן מדרגות את מצב רוחן, מידת הכאב, תחושות כעס ועוד. במסגרת הטיפול הניסיוני, המטופלות מתחברות ל"כובע ה-EEG", ומקבלות מטלות שונות לאימון השליטה על הפעילות המוחית שלהן", מסבירה ד"ר פרי. "למשל, הן שומעות מוזיקה חזקה ומתבקשות להנמיך אותה, או שהן רואות וידיאו של חדר רועש וסואן ואמורות לגרום לרגיעה ולשקט בחדר. הכלי היחיד שעומד לרשותן לטובת ביצוע המשימה, הוא המוח שלהן. שינויים נכונים בגלי המוח, יובילו להצלחה במשימה הקונקרטית ובתקווה גם יהפכו לכלי בידי אותן נשים לשליטה ולוויסות הרגשות שלהן.
ד"ר פרי מספרת כי בשלב זה של המחקר התוצאות נראות מבטיחות. "בסדרה הנוכחית הנשים עברו 10 "אימונים" שנמשכו כשעה וחצי כל אחד. במקביל, הן היו צריכות לענות על שאלונים מידי יום ולדרג את מצבן, לצד מעקב אחר הביוץ והמחזור החודשי, ומדי חודש נקבעה להן פגישה עם פסיכיאטר. בשלב זה נראה שקיים שיפור קליני אצל אותן מטופלות, ושהאפקט שנלמד במהלך האימונים נשאר גם לאחר תום האימונים, לכל הפחות למספר חודשים". אומרת ד"ר פרי.
התכנית כרגע מיושמת, אמנם, במעבדות, אך החזון הגדול של המוחים הוא שהמטופלים יוכלו "לעשות זאת בעצמם" במרחב הפרטי שלהם, ברמה היומיומית. "המטרה היא, לבסוף, לאפשר יישום ביתי וזול של הטכנולוגיה בבית החולה לטובת טיפול יומיומי, תוך אפשרות למעקב צמוד של המהלך והתוצאות על ידי הרופא המטפל", אומרת פרופ' הנדלר.
* הכותבת היא סטודנטית לרפואה בהדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים .
>> תופעה: מבוגרים לוקחים ריטלין כדי להגבר על קשיים
פעילויות מדעיות מדליקות לכל המשפחה, בחינם! לכל אירועי יום המדע>>