בשנים האחרונות מתמודדות הרשויות בארץ עם מקרים רבים של ניסיונות הברחה וזיוף של תרופות וכדורים לטיפול באין-אונות. מנתוני רשות המיסים עולה כי בשנת 2023 סוכלו כ-310 ניסיונות הברחה של תרופות בבתי המכס ומעברי הגבול, מתוכם כ-60 מקרים זוהו על ידי הגורמים בשטח כניסיונות להברחת תרופות אין-אונות. מדובר בקפיצה של כ-300%, לעומת שנת 2022, אז דווח על 16 מקרים בלבד.
כך למשל, בשבוע שעבר דיווחה רשות המיסים כי בודקי אולם הנוסעים במכס נתב"ג סיכלו ניסיון הברחה לישראל של תרופות מתאילנד על ידי תושב הקריות, בשווי של כחצי מיליון שקלים. על פי החשד, הנוסע שימש בלדר עבור גורם בתאילנד ששילם לו על מנת להכניס את התרופות לטיפול באין-אונות לארץ ללא הצהרה, וכך ניסה להתחמק מתשלום מיסים של עשרות אלפי שקלים, ומהצגת אישורים רפואיים לתקינות התרופות.
"יש אנשים, שגם בעידן המודרני של היום, מתביישים בצריכת תרופות לאין-אונות". מסביר ל-mako בריאות ד"ר אורי גור, אורולוג בכיר ואחראי תחום אורולוגיה שחזורית והפרעות בתפקוד מיני במרפאה האורולוגית במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית. "הם מחפשים דרך להימנע מלהגיע לרופא המשפחה או לאורולוג, ובמקום לקבל מרשם מסודר הם רוכשים את התרופות בצורה פיראטית – דרך האינטרנט, בשוק שחור או לוקחים מחבר, העיקר שלא להיחשף".
רכישת תרופות לאין אונות באופן לא מבוקר – עלולה להזיק
ד"ר גור מדגיש כי הסכנה המרכזית בשימוש בתרופות שלא נקנו דרך בית מרקחת אמין, היא שאין לדעת אם התרופה מזויפת או מקורית. "אנחנו לא יודעים איפה היא נקנתה, מה היא מכילה, מהי כמות החומר הפעיל שיש בתוכה, היכן ייצרו אותה ואם תהליך הייצור נעשה בתנאים סטריליים ומבוקרים".
לדבריו, יש סיבה לכך שתרופות לטיפול באין-אונות ניתנות רק באמצעות מרשם ותחת בקרה. "הרופא חייב לבחון ראשית את המצב הגופני של המטופל, ולבדוק אילו תרופות נוספות הוא נוטל. הוא צריך לוודא שהתרופה אינה מתנגשת עם תרופה אחרת שהמטופל נוטל - מצב שעלול להיות מסוכן. בתחילת דרכה של אחת מתרופות האין-אונות, היו מטופלים שמתו מוות פתאומי והייתה סברה שהתרופה היא זו שגרמה לכך. אלא שרק לאחר מכן התברר שהסיבה למוות נבעה משילוב תרופות שגוי, בעת שמטופלים עם מחלת לב, נטלו במקביל גם תרופה זו".
"חלק מתסמיני הפוסט-טראומה עלולים להתבטא גם בתפקוד המיני"
ד"ר עידן מיליצ'ר
בתוך כך, במשרד הבריאות בהחלט מודאגים מהתופעה. בשנה האחרונה נתפסו אלפי תכשירים מזויפים - עיקר הסחורה שמגיעה לארץ היא מאסיה. במסגרת פעילות אכיפה של המשרד לפני ימים אחדים, בשיתוף פרקליטות מרכז ומשטרת לוד, נתפסה באחת הפיצוציות במרכז הארץ כמות משמעותית של "קמגרה" - הויאגרה ההודית, האסורה לשיווק והפצה בישראל. ד"ר עידן מיליצ'ר אחראי מרפאת סקסולוגיה אנאורגנית גברים בבית החולים איכילוב, מסביר שאחת הסכנות בשימוש בקמגרה מתרחשת אצל מטופלים שנוטלים אותה וסובלים גם ממצבים רפואיים כמו: לחץ דם נמוך, בעיות לב, או כאשר המטופל צורך במקביל תרופות ממשפחת הניטראטים – תרופות מרחיבות כלי דם.
תופעה שכיחה ביותר
עוד מציין ד"ר מיליצ'ר כי שכיחותן של התרופות לאין-אונות גבוהה מאוד בישראל. "למעשה, גברים משתמשים בהן כבר בגיל צעיר. בדרך כלל בגיל כזה הסיבה לשימוש היא פסיכולוגית – בחורים שנמצאים בתחילתו של קשר מיני וסובלים מחרדת ביצוע כזו או אחרת. מעטים הם הצעירים שנוטלים את התרופה בגלל מצב רפואי. לטענתו, חלקם נוטלים אותן בעקבות שימוש בתרופות אחרות, כמו תרופות נגד דיכאון או תרופות נגד התקרחות, שתופעות הלוואי שלהן עלולות להביא לפגיעה בתפקוד המיני. לעומת זאת, הוא מוסיף כי "בגילים מבוגרים יותר, הסיבה המרכזית לחוסר תפקוד מיני היא בעיה רפואית – בעיות כלי דם, סוכרת, בעיות לב, ערכים גבוהים של כולסטרול וטריגליצרידים ועוד".
עוד לדבריו, מאז 7 באוקטובר, לא נרשמה עלייה משמעותית במספר הפניות של הגברים הישראלים לבקשת מרשמים לתרופות אלה, אך הוא מאמין שעם הזמן נראה יותר ויותר גברים שפונים לקליניקות בשל בעיות בתפקוד המיני. במהלך ביקוריו אצל חיילים פצועים באגפי השיקום, מספר מיליצ'ר כי פגש חיילים המוטרדים מכך שהמצב הנפשי שלהם ישפיע על תפקודם בחדר המיטות. "הם נמצאים במצב רגשי קשה וחוששים שזה ישפיע על התפקוד שלהם. צריך להבין שחלק מתסמיני הפוסט-טראומה עלולים להתבטא גם בתפקוד המיני".