מקרה נדיר התרחש לפני כשבועיים במרכז הרפואי בילינסון, מקבוצת כללית, כשנער בן 14 שסבל מנזק חמור בירך עבר ניתוח להחלפת מפרק הירך, שבדרך כלל נעשה באנשים מבוגרים. "זאת הפעם הראשונה בישראל שנער בגיל כה צעיר עובר ניתוח מסוג זה", אומר פרופ' יונה קוסאשווילי, מומחה לכירורגיה אורתופדית במרכז הרפואי בילינסון, מקבוצת כללית.
לדבריו, הנער סבל מתופעה די שכיחה בקרב נערים מתבגרים, שבה חלה תזוזה של אזור קטן בעצם, המכונה "לוחית גדילה", ובעקבות כך נפגעת אספקת הדם לראש הירך. מצב שכזה, אומר פרופ' קוסאשווילי, מוביל לכאבים באזור ולצליעה. "ברוב המקרים אפשר לטפל באופן שמשמר את המפרק, באמצעות פיזיותרפיה וניתוחים שמקבעים את צוואר הירך ועוצרים את ההתדרדרות בתהליך השחיקתי, אלא שבמקרה הנוכחי הנער הגיע בשלב די מאוחר לאבחון, והנמק היה כה חמור שהוא הביא להתמוטטות ולעיוות של העצם באזור הירך. נדיר להגיע בגיל כזה לשחיקה בדרגה הזו". הוא מוסיף כי אף שהיה ניסיון לשמר את ראש הירך באמצעות כמה ניתוחים כירורגיים בבתי חולים אחרים, הם כשלו, ולכן לא נותרו אופציות טיפוליות אחרות.
מכשור מיוחד ופרוטזה קטנה
החשש בניתוח להחלפת מפרק ירך בגיל צעיר, אומר פרופ' קוסאשווילי, הוא שימור יכולת המפרק לטווח ארוך, בלי שיישחק לחלוטין, כדי להבטיח לנער איכות חיים טובה לאורך זמן. "התנועה הטבעית של המפרק יוצרת חיכוך בין הסחוסים, וכשיש חלקים מלאכותיים החיכוך גורם אט-אט לשחיקה של המפרקים עצמם. בשל העובדה שמדובר בנער צעיר, היינו צריכים לחשוב בטווח של 60-50 שנים קדימה. בעבר הגיעה אלי מטופלת בת 43 לצורך ניתוח להחלפת מפרק ירך, הרביעי במספר. מפרק הירך שלה היה שחוק לחלוטין ולא רציתי שמקרה קיצוני כזה יקרה לנער הצעיר הזה".
לשם כך, השתמש הצוות הרפואי במשתלים שעשויים מחומרים מיוחדים, בהם גם חרסינה, שנחשבים לבעלי שרידות גבוהה. "יותר מעשור שאנחנו משתמשים במשתלים מתקדמים כאלה. אם בעבר המשתלים היו מחזיקים 15 שנים, היום המשתלים המתקדמים מחזיקים 35-30 שנים". פרופ' קוסאשווילי מסביר כי גם מהלך הניתוח התבצע הפעם באופן שונה, בשל גילו הצעיר של המטופל. "ניסינו להימנע ככל האפשר מחיתוך השרירים בשלב הראשוני של הניתוח, לקראת הכנסת המשתל, כדי שהילד לא ימשיך לצלוע בעקבות כך. כמו כן, בדרך כלל בניתוחים מסוג זה, כדי שיהיה מספיק מקום להכניס את המשתל המלאכותי, אנחנו חותכים כ-5 סנטימטרים מעצם הירך. במקרה הנוכחי השתמשנו במכשור מיוחד ובפרוטזה קטנה, שאינה ישרה ומשתחלת באופן שלא מצריך שטח עצם גדול. בעקבות כך התאפשר חיתוך רק של כ-2.5 סנטימטרים מעצם הירך, מה שיקל עלינו בעתיד וישאיר לנו אזור 'ספייר' לחיתוך, אם הנער יזדקק לניתוח חוזר בגיל בגרות ולמשתל גדול יותר".
"בדרך כלל בניתוחים מסוג זה אנחנו חותכים כ-5 ס"מ מעצם הירך. במקרה הנוכחי השתמשנו במכשור מיוחד ובפרוטזה קטנה, כך שהתאפשר חיתוך רק של כ-2.5 ס"מ מעצם הירך, מה שיקל עלינו בעתיד"
פרופ' יונה קוסאשווילי, בילינסון
כאמור, לפני כשבועיים בוצע הניתוח המיוחד, שהסתיים בהצלחה. "זה ניתוח שדורש מיומנות גבוהה, ואני שמח מאוד שיכולנו לבצע אותו. היה נוגע ללב לראות את אביו של הנער מתרגש כל כך כשבנו שב ללכת בצורה רגילה", הוא אומר. בימים אלה מתאושש הנער בביתו, ולטענת הפרופסור הוא צפוי לחזור לפעילות כמעט מלאה. "המגבלה היחידה היא ריצה, שידועה כגורם לשחיקה מואצת של המפרק המלאכותי".
פרופ' קוסאשווילי מסכם ואומר כי "להיות הילד הצולע זה מאוד לא פשוט מבחינה חברתית, בייחוד בגיל ההתבגרות שבו צוברים את הביטחון העצמי. היה לנו חשוב לתת לו איכות חיים טובה יותר, תחושה שהוא יכול להיות אחד מהחבר'ה, ואני חושב שהצלחנו".