אם אתם מתחילים לחוש על בשרכם את השפעת היתושים שהחלו להגיע למחוזותינו עם בוא האביב – אתם ממש לא לבד. אף שהעקיצות האופייניות מטרידות את מנוחתם של רבים, החשש העיקרי נובע בעיקר מהתחלואה העלולה להיגרם בעקבות המפגע הסביבתי.
אחרי שבשנה שעברה דיווחנו לראשונה על התפרצות חריגה של נגיף קדחת מערב הנילוס, אשר מועבר לבני אדם בידי יתושות הנושאות אותו ועלול להוביל לתחלואה משמעותית ואף לתמותה, במשרד להגנת הסביבה לא לוקחים סיכונים מיותרים, ומתחילים לנקוט צעדים במטרה לצמצם את היקף הנזק הפוטנציאלי השנה. "אנחנו נערכים לעונת המזיקים בכל שנה, ולא מחכים לאירועי תחלואה ייחודיים", מבהיר ד"ר שי רייכר, מנהל אגף המזיקים וההדברה במשרד להגנת הסביבה בראיון ל-mako בריאות.
לדבריו, הפעילות ההסברתית בנושא מתחילה כבר באפריל, והדגש הוא על צמצום הנזק הנגרם ממזיקים תברואיים שונים, וביניהם: חולדות, זבובי חול וכמובן – יתושים. "ממש בימים אלה אנחנו מעבירים מידע עדכני ומחדדים נהלים לרשויות המקומיות, הכוללים דגשים לתפעול המפגעים באופן מהיר ויעיל. המטרה הראשית שלנו היא לשמור על בריאות הציבור ולמנוע נזק סביבתי".
"המטרה הראשית שלנו היא לשמור על בריאות הציבור ולמנוע נזק סביבתי"
ד"ר שי רייכר
לנוכח התחלואה הנרחבת בקדחת מערב הנילוס אשתקד, טוען ד"ר רייכר, כי השנה הופקו מספר לקחים: "תגברנו את מערך ניטור הפקחים שמאתרים זחלים וגלמים של יתושות במקורות מים, הגברנו את מספר לכידות היתושות הבוגרות - פי ארבעה ביחס לשנים הקודמות והרחבנו את מערך הבדיקות גם באזורים האורבניים. מערך התפעול הכללי השתפר באופן משמעותי, וכיום אנחנו יודעים לספק הערכת מצב טובה יותר, המאפשרת לשפר את המידע בשטח ולתקשר אותו מול הרשויות".
מרססים יותר
אחד השינויים המשמעותיים, לדבריו, הוא השימוש האפשרי בהדברה לצורך מלחמה ביתושות. "אם בשנים הקודמות היד על ההדק לא הייתה קלה, עכשיו האפשרות הזאת היא בהחלט חלק מהפתרונות העומדים לרשות הרשויות. למעשה, לא רק שמותר להן לפעול כך, אנחנו מעודדים אותן להשתמש בריסוס במקרים שבהם יתרונות ההדברה עולים על חסרונותיה, וזוהי אף חובתם. מובן שאם ניתן להסתפק בפתרונות אחרים כמו ייבוש מקורות מים זה עדיף, אבל המדבירים בשטח, המועסקים ע"י הרשויות, מוסמכים ויודעים בדיוק כיצד ומתי לפעול ובאילו דרכים. אין ספק שמדובר בשינוי גישה שנובע כתוצאה מהתחלואה בשנה שעברה. בסופו של דבר, כשפועלים נכון ולפי הנהלים – הסיכון מהדברה הוא אפסי, והוא בעיקר עשוי למנוע תחלואה קשה".
כמו כן, הוא מציין כי השנה הוגברו מאמצי הניטור גם בשטח הבנוי ולא רק בשטחים פתוחים."בשנה שעברה נוצרו המון מפגעים בעיקר באתרי בנייה שנותרו נטושים בשל המלחמה, והצטברו בהם מים עומדים. גם בהיבט הזה, חידדנו את הנהלים, והרחבנו את הסמכות הניתנת לרשויות על מנת שיוכלו להיכנס למרחבים המוזנחים ולטפל במפגע, וכן לתת קנסות במקרה שאלה נדרשים".
ד"ר רייכר מדגיש כי הסמכות והאחריות לטיפול במפגע מוטלות על הרשויות, אולם המשרד נמצא עמן בקשר רציף, ובכל מקרה שבו מאותרת תחלואה או פוטנציאל להתפשטות יתושים – נשלחת התרעה רלוונטית לרשות המקומית, ובה מצוין כי עליה לפעול בתוך 48 שעות לטיפול במפגע. "זה קורה אם אנחנו מבצעים ניטור ומגלים זחלים וגלמים במקורות מים, אם מוצאים יתושות שנושאות את קדחת הנילוס וגם אם חלילה מדווח ע"י משרד הבריאות על חולים ברשות מקומית מסוימת", מבהיר רייכר.
האם אנחנו צפויים לשנה נוספת של תחלואה נרחבת בקדחת מערב הנילוס?
"קשה לנבא. התנהגות תפוצה ורבייה של חרקים היא עניין מורכב ולא תמיד צפוי, מאחר שהוא מושפע מפרמטרים משתנים כגון: מצב תשתיות הניקוז, איכות המים והאיזון האקולוגי במאגרי מים וגם ממגז האוויר כמובן. השנה אומנם לא ירדו הרבה גשמים, אבל די בכך שנחווה כמה שבועות של שרב וגשם לסירוגין כדי שייווצרו תנאים מיטביים להתרבות של יתושים. יש הרבה דברים שלא בשליטתנו אבל אנחנו, כאמור, עושים פועלים במרץ כדי להימנע מתחלואה משמעותית".
מה הציבור יכול לעשות כדי לעזור במניעה?
"חשוב לדווח לרשות הרלוונטית על כל מפגע בשטח הציבורי, להימנע מהשקיה מרובה, לוודא שאין בחצר חפצים שיכולים לאגור מים ולשמש את היתושים לדגירה – בקבוקים ריקים, צינורות מים לא שמישים וכו'. כדי למנוע תחלואה חשוב להתקין רשתות בבית ולעשות שימוש בתכשירים דוחי יתושים כשיוצאים מהבית. וכמובן - בכל מקרה של מפגע סביבתי יש להתקשר 106* למוקד העירוני. הנחיות מפורטות ניתן למצוא באתר המשרד להגנת הסביבה".
* התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
תגובות