בשבוע שעבר הכריז ראש ארגון הבריאות העולמי (WHO), ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, על התפרצות אבעבועות הקוף באפריקה כמצב חירום גלובלי. מדובר במחלה ויראלית נדירה, השייכת למשפחת הנגיפים אליה משתייך גם נגיף האבעבועות השחורות.
ההכרזה הגיעה לאחר שוועדת מומחים שדנה בנושא, סברה כי קיים פוטנציאל להתפשטות נוספת ביבשת אפריקה ואף מחוצה לה. רק יממה קודם לכן הכריז ארגון הבריאות של מדינות אפריקה על מצב חירום רפואי יבשתי לנוכח מאפייני התפשטות הנגיף. ראש ארגון הבריאות העולמי הוסיף בהודעתו כי על מנת לעצור את ההתפרצויות ולהציל חיים, נדרשת תגובה בין-לאומית מתואמת. במערך מודיעין הבריאות של משרד הבריאות מסבירים כי "ההכרזה על מצב חירום למעשה תאפשר לארגון לפרסם המלצות מיידיות לפעולה עבור המדינות החברות בארגון. כמו כן, היא צפויה להגביר את הקשב העולמי לעניין ובכלל זה - לסייע בגיוס המשאבים הנדרשים".
יותר מ-1,200 מקרי מוות
כשברקע ההכרזה של ה-WHO, מתרחשת התפרצות נרחבת וחסרת תקדים של המחלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC). בשונה מהפעם הקודמת ב-2022, ההתפרצות הנוכחית נגרמת בשל הופעה של וריאנט חדש של הנגיף (clade I), המתפשט במהירות, וייתכן שנקשר לתחלואה קשה יותר, כך מסבירים במערך מודיעין הבריאות של משרד הבריאות.
"המחלה בקונגו מדווחת מ-2023, אך האיצה משמעותית במהלך 2024. היא נושאת שורת מאפיינים קליניים ואפידמיולוגיים חריגים, ובכלל זאת: היקפי תחלואה נרחבים – הגבוהים ביותר אי-פעם במדינה זו. מתחילת 2023 דווח על מעל 22 אלף מקרים ומעל ל-1,200 מקרי מוות. בתוך כך, מתחילת 2024 דווחו מעל ל-15,600 מקרים, ו-537 מקרי מוות". עוד מציינים בדוח כי ההתפשטות כוללת אזורים גיאוגרפיים חדשים, לרבות זליגה למדינות נוספות במרכז ובמזרח אפריקה, שבהן הנגיף לא היה אנדמי קודם, וכן שיעור קטלניות גבוה, העומד על אחוזים בודדים, לעומת שיעור התמותה שעמד בהתפרצות הקודמת על פחות 0.2%.
מאז ההכרזה על מצב חירום גלובלי, דווח על מקרה הידבקות ראשון בנגיף בשוודיה, וכן על מקרים נוספים שאותרו בפיליפינים ובפקיסטן. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, המקרה שאותר בפקיסטן שייך דווקא לזן אחר של הנגיף (clade II), שנחשב אלים ומידבק פחות, ומקרי תחלואה בו עדיין מתועדים ברחבי העולם. כמו כן, הם מציינים כי בשלב זה עוד לא ידוע באיזה זן חלה הגבר שזוהה בפיליפינים.
זו אינה הפעם הראשונה שארגון הבריאות העולמי יוצא בהכרזה דרמטית שכזו בנוגע לנגיף אבעבועות הקוף. הפעם הקודמת התרחשה ביולי 2022, אז ארגון הבריאות העולמי הודיע כי ההתפשטות היא מצב חירום בבריאות הציבור שיש לו השלכות בין-לאומיות (PHEIC). באותה ההתפרצות הגיע מספר המאובחנים הכולל בעולם לכמאה אלף חולים.
כעבור שנה, במאי 2023 הודיע הארגון כי מצב החירום הסתיים, בזכות ירידה חדה במספר המקרים מחוץ למדינות שבהן המחלה נפוצה באופן טבעי. ועדת החירום של הארגון שהמליצה על סיום מצב החירום הסבירה כי ההמלצה תקפה אף שהמחלה עדיין קיימת באפריקה, היכן שאין אמצעים יעילים לעצירתה, וכי לדעתם הטיפול בבעיה באפריקה צריך להיות חלק ממאמץ ארוך-טווח, ולא כחלק ממצב חירום. כמו כן, הוועדה ציינה כי יש צורך בתשומת לב ובתמיכה ארוכת-טווח, כולל תמיכה פיננסית, בעיקר עבור אותן מדינות שבהן הנגיף נפוץ באופן קבוע.
בהמשך לסיום המצב המיוחד, פרסם ארגון הבריאות העולמי המלצות להתמודדות עם הנגיף, שהיו תקפות עד להכרזת מצב החירום מחדש בשבוע שעבר. מסמך זה כלל בין השאר המלצה למדינות העולם לבניית תוכניות לאומיות להשתלטות על הנגיף, ולמעקב ובקרה אחר אזורי התפרצות.
נעם לויתן, דוקטור לביולוגיה ממכון דוידסון לחינוך מדעי, מציין כי באותו המסמך התייחס ארגון הבריאות העולמי באופן גלוי גם להזנחה ההיסטורית של המחלה באפריקה, שמתבטאת באי-השוויון בגישה לחיסונים, לתרופות ולבדיקות אבחון. "ועדת הביקורת של הארגון הסבירה כי המחלה כל כך מוזנחת שהיא אפילו לא נמצאת ברשימת ה'מחלות הטרופיות המוזנחות' של הארגון, ומעט המאמצים לפיתוח טיפולים וחיסונים שכבר נעשו בוצעו בשל חשש מאבעבועות שחורות, מחלה השייכת לאותה משפחת נגיפים, ולא תוך התמקדות ספציפית באבעבועות הקוף".
במאי האחרון, הוציא הארגון מסמך נוסף, הפעם מדובר במסגרת עבודה רב-שנתית למניעת אבעבועות הקוף, הכוללת שלוש מטרות מרכזיות – השגת שליטה על ההתפרצויות של הנגיף, קידום מחקר וגישה לאמצעי פעולה נגד הנגיף ומזעור העברת הנגיף מאדם לאדם. כותבי התוכנית הדגישו כי התפרצות הנגיף יכולה להתרחש בכל מדינה ועלולה להוות סיכון בכל מקום.
עם זאת, וחרף הניסיונות, נדמה כי שום תוכנית או נהלי עבודה של הארגון לא מימשו את יעדם, וכעבור חודשיים הכריז, כאמור, ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בשנית. מדוע נכשל הניסיון של ארגון הבריאות העולמי לנהל את התפשטות הנגיף?
לטענת ד"ר לויתן, הבעיה קשורה בעיקר להתנהלות של מדינות המערב. "נראה שההמלצות של ארגון הבריאות העולמי לא ממש עוררו את מדינות המערב לפעולה, אלא רק להכריז על מצבי חירום, וגם זה לרוב גורם להן לדאוג לעצמן ולא לאפריקה. ההזנחה של ההתפרצות המתמשכת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כולל עדויות עוד ממרץ 2023 שהמחלה שם יכולה לעבור במגע מיני, הובילה לכך ששוב הוכרז מצב חירום, ורק בזכות הכרזה זו העולם התעורר, כך למשל האיחוד האירופי, הכריז בימים האחרונים כי יתרום 215 אלף מנות חיסון ל-Africa CDC, שזו טיפה בים, אבל עדיף מכלום".
לדברי הד"ר, העובדה שנדרשה הכרזה חוזרת על מצב חירום מעידה גם על כך שסיום המצב המיוחד בפעם הקודמת נעשה, ככל הנראה, מוקדם מדי. "הגישה של המערב לטיפול במגפות היא פניקה, דאגה עצמית ואז שאננות וקבירת הראש בחול". הוא מדגיש כי "למחלות לא אכפת מגבולות ומעושר, וכל עוד המערב יתעלם מהן ולא יפעל באופן קבוע נגדן בכל מקום, ולא רק כשהן מתפשטות למדינות המערב, נשמע על עוד ועוד מצבי חירום ותתגבר הסכנה למגפות עולמיות".
מחום ועד מוות
הווירוס התגלה אצל בני אדם לראשונה בשנת 1970, ומאז דווחו מספר התפרצויות בקרב בני אדם בעיקר במרכז ובמערב אפריקה, כך לפי משרד הבריאות. המחלה מתבטאת בתסמיני חום פריחה המלווה בשלפוחיות, והגדלת בלוטות לימפה, ובמקרים נדירים היא עלולה להוביל לגרום לדלקת ריאות, דלקת רקמת המוח ואף מוות.
ד"ר לויתן מוסיף כי מרבית התמותה בהתפרצות הנוכחית בקונגו היא בקרב ילדים. "הנגיף עובר מאדם לאדם במגע ישיר לרבות ב'הדבקה טיפתית', ובייחוד בין אנשים החולקים משק בית. לאורך כל ההיסטוריה, המחלה גרמה לתחלואה בקרב ילדים שנחשבים אוכלוסיית סיכון. אפשר להידבק בנגיף גם במגע מיני: בהתפרצות לפני כשנתיים, מרבית המקרים שאותרו במדינות המערב היו בקרב גברים שקיימו יחסי מין עם גברים, ולכן נוצר הרושם כי מדובר במחלה שמסוכנת יותר לקהילה הלהט"בית. עם זאת, חשוב להדגיש כי כל אחד יכול להידבק בנגיף".
ממשרד הבריאות נמסר כי המשרד עוקב אחר התחלואה באבעבועות הקוף בישראל ובעולם. "בשלב זה לא קיימים חולים בזן זה בישראל. על כן, לא קיים שינוי במדיניות החיסונים נגד אבעבועות הקוף. בישראל קיים מלאי זמין של חיסונים עבור מי שייך לקבוצות הסיכון לתחלואה בנגיף (גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, עובדי בריאות העלולים להיות במגע עם חולים ועובדי מעבדת נגיפים שעובדים עם דגימות אלה). נוהל מעודכן לגבי אבחון ולטיפול באבעבועות הקוף הופץ במאי השנה, ללא קשר לתחלואה באפריקה". ד"ר לויתן מוסיף כי אנשים שחוסנו או חלו בנגיף והחלימו, מוגנים גם הם מפני הזן החדש ויש להם סיכוי קטן יותר להידבק, או לחלות במחלה קשה.