עשרות אזרחים וחיילים נחטפו לרצועת עזה על ידי מחבלי החמאס בשעות הראשונות לפרוץ המלחמה. בהם, גם תושבת נחל עוז, בת 85, שתועדה בקלנועית שלה בדרך לעזה, מחוייכת, כשמסביבה מחבלים רבים.
נכדתה, אורין אדר, הבהירה היום בריאיון לעמליה דואק ועופר חדד: "הרבה מאוד אנשים שאלו אותי כשראו את הסרטון האם יש לסבתא אלצהיימר. היא נראית לא מחוברת לסיטואציה. אני רוצה להגיד שאין לה אלצהיימר, היא אישה צלולה, חדה, מבריקה ומדהימה שאוהבת אותנו ואת הנכדים שלה בצורה לא אמיתית. היא מאלה שהקימו את הארץ הזאת ובנו את הקיבוץ הזה בשתי הידיים, והיא לא תיתן לאף אחד לתפוס אותה בשום פרצוף אחר שהוא לא הפרצוף הזה. אולי היה עדיף שלא הייתה מבינה מה קורה".
אתם חוששים למצבה הפיזי?
"אנחנו חושבים על זה כל הזמן, זה מה שכואב לנו כל כך. למה אישה בגיל הזה צריכה להיות שם? היא לא יכולה בלי התרופות שלה. היא לוקחת הרבה תרופות. היא צלולה, אבל יש לה לא מעט מחלות ולא מעט כאבים. אני מאמינה שהיא סובלת עכשיו מכאבים מטורפים בלי התרופות שלה. אני מאמינה שבריאותית היא מידרדרת מרגע לרגע. מישהו צריך להוציא אותה משם, זה לא בחוקי המשחק שאישה בת 85 תהיה בגיל כזה ובמצב הזה בשבי. זה לא כתוב בשום מקום, זה לא הגיוני".
מתי הפעם האחרונה שדיברתם עם סבתא?
"אתמול בבוקר שמענו ממנה בפעם האחרונה. היינו אמורים ללכת אליה כל המשפחה, הילדים שלי חיכו לזה מאוד. בבוקר, כשהבנו שלא הולכים, התחלנו לצחוק בקבוצת הוואטסאפ על זה שיש הרבה אוכל ושאולי הם יעשו לנו משלוח. באיזשהו שלב סבתא כתבה שיש קרבות ברחובות. מאותו הרגע לא שמענו ממנה. ככל שעברו השעות, הבנו שהמצב לא טוב. כן הצלחנו לתקשר עם בני משפחה אחרים שגרים בקיבוץ ולשמוע קצת על הסיוט שהם עוברים. מסבתא לא שמענו בכלל. חשבנו שאולי אין לה אינטרנט, ניסינו לתת לעצמנו כל מיני הסברים, לא בטוח הגיוניים. אחרי הצהריים, כשהצבא הגיע לקיבוץ, הלכו לחפש אותה וגילו שהבית הרוס ושהיא לא נמצאת שם".
מישהו דיבר איתך מאז שגילית שנחטפה?
"הלוואי, אבל לא. אף אחד לא דיבר איתנו. אם לא היינו רואים את הסרטון הזה, לא היינו יודעים בכלל. ידענו שהיא לא בבית שלה, אבל לא ידענו איפה היא. אף אחד לא מדבר איתנו גם עכשיו. אני לא רוצה לדמיין מה עובר לה בלב, למרות התמונה הזאת ולמרות החיוך הזה. כנראה שבלב מתחוללים לה דברים אחרים לגמרי".