לפני מספר חודשים טניה וקס, 44, מחדרה, אחות חדר ניתוח בהרצליה מדיקל סנטר, ניגשה למכון היופי כדי ליהנות מפדיקור מפנק. במהלך הביקור, היא נפצעה בכף הרגל, אך כיוון שהיה מדובר בפצע קטן היא לא ייחסה לו חשיבות רבה.
כעבור מספר ימים, הבחינה כי הפצע אינו חולף, והחליטה לטפל בו באמצעות משחות אנטיביוטיות ולהמשיך בחייה. לדבריה, הפצע לא עבר אבל גם לא החמיר, ולכן גם בשלב זה עדיין לא חשדה שמדובר בעניין משמעותי. אחרי כחודשיים היא כבר הבינה שמשהו אינו כשורה. "חזרתי מהעבודה והתחלתי להרגיש לא טוב. סבלתי מחום גבוה. הייתי בטוחה שנדבקתי באיזשהו וירוס בעבודה, אבל לא חשבתי שזה יכול להיות בגלל הרגל".
רק אחרי שחלפו מספר ימים, וקס הבינה שהרגל לא במצב טוב. "היא כל כך התנפחה שאפילו לא יכולתי לדרוך עליה", היא מספרת. "לקחתי אנטיביוטיקה אבל גם היא לא עזרה".
בסופו של דבר, וקס פנתה למיון ואושפזה. רק אז גילתה שהיא סובלת מרמות גבוהות מאוד של סוכר. "הרגל הייתה במצב של נמק נוראי והרופאים המליצו לכרות אותה. בד"כ קשה מאוד להתגבר על זיהום כזה אצל חולי סוכרת, ואני כלל לא ידעתי שחליתי".
חרף ההמלצות, היא החליטה שתעשה כל שביכולתה כדי להימנע מכריתה. "אמרתי לעצמי שאני עדיין צעירה ושאני לא מתכוונת לוותר על הרגל", היא מספרת. בהמלצת חבריה לעבודה, היא פנתה לרופא מאסף הרופא המתמחה בטיפול ברגל סוכרתית. "במהלך כל הטיפול התניידתי בעזרת כיסא גלגלים אבל לא ויתרתי. עברתי טיפול אגרסיבי באנטיביוטיקה וביצעתי אין ספור תרביות למעקב. טופלתי גם בתא לחץ ובטיפולים אלטרנטיביים שונים. ידעתי שאני מטופלת אצל מומחה שהציל כבר אלפי אנשים מכריתה ולכן לא התייאשתי. עד היום אני עדיין ממשיכה ומשתפרת בכל יום".
במקביל להתמודדות עם הרגל, וקס מתמודדת עם קשיים נוספים: היא חיה לבדה בארץ, ונמצאת בחובו, כספיים. "בזכות החברים מהעבודה אני מצליחה לשרוד, אבל זה בהחלט מאתגר. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתי מקשיבה לרופאים שהציעו לכרות את הרגל".
לסיוע כספי עבור טניה וקס: בנק לאומי (10), סניף 948, חשבון 84166/78