שופט בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה, כי רופא מנתח שביצע ניתוח קיצור קיבה שהסתבך ישלם לה פיצוי של מיליון שקל עקב מחדליו הרפואיים.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
א', בת 63 ממרכז הארץ סבלה מעודף משקל, לאחר התלבטויות רבות החליטה לעבור ניתוח לקיצור הקיבה כדי לשפר את איכות חייה ולמען בריאותה. הרופא המנתח הניח סביב הקיבה טבעת מסוג 'אבנט שבדי', שמטרתה להצר את הפתח דרכו נכנס המזון.
תשעה חודשים לאחר הניתוח א' חשה ברע, מהקאות מרובות וחוסר יכולת לאכול. היא הגיעה לחדר המיון בבית החולים 'איכילוב', קיבלה טיפול רפואי ובסיומו שוחרר לביתה. 12 ימים לאחר מכן א' שוב חזרה לבית החולים. צילום שנערך לה חשף, כי קיים חשד שחלק מהקיבה גלש אל מעבר לטבעת. א' אושפזה בבית החולים לצורך בדיקות שיקוף וגסטרוסקופיה.
א' החליטה לעזוב את איכילוב ולעבור לטיפול בבית החולים 'סורוקה' בו עובד הרופא שביצע בה את ניתוח קיצור הקיבה לאחר שזה אמר לה מפורשות שרק הוא יטפל בה ולא שום רופא אחר. גם בסורוקה אובחן שהיא סובלת מגלישת קיבה. היא טופלה, מצבה השתפר מעט והיא שוחררה כעבור שלושה ימים להמשך טיפול בקופת החולים במקום מגוריה. "על פניו הכול נראה תקין. בדיקות מעבדה היו תקינות ולא היו ממצאים שהראו על חדירה של הטבעת לדופן הקיבה. חשבתי שהכול בסדר", טענה א'.
למרות זאת, בהמלצת הרופא, היא נותחה בשנית על ידי הרופא שם אובחן גלישה של חלק העליון של הקיבה אל מעבר לשולי הטבעת. למחרת שוחררה לביתה. שלושה שבועות לאחר מכן א' אושפזה בבית החולים סורוקה לאחר שהגיעה בסכנת חיים ממשית עקב סיבוך בניתוח קיצור הקיבה שעברה שכלל גם דימום מאסיבי.
א' נותחה מיד עם הגעתה לאחר שהתברר שנמצא נמק חלקי והכיב מדמם ומנוקב. היא אושפזה במשך כשלושה שבועות בבית החולים ולאחר מכן נזקקה לניתוח נוסף. "הייתי בסכנת חיים ממשית", טענה א' בתצהיר שהגישה לבית המשפט.
עוד ב-mako בריאות:
>> אם תאכלו את זה בארוחת הבוקר שלכם אתם תרזו
>> מה הסיכוי שגם אתם על הקשת האוטיסטית?
>> האם דיאטת 17 הימים שווה את זה?
נכות קבועה של 60 אחוז
בתום ניתוח מורכב ומסובך הרופאים נאלצו לכרות ל-א' שני שליש מקיבתה ולהוציא את הטבעת. א' הגישה תביעה נגד הרופא המנתח לבית משפט השלום בתל אביב. לדבריה, הרופא המנתח לא רק שהתרשל ובגללו כמעט ואיבדה את חייה אלא שלא טרח כלל להגיע לניתוח השני והרופאים שביצעו אותו בהצלחה הצילו את חייה ונאלצו לכרות את מרבית קיבתה.
"אם הוא היה טורח לבצע בי את הבדיקות הנדרשות והנחוצות לא היה סיבוך והיה אפשר למנוע את הדימום בקיבה. הוא לא שיחרר את הטבעת בניתוח ולא ביצע גסטרוסקופיה", טענה א'.
לכתב התביעה, אותו הגיש עו"ד גדעון פנר שמייצג את התובעת, צורפה דעת של רופא מומחה שקבע כי אילו הרופא המנתח היה ממשיך לבדוק את א' לעומק לאחר הניתוח הוא היה מזהה בבירור את הנזק שנגרם לקיבה בעת הסרת הטבעת. עוד נטען, כי במהלך הניתוח לא דווח על ידי הרופא בדו"ח הרפואי, דבר שהקשה על רופאי סורוקה לקבל החלטות מהירות יותר בעת הניתוח שהציל לבסוף את חייה. לטענת המומחה בעת ש-א' נותחה על ידי הרופא לא בוצעה לה בדיקת גסטרוסקופיה כי לא נמצא מי שיבצע אותה בבית החולים 'אסותא' בו נותחה לראשונה.
לטענת א', בעקבות הניתוח שהסתבך היא סובלת מצלקות, לא יכולה להרים משאות ולא מסוגלת לאכול מוצרי מזון ובשר שכן הם גורמים לה לנפיחות בבטן. בנוסף, היא סובלת מאז הניתוח מחרדות. נקבעה לה נכות קבועה של 60 אחוז.
פיצויים של מיליון שקל
הרופא הנתבע טען בכתב ההגנה, כי א' קיבלה טיפול סביר ולתביעתה אין כל בסיס. הוא הגיש חוות דעת נגדית של רופא מומחה אשר קבע כי עברה את הניתוח בהצלחה ולא נמצא תיעוד שהוא אסר על רופאים לטפל בה.
בפסק הדין ציין השופט, כי התובעת עברה את הניתוח בהצלחה וגם כשהופיע הסיבוך הוא טופל במהירות ובדרך סבירה אבל הרופא הנתבע עשה טעות כאשר לא דאג לבצע גם בדיקת גסטרוסקופיה אשר יכולה הייתה למנוע את הנזקים שנגרמו לה.
"שוכנעתי שלתובעת נגרם נזק לא ממוני ניכר. נזק זה היה חריף במובן זה שהיה מעורב בו אירוע מפחיד ומסכן חיים והוא היה רצף אירועי המשך מכאבים. הוא נמשך ויימשך תוך שיבוש בלתי פוסק של שגרת חייה", קבע השופט. הוא קבע שהרופא ישלם ל-א' פיצוי של מיליון שקל ועוד וכן הוצאות משפט של 25 אלף שקל אגרת משפט והוצאות משפט.