מה אתם יודעים על רשלנות רפואית? סביר להניח שהרבה פחות ממה שנדמה לכם. העובדה המקוממת ביותר היא שרוב מקרי הרשלנות הרפואית מסתיימים בפשרה. כלומר, התובע מקבל סכום כספי שעליו מסכימים הצדדים והנתבע, שהוא הגורם הרפואי, מקבל בתמורה סודיות. הוא איננו מודה בהאשמות, אבל הוא או חברת הביטוח ישלמו את הכסף כדי שאף אחד אחר לא ישמע על המקרה. למעשה יש מצב שאתם הולכים לרופא שהייתה נגדו תביעה או שתיים או אפילו יותר על רשלנות רפואית ולעולם לא תדעו מזה. יותר מזה, אפילו משרד הבריאות לא יֵדע מזה.
דפדוף בתיקי הרשלנות הרפואית בימים אלה הוא חוויה מסמרת שיער: תיק תביעה נגד רופא ובית חולים על ניתוח שאיבת שומן ומתיחת בטן שגרם לנזקים איומים לתובעת הסתיים כעת בפשרה של 250 אלף שקל; בבית המשפט המחוזי בלוד מונח תיק נגד מיילד שפספס בסקירת מערכות שישה מומים לבביים בעובר. התינוק עבר ניתוח בגיל שלושה ימים וגם בגיל שלושה חודשים, וצפוי לעבור עוד ניתוחים רבים בחייו; צעיר בן 26, נשוי ואב לילד, התלונן בפני רופא המשפחה 18 פעמים על כאבי ראש והתחנן להדמיה, הוא סורב שוב ושוב ונשלח לפסיכולוג לטיפול נפשי. רק כאשר איבד את הראייה פונה לבית חולים ומיד אובחן כסובל מגידול סרטני בגזע המוח. הבחור כבר איננו בחיים ונפסקו 5 מיליון ו-400 אלף שקל לטובת עזבונו; אישה שילדה בלידה טבעית למרות שהייתה אינדיקציה לניתוח בגלל גודל העובר, סובלת עד היום מדליפת שתן וחייבת להיות בקרבת חדר שירותים כל העת. קיבלה בפשרה מיליון ו-200 אלף שקל בתביעה נגד קופת החולים על מעקב היריון רשלני וגם נגד בית החולים.
"נזק משמעותי שמשנה את החיים מקצה לקצה"
עו"ד נחמי מייזליש וולק, שותפה ומנהלת מחלקת נזיקין במשרד עמית חדד, נכנסה לתחום הרשלנות הרפואית בגלל מקרה שנגע ללבה. עולה חדשה כבת 40 התלוננה על כאבי ראש איומים. בעלה, שהביא אותה לבית החולים, סיפר שם על כאבי הראש של אשתו וציין שהם עולים חדשים ושהיא מתקשה להתאקלם. נתנו לה לחכות שעות לפסיכיאטר במיון של בית החולים. מאוחר מדי התברר שהיא לא היתה זקוקה לטיפול נפשי אלא לניקוז נוזלים מהראש, פעולה פשוטה יחסית. היא נפטרה כעבור יום בבית החולים. בפשרה קיבלו מיליון ו-400 אלף שקל. "ראו אישונים מורחבים, מה שאמור לאותת לכל רופא מתחיל כי מדובר בלחץ תוך גולגלתי ויש לנקז את הנוזל", מספרת מייזליש וולק, "היא הייתה בגילי עם אותו מספר ילדים והבנתי עד כמה הכול שברירי, חיי אדם נלקחים בגלל המחדלים האלה".
ישנם תחומים שבהם מוגשות יותר תביעות כמו התחום הגינקולוגי המיילדותי – רשלנות בביצוע מעקב היריון, רשלנות בניהול הלידה שהובילה לנזק לילוד או לאם, תחום הכירורגיה, הפלסטיקה, האורתופדיה והרפואה הדחופה.
"כאשר התביעה מסתיימת בפשרה, התובע מוחתם על כתב ויתור וסילוק, שבמסגרתו הנתבע אמנם לא מודה בדבר, אך מסכים לתת לתובע פיצוי מסוים, כאשר סך הפיצוי משתנה מתיק לתיק וצריך להיות כדאי לשני הצדדים", מסבירה עו"ד רוני ויסר להב, מייצגת תובעים בתביעות רשלנות רפואית, "במסגרת כתב הוויתור שעליו חותם התובע, בדרך כלל מופיע סעיף סודיות שבו מתחייב התובע שלא לפרסם את פרטי התביעה והפשרה ברבים. מניסיוני, תובעים שמגיעים פגועים מהמערכת או מרופא מסוים, מאוד רוצים שאנשים ידעו על העוול שנעשה להם, ולעתים בהתחלה עם הגשת התביעה הפרטים מתפרסמים. אבל כשהתביעה מסתיימת בפשרה, לא ניתן לפרסם על הפשרה ועל הסכום שניתן. רובם המוחלט של תיקי הרשלנות הרפואית מסתיימים בפשרה. צריך להבין שהתביעות האלה רגישות מאוד. אלה אנשים שנגרם להם נזק משמעותי שלעתים שינה את חייהם מקצה לקצה. אנשים שנשארו עם נזקים פיזיים קשים, נזקים נפשיים קשים או גם וגם. לעלות על דוכן העדים זה לא דבר פשוט, ולפעמים שווה להם להימנע מהמעמד הקשה הזה בדרך של פשרה. הדבר נכון, אגב, גם לרופאים, שלא תמיד רוצים לעמוד בפני שאלות קשות מצד עורכי הדין. מצד שני, התובע לא מקבל את יומו בבית משפט במובן המלא של המילה. לא שומעים אותו ואת הסיפור שלו. לאחרונה סיימתי תיק של רשלנות בניתוח להסרת גידול במערכת השתן אצל מטופלת צעירה. במהלך הניתוח נכרת חלק בריא ולא שמו לב שהגידול הושאר. כעבור תקופה, ומשהמטופלת המשיכה להתלונן, ביצעו לה בדיקות הדמיה וגילו שהגידול לא הוסר. למזלה הגידול לא התפשט אבל היא נאלצה לעבור ניתוח מורכב ונותרה עם נכות. גם התיק הזה הסתיים בפשרה ודי מהר אפילו, כשהיה לנו ברור שהנתבעים לא רצו לנהל את התיק".
עו"ד עמית בן סהל ממשרד שחר, בן סהל ושות' מוסיף: "עורכי דין אינם מחויבים על פי חוק להודיע למשרד הבריאות. כדי שתביעה תגיע למשרד הבריאות צריך להגיש תביעה למשרד הבריאות. רק אם פונים בבקשה לחקירה נפתחת חקירה. תיקי רשלנות רפואית מטבעם חסויים לציבור מכוח חוק. בבתי חולים פרטיים כמו קפלן, בלינסון ואסותא, שיש להם שייכות פרטית, אם זה לקופת חולם כללית או מכבי, הסכם הפשרה סודי לחלוטין – אפילו בתי המשפט לא יודעים בכמה הסתיימה הפשרה. בבתי חולים ציבוריים ששייכים למדינת ישראל כמו אסף הרופא, ברזילי ותל השומר, יש מחויבות לשקיפות על פי דין. שם בית המשפט ידע את סכום הפשרה. אבל בשני המקרים התיק חסוי לציבור. על פי חוק, כל תיק של נזקי גוף חסוי לציבור בשל צנעת הפרט".
מה היתרונות בפשרה?
ויסר להב: "החיסכון בזמן ובעלויות של ניהול ההליך המשפטי. תביעות רשלנות רפואית לעתים אורכות שנים, וזה מצב מאוד מתסכל עבור התובעים".
האם בית החולים יכול מבחינה חוקית לפטר רופא על סמך רשלנות רפואית?
בן סהל עמית: "לא חושב שמקרים כאלה קורים. אולי מעלים לו את הפרמיות הביטוחיות. בכל תביעה יהיה מצד אחד מומחה שיגיד שנעשתה רשלנות רפואית פושעת, ומומחה מטעם הנתבע שיגיד שלא נעשתה פה רשלנות והרופא פעל בהתאם לשיקול דעתו באותה עת. אני מכיר לא מעט תיקים של רופאים שנתבעו על רשלנות רפואית קשה ולא פוטרו".
אז איך בכל זאת אנחנו יכולים לדעת מי הרופא אליו אנחנו הולכים? כנראה שעדיף שנעשה תחקיר מעמיק.
"ברוב המקרים לא תדעו", אומר בן סהל עמית, "אבל כן אפשר להיכנס לגוגל, לכתוב את שם הרופא ולבקש פסקי דין או תביעות. אפשר להיכנס לאתר המאגר המשפטי בשם נבו, שם יהיו תיקים שבית המשפט הסכים לפרסם, אבל ברוב המקרים אין שם שמות".
תגובת משרד הבריאות: "רמת הרפואה בישראל היא מהטובות בעולם. חשוב לציין כי רק מיעוט מכלל האירועים החריגים ברפואה נובעים מרשלנות. למשרד הבריאות מובאים אירועים מחויבי דיווח על פי חוק וכן אירועים שונים במסגרת תלונות המוגשות לנציב תלונות הציבור. כאשר אירועים מגיעים לבדיקת משרד הבריאות, הסכמי סודיות אלו אינם מחייבים את נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים, ועל כן כל מקרה או אירוע נבדקים באופן מלא ככל שהם מובאים לידיעתנו. הפניות מתבררות ומופקות מהן משמעויות לגבי שיפור מערכת הבריאות ושיפור ההתנהלות של בעלי המקצועות הרפואיים. במקרה הצורך ניתן לפנות לנציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות ולהגיש תלונה".