אם אתם רוצים ליהנות מבריאות טובה, כנראה שתצטרכו לעבור לבני ברק - שם, לפי נתונים שפורסמו על ידי הלמ"ס, נמצא האחוז הגבוה ביותר של אנשים המדווחים על בריאות טובה.
הסקר נעשה בשנת 2018 בקרב בני 20 ומעלה, בערים שמונות למעלה מ-100 אלף תושבים. לפי תוצאות הסקר, נראה שהאנשים הבריאים ביותר (או לפחות כך הם מדווחים) נמצאים כאמור בבני ברק (93.5 אחוזים), אחריה תל אביב (92 אחוזים) ובמקום השלישי – בית שמש (89.1 אחוז), שגם נמצאה בראש רשימת הערים המאושרות בישראל, לפי נתונים נוספים של הלמ"ס שפורסמו לאחרונה.
בתחתית הרשימה נמצאות אשדוד (75 אחוזים), בת-ים (69 אחוזים) ובמקום האחרון – אשקלון ( 67.6 אחוזים). באמצע נמצאות חולון וירושלים (84.5 אחוזים), צמודות אליהן פתח תקווה וראשון לציון (84 אחוזים) וחיפה נמצאת במקום עשירי (83 אחוזים).
מומחים טוענים כי ידוע שקיים קשר הדוק בין מצב סוציו אקונומי גבוה לבין בריאות טובה. לרוב, אנשים במעמד סציו אקונומי גבוה יכולים להשקיע יותר כסף בחינוך, בידע, ויש להם גישה טובה יותר לעזרים רפואיים שונים.
אז איך אפשר להסביר את העובדה שבמקום הראשון בדירוג נמצאת בני ברק, עיר שלא מצטיינת במיוחד בהיבט הסוציו אקונומי?
כידוע בני ברק היא עיר דתית באופייה. ידוע שאנשים דתיים נוטים לדווח על בריאות טובה, גם אם העובדות בשטח לא תמיד תואמות את הדיווחים הללו. פעמים רבות אלה חשים שהכל בידי שמים, ולעיתים רבות האמונה באמת מאפשרת להם להאמין ביכולתם ובבריאותם.
לעומת זאת, בתל אביב, מעבר לכך שמדובר באוכלוסייה שברובה מגיעה ממעמד סוציאלי גבוה, התושבים נהנים מגישה נוחה לפארקים, לחדרי כושר וגם למרכזי בריאות שונים. מובן שגם לנתונים אלה יש השפעה על העניין הבריאותי-תחושתי.
ד"ר מילכה דונחין, יו"ר רשת ערים בריאות בישראל - תוכנית של ארגון הבריאות העולמי שבה רשויות מקומיות לוקחות על עצמן אחריות לבריאות תושביהן ולצמצום פערי הבריאות בהן, סבורה כי "הנתון מראה ככל הנראה את אחוז האנשים שדיווחו שמצב בריאותם טוב או טוב מאוד, שאלה בעלת תוקף מוכח כבר שנים רבות. יש קשר בין תפיסה עצמית של בריאות לבין תחלואה ותמותה. עם זאת, השוואה בין ערים אשר אינה מתקננת עבור גיל אינה קבילה. שכן יש ירידה עם הגיל בשיעור המעריכים את עמם כבעלי בריאות טובה.
"כמו כן, מסקרים שביצענו בכמה ערים ברור לנו שהאוכלוסייה החרדית - יש לנו נתונים על זו שבירושלים - מעריכה בשיעור גבוה יותר, בכל קבוצת גיל, את בריאותה כטובה. על כן אינני מופתעת למצוא את בני ברק בראש, וגם בית שמש. סביר להניח שלתמיכה החברתית וההון החברתי הגבוה שמוצאים בקרב חרדים - יש לזה קשר חזק עם הערכה עצמית של בריאות - יש לכך תרומה משמעותית".
פרופ' יוסי הראל פיש, ראש תכנית המחקר הבינלאומי על בריאות בני נוער, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, מברך על עצם ההתמקדות במדדי בריאות עירוניים כמדד של איכות חיים. "אני חושב שזה חשוב מאוד שהחברה הישראלית, גם הפורמלית, יסתכלו על נושא הבריאות כאחד המדדים של איכות החיים", הוא אומר. "המדדים, כפי שפורסמו, מצביעים על אי שוויון במקומות מסוימים, אי שוויון כלכלי-חברתי שמשפיע על אי השוויון במדדי הבריאות. אני מעריך שאפשר לבחון את התוצאות תוך הסתכלות על שני דברים מרכזיים: 1. התפיסה הסוביקטיבית של התושבים לגבי הבריאות שלהם. אוכלוסיות חרדיות כרגע תופסות את בריאותם בצורה אופטימית יותר. ו-2 מרקם של אוכלוסיות קצה שקיימות בערים בעיקר גדולות (יפו, שכונות ערביות בי-ם וכו׳) שמורידות את הממוצע העירוני. ההשוואה הבין עירונית פחות חשובה. מה שהכי חשוב זו ההשוואה של עיר לעצמה משנה לשנה להראות שיפור בעמדות התושבים, מה שיכול להעיד על יישום נכון של תוכניות בריאות, או שיווק טוב שלהן.
"לרוב ערים שנמצאות בפריפריה יהיו במצב פחות טוב. בערים שמדורגות במקומות האחרונים בטבלה, ייתכן שזה קשור לאוכלוסיות מוחלשות. מה שעשוי להשפיע על עמדותיהם הסובייקטיביות לגבי הבריאות בעירם, וזה קשור לפערים חברתיים כלכליים. לעומת תל אביב, שהאוכלוסייה בה מגוונת ומורכבת מתושבים ברמה סוציו-אוקונומית גבוהה, שמושכים למעלה את הדירוג, את עמדות התושבים, ואת ההשקה במשאבים בנושא הבריאות. הדיווח של התפיסות הסובייקטיביות של בריאות של התושבים משקפת את המרקם הסוציו-כלכלי בעיר ואת שיטת הדגימה.
עוד ב-mako בריאות:
>> בן 31 הגיע למוקד בגלל הקאות – וזה מה שגילו
>> בלי ניתוחים ותרופות: "כך ירדתי מעל 40 ק"ג"
>> מגפת הקורונה: התעלומה הכי גדולה סביב המחלה
"מה שחסר לי בדוח הזה זו ההתייחסות לדעתי החשובה ביותר - מדדי הבריאות שקשורים לילדים ובני נוער. עתיד של החברה הישראלית. הוכח בכל העולם שככל שאנחנו משפרים את הרווחה הנפשית והבריאות של ילדים ונוער, הבריאות של האוכלוסייה הכללית משתפרת ובצורה משמעותית. למשל, כדי לכלול מדדי בריאות נפשית וגופנית של בני נוער, צריך לבדוק כמה העירייה משקיעה במשאבים לקידום בריאות בבתי ספר ובתכניות בקהילה. צריך להסתכל על מדדים של מצוקות נפשיות, מעורבות בדפוסי התנהגויות סיכון, פציעות בבית, פציעות ספורט בתי ספר וכן הלאה. כל המידע המדעי הזה קיים. המדדים הארציים נמצאים במחקר ה-HBSC של ארגון הבריאות העולמי שאני עומד בראשו, מתחילת שנות ה-90 ועד היום אנחנו עוקבים אחרי זה, משתמשים בנתונים האלו בשביל להשפיע על הבריאות וחלוקת המשאבים. בקרוב יתפרסם הדו"ח של 2019. לעשות סקרים זה חשוב, אבל הדבר החשוב ביותר זה להשתמש במדדים ובממצאים כדי להציב מטרות, להציב יעדים מדידים להשגה ולפעול בצורה פרואקטיבית להשגתם. כל עיר צריכה להסתכל על התוצאות ועל המדדים ולפעול בהתאם במטרה לשפר את חיי האוכלוסייה בעיר".