בצל מתקפת המנע שפתחה ישראל נגד חיזבאללה ובשל החשש מהסלמה ביטחונית, קיימו הבוקר שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב, הערכת מצב עם ראשי מערכת הבריאות בחמ"ל משרד הבריאות. "מערכת הבריאות ערוכה באופן רציף מתחילת המלחמה למתן מענים במצבי חירום תוך פגיעה מזערית ככל הניתן בפעילות השגרה", נכתב בהודעת המשרד. "הבוקר הנחה שר הבריאות להמשיך לשמור על רמת כוננות גבוהה ולהיערך להמשך הירי לעבר ישראל ולתרחישים נוספים".
בתוך כך, בבתי החולים בצפון מדגישים כי הם ערוכים ברמת כוננות גבוהה, ועוקבים אחר ההתפתחויות. במרכז הרפואי לגליל בנהריה, בית החולים הקרוב ביותר לגבול הצפוני, אומרים כי לא קיבלו הנחיות מיוחדות מפיקוד העורף, אך חידדו נהלים וביקשו מהעובדים להקפיד על שהייה סמוך למרחבים מוגנים. "אנו ערוכים למלחמה הזאת כבר קרוב ל-11 חודשים, עובדים במתחמים תת-קרקעיים וממוגנים ונמצאים במוכנות מלאה. עוד לפני שפרצה המלחמה תרגלנו תרחישים שונים, וכך גם עכשיו, כמו תרחיש עלטה או 'אי בודד', שבמהלכם המרכז הרפואי עלול להיות מנותק משאר חלקי הארץ. בעקבות זאת, התחלנו לאגור מלאי של תרופות ומזון למשך פרק זמן ארוך", אומר מנהל המרכז הרפואי, פרופ' מסעד ברהום.
בבית החולים רמב"ם בחיפה מדגישים כי חרף המצב, לא בוטלו ניתוחים או תורים במרפאות החוץ. הם מציינים כי מאז 7 באוקטובר, המרכז ערוך להפעלה מיידית של בית החולים התת-קרקעי הממוגן. "כרגע ישנן 1,200 מיטות פרוסות במתחם, ואנחנו במוכנות לפריסה מיידית של עוד כ-700 מיטות, לצד 200 מיטות נוספות שנמצאות במתחמים מוגנים אחרים בבית החולים".
במרכז הרפואי צפון (פוריה) מציינים כי רבים מהשירותים ניתנים באזורים ממוגנים גם בשגרה, ביניהם: המחלקה לרפואה דחופה, מחלקת טיפול נמרץ, חדרי הלידה, הפגייה, חדרי הניתוח, הדיאליזה ועוד. "המרכז ממשיך לפעול במתכונת שיגרה והוא ערוך בכל העת. בעת חירום, קומה תת-קרקעית ממוגנת ערוכה לקליטת מטופלים מהמחלקות שאינן ממוגנות בשגרה. עם הכרזת מצב חירום שכזה, המרכז הרפואי יבצע, על פי הנחיות משרד הבריאות 'רידוד' מטופלים ושאר המטופלים יועברו למרחבים המוגנים התת-קרקעיים הייעודיים. המרכז הרפואי שומר על מלאי חירום על פי דרישת משרד הבריאות. תחנות הגנרציה ממוגנות ויבטיחו רצף טיפולי גם במצב של פגיעה בתשתיות".
רק מחצית מהמיטות נמצאות במרחב מוגן
במרכז הרפואי זיו שבצפת, עיר שממוקמת בין בסיסי צה"ל רבים אשר סופג אש באופן רציף מתחילת המלחמה, מסבירים כי בשל תמונת המצב העמומה, עצרו הבוקר באופן יזום את הניתוחים האלקטיביים למשך כשעה, כדי להבין אם ישנם פצועים, או אם מדובר חלילה באירוע רב נפגעים. מנהל בית החולים, פרופ' סלמאן זרקא: "תוך זמן קצר הבנו שהתמונה היא אותה תמונה שאנחנו רואים כבר 11 חודשים. נדרשנו ממשרד הבריאות לוודא שהמוכנות שלנו גבוהה כמו שאנחנו נדרשים למעשה מאז 7 באוקטובר, ואנחנו ממשיכים לפעול בשגרת חירום, שגרה מבצעית". הפרופ' מדגיש כי בית החולים ערוך לעבור באופן מיידי לעבודה במתכונת מלחמה עצימה יותר, שתצריך סגירה של השירותים הלא דחופים, עצירה של קליטת מאושפזים חדשים, למעט נפגעי טראומה וחלוקת הצוות לפי הצרכים השונים.
האתגר המשמעותי ביותר עבור בית החולים, ההנהלה והצוות, לדבריו, הוא האיזון שבין המוכנות לאירועים מלחמתיים משמעותיים לבין התפקוד בשגרה. "יש כאן אזרחים בצפון שצריכים טיפול רפואי, שגם אם הוא לא דחוף הוא מציל חיים, כך למשל חולים אונקולוגיים. בעקבות כך, מתאים עצמו בית החולים למצב הביטחוני המשתנה. "בימים שהלחימה עצימה יותר אנחנו סוגרים שירותים אמבולטוריים, מורידים את התפוסה ל-25%. זה קרה למשל בתחילת אוקטובר, היינו כך במשך שבוע, אז גם הפחתנו את מספר המאושפזים והעברנו חלק לאשפוז בבתי חולים אחרים באזורי חדרה ונתניה. חשוב להדגיש כי גם כשאנחנו חוזרים כביכול לשגרה, עדיין מדובר בשגרת חירום ולמעשה אנחנו כלל לא מגיעים היום לתפוסה של 100%, אלא תמיד נשארים סביב 75%, על מנת לשמור מיטות וצוותים רפואיים למקרים חמורים יותר". לדבריו, שגרה מורכבת זו פוגעת גם בהכנסות בית החולים. "יש ירידה של כ-20% בהכנסות, כי אנחנו לא פועלים כמו בימים רגילים, ואני מקווה שמשרד האוצר יעסוק גם בכך בקרוב, ולא נגיד לסוף השנה עם גירעון עצום".
"במצב של מלחמה עצימה, ובשל העובדה שרק מחצית ממיטות בית החולים ממוגנות, ניאלץ לסגור גם את חדרי הלידה"
פרופ' סלמאן זרקא
באופן מפתיע, אף שעברו 11 חודשים מתחילת המלחמה, פרופ' זרקא מסביר כי מתוך 400 מיטות בבית החולים, רק 200 נמצאות במרחב מוגן. "הבנו שהמזרח התיכון לא הולך לכיוון שלום, אנחנו גם רואים שהמלחמות הן כבר לא מלחמות קצרות וברור שנצטרך להיערך לבניית מרחבים מוגנים נוספים עבור בית החולים. אנחנו משוחחים על הנושא עם משרד הבריאות, ואני מקווה שיימצא לזה התקציב המתאים. אני מאוד כואב וכועס שטרם נמצא תקציב לצרכים אלה. כיום אנחנו נותנים מענה, אבל לא מספיק, אנחנו חייבים להיות עם יכולת מיגון טובה יותר. במצב של מלחמה עצימה, ובשל העובדה שרק מחצית ממיטות בית החולים ממוגנות, ניאלץ לסגור גם את חדרי הלידה, מערך שכיום ממשיך לעבוד".
כחלק מההיערכות להסלמה, נדרשים בתי החולים בחודשים האחרונים להיערך גם ל"תרחיש עלטה" וכן לתרחיש "אי בודד" שבו ייסגרו נתיבי הגישה לבתי החולים. פרופ' זרקא מסביר כי גם במצב של תרחיש אי בודד קרוב לוודאי שהפצועים יגיעו לבית החולים זיו, כיוון שבית החולים מכסה גזרה רחבה מאוד באזור, לרבות רמת הגולן והר דוב. "המשמעות היא שאנחנו נצטרך לתת להם מענה תוך הבנה שיהיה קשה לפנות אותם. זה יחייב אותנו לתת מענה לכל סוגי הפציעה - בין שמדובר בשריפה או במגבלה בפינוי מוסק. עם זאת, הוא מציין כי לא מדובר במהלך שיקרה בעתיד הקרוב. "חלק מהבעיות הן תקנים שטרם אושרו, ולכן אם היום או מחר המצב יתפתח למלחמה אזורית, אמורים להגיע אלינו צוותים ממרכז הארץ כדי לעזור לנו לצמצם את הפער בנושא, וכדי שנוכל לטפל בפגיעות ראש וחזה ולהמשיך לאשפז את המטופלים עד שיהיה ניתן לפנות אותם לבתי חולים דרומיים יותר". לגבי עניין תרחיש העלטה, אומר הפרופ' כי בית החולים ערוך עם גנרטורים, והגדיל את מלאי הסולר, המים, החמצן, התרופות והמזון. "יש לנו יכולות אנרגיה שיאפשרו לנו לשרוד פעילות של 5-3 ימים".
עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לדברי פרופ' זרקא.