החיים יכולים להיות מלאים בהפתעות טובות, אך לעיתים גם ברגעים מלחיצים במיוחד. כך, בלי כל התראה מוקדמת, כל אחד מאתנו עלול לסבול מבעיה בריאותית שתשבש את תפקודו. וזה בדיוק מה שקרה למיכל אנסקי, שחשפה היום כי היא סובלת מתסמונת בשם "בל", שגרמה לשיתוק חלקי בפניה ולדיבור לקוי.
בעזרת ד"ר דן גוטמן, סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון מהמרכז הרפואי "מאיר", ניסינו להבין כל מה שחשוב לדעת על התסמונת.
"תסמונת בל (פציאליס), מופיעה על רקע שיתוק פתאומי של עצב הפנים, המתבטא בעיקר בשיתוק חלקי שלהם בדרגות חומרה שונות", מסביר ד"ר גוטמן. לדבריו, הסיבה להופעת התסמונת אינה ברורה לחלוטין. "יש סברה מסוימת שמקשרת בין הופעת 'בל' לבין חשיפה לווירוס ההרפס, כלומר ייתכן כי מדובר בדלקת ויראלית. גם לחץ נפשי נחשב כגורם סיכון. שכיחות התסמונת היא 13-20 מקרים ל 100,000 אנשים בשנה, והיא עלולה להופיע בכל גיל ואצל כל אחד".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
"ברוב המקרים התופעה תחלוף והחולה יחזור לתפקוד"
"הבשורה המעודדת היא שברוב המקרים מדובר במצב חולף: "כ-70 אחוז מהחולים לרוב יבריאו באופן מלא ויחזרו לתפקוד רגיל. עם זאת, חשוב לציין כי תהליך ההחלמה עשוי להיות ארוך והוא לרוב נע בין מספר שבועות לחודשים. אולם, אחוז קטן מהחולים ימשיכו לסבול מהסימפטומים ברמה קלה וחלק מהם אף בדרגה חמורה המונעת לחלוטין את מצמוץ העין".
כיצד ניתן לאבחן את התסמונת?
מאחר שהתסמינים דומים לסימפטומים של שבץ, לעתים קל להתבלבל בין השניים. "נכון, גם שבץ עלול להשפיע על תפקוד הפנים וגם על המראה שלהם. אך בניגוד לשבץ שבו רק הפה עלול להיות משותק, במקרה של תסמונת בל, חצי פנים יהיו משותקים כלומר זה כולל גם את אזור העין", מסביר ד"ר גוטמן.
מה עושים במקרה כזה ומה כולל הטיפול?
"הדבר החשוב ביותר הוא לגשת באופן מידי למיון, כיוון שהטיפול במצב כזה יעיל יותר ככל שהוא מתקבל בסמוך להופעת הסימפטומים. בדרך כלל המטופל יופנה לבדיקה נוירולוגית קצרה שמטרתה לשלול סיבות רפואיות אחרות, שיכולות להוות רקע לסימפטומים הללו, ביניהן: גידולי מוח או גידולים בבלוטות הרוק. לאחר שלילת מחלת רקע, החולה יופנה לטיפול סטרואידי שיינתן בכדורים במינון גבוה. מטרתו לטפל בדלקת ולהוריד את סימני הנפיחות. לרוב לא יידרש אשפוז, למעט במקרים של חולי סוכרת או כשמדובר בחולה שסובל מלחץ דם גבוה, שחייב להיות במעקב רפואי בזמן הטיפול".
עוד ב-mako בריאות:
>> צעירה ירדה 60 ק"ג תוך פחות משנה - ואז זה קרה
>> חטפה הרעלת קיבה מטעות שרובנו עושים
>> יאללה תעמיסו: אלה 3 הפחמימות הכי בריאות
נוסף לכך, כפי שצוין, התסמונת עלולה להופיע בדרגה חמורה המונעת את פעולת מצמוץ העין. "במצב כזה החולה עלול לסבול מכיבים ומכאן חשיבות הטיפול המידי. במקרים כאלה, מעבר לטיפול הסטרואידי המקובל, תהיה הנחייה גם על טיפול בתחליפי דמעות, במשחה ובסגירה אקטיבית של העין למשך הלילה. חשוב לזכור: ללא טיפול מהיר ויעיל, עלול להיגרם נזק משמעותי לעין ולראייה".
צורה נוספת של התסמונת מלווה בנגעים הרפטים באפרכסת. במקרה זה מדובר בתסמונת 'רמזי הנט', צורה של 'שלבקת חוגרת'. חיסון נגד אבעבועות רוח בילדות וחיסון נגד שלבקת חוגרת המקובל מעל גיל 60, מונעים את התפתחות התסמונת. במקרה כזה, ההחלמה איטית יותר ומלווה בכאבים, ובמצב זה יומלץ גם על טיפול בתרופות כנגד וירוס ההרפס".
"בכל מקרה, גם כאשר מדובר במצב קשה יחסית והחולה מתקשה לחזור לתפקוד ולמראה רגיל, ניתן לסייע לו באמצעות הליכים רפואיים שונים. למשל, על ידי שיפור בסגירת העין בניתוח, או באמצעות ניתוחים פלסטיים מיוחדים שבאפשרותם לעדן את הנזק האסתטי שנגרם לפנים", מסכם ד"ר גוטמן עם המסר המעודד הזה. אנחנו כמובן מאחלים למיכל אנסקי רפואה שלמה.
הלל יפה מציגים: מכשיר חדשני לטיפול בתסמונת
לדברי ד"ר יצחק ברוורמן, מנהל היחידה לאף אוזן גרון וכירורגיה של ראש צוואר במרכז הרפואי הלל יפה, בכ-70% מהמקרים מחלה זו חולפת מעצמה או משתפרת בצורה משמעותית ללא כל טיפול. עם זאת, הטיפול המקובל והשכיח בפציאליס הוא נטילת סטרואידים אשר מעלה את סיכויי ההחלמה בעוד כ-15%. פעמים רבות ההמלצה היא לשלב תרגילי פיזיותרפיה במסגרת הטיפול בכדי להשיג תוצאות טובות יותר.
"בדומה לפציאליס", מוסיף ד"ר ברוורמן, "גם שיתוק מיתר קול יכול להופיע בפתאומיות ולגרום לצרידות ניכרת ואף להיעלמות מוחלטת של הקול, בעיה קשה הפוגעת בתפקוד היומיומי. הטיפול הראשוני הוא באמצעות תרגילי דיבור אצל קלינאי תקשורת. במידה שאין שיפור קליני, ישנה אפשרות לנסות טיפול אחר, כגון הזרקה של שומן, חומצה היאלורונית או ניתוח לשיפור תפקוד מיתרי הקול".
עם זאת, ישנם חולים אשר הטיפולים השכיחים לא משפיעים עליהם. המרכז הרפואי הלל יפה הינו הראשון מבין בתי החולים בארץ אשר מפעיל מכשיר חדשני וייחודי לטיפול בפציאליס ושיתוק מיתר קול. מדובר במכשיר המעורר גירוי חשמלי, המופק מאלקטרודות המודבקות לאזור המטופל, אשר מגרה את מערכת העצבים ויוצר כיווץ שרירי. המטרה היא לשפר את תפקוד יחידת עצב השריר במקום הפגוע. המכשיר מופעל בהצלחה מזה מספר שנים באירופה ובעולם והחולים שטופלו באמצעותו מדווחים על שיפור הדרגתי. "הטיפול במכשיר זה מוצע במקרים בהם לא חל שיפור במסגרת הטיפול המקובל בפציאליס, אך מתאים גם לחולים הסובלים משיתוק מיתר קול או צרידות מסיבה שאינה ידועה. טיפול זה יכול להחליף במקרים מסוימים, את ההליך הניתוחי לשיפור מיתרי קול וצרידות", מציין ד"ר ברוורמן.