לפני כחמש שנים הגיעה לבי"ח שערי צדק שבירושלים רחל (שם בדוי), צעירה כבת 30 כשהיא בהיריון תקין ובעיצומה של לידה פעילה. בחלוף 25 דקות מהגעתה, היא ילדה תינוק בריא. אולם, לפי תביעה שהוגשה לאחרונה ע"י עו"ד דיקלה ואנונו, בחדר הלידה לא המתין לה צוות מיומן, אלא מיילדת מתלמדת. בעת הגחתו של התינוק לעולם, חשה רחל כאב עז, ומיד לאחר מכן, החלה לסבול מדימום מסיבי, שנבע מקרע חמור באזור הפרינאום ופי הטבעת.
היולדת הובהלה מחדר הלידה לחדר הניתוח, על מנת לאחות את הקרע החמור, אך על פי הנטען, ניתחה אותה רופאה גינקולוגית, שכלל לא עברה הסמכה לכירורגיה - ולא מומחה לפרוקטולוגיה, כמקובל. בניתוח עצמו השתתפו גם מנתחים נוספים, שלפי התביעה, גם להם אין כל ידע בפרוקטולוגיה.
לפי התביעה, כתוצאה מהלידה הקשה ומהניתוח שנערך בעקבותיה, היולדת סובלת כעת מנכות משמעותית, מכאבים קשים, מאי-שליטה על הסוגרים ומפגיעה ביכולת לקיים יחסים אינטימיים.
חוות הדעת הצביעה על רשלנות
לכתב התביעה צורפה חוות דעתו הרפואית של ד"ר אברהם ניסנקורן, מומחה ברפואת נשים ומיילדות. לדבריו, היולדת הגיעה לבית החולים שערי צדק במהלך לידה פעילה. חרף כך, קיבלה אותה מיילדת שאינה מוסמכת וללא כל ניסיון. אולם, במצב שכזה, קובע המומחה, כי חייב להיות צוות מוכן לקבלת הלידה ובו מיילדת או מיילד בעלי ידע וניסיון, המכירים את הליך הלידה הרגילה, הכולל הליכי הגנה על הפרינאום והרקטום.
לדבריו, "הליך הלידה חייב להיות מבוקר ותוך הדרכת היולדת על ידי המיילדת, ללחוץ או להפסיק עד כמה שאפשר, תוך כדי הגנה על הפרינאום ביד אחת וכיוון ראש היילוד עם היד שנייה, כדי למנוע את 'התפרצות' הראש מתעלת הלידה, במטרה למנוע אפשרות לקרע". לדברי ד"ר ניסנקורן, מדובר בלידה ספונטנית רגילה, ולא היה בה כל גורם סיכון (כגון משקל חריג של היילוד, לידה ראשונה, לידה ממושכת), להתרחשות קרע בשרירי פי הטבעת.
הד"ר קובע חד משמעית, כי היווצרות קרע שכזה בבית החולים, נובעת אך ורק בשל תפקודו הלקוי של הצוות הרפואי. יתרה מכך, לדבריו, גם לאחר שהתגלה הקרע החמור, היולדת לא זכתה לטיפול מקצועי וטוב, כפי שהייתה אמורה לקבל לשם תיקון הפגיעה בשרירי פי הטבעת. "רק איש מקצוע, מנתח מיומן עם ניסיון, כגון פרוקטולוג, שזה חלק קבוע מעבודתו, אמור לבצע תיקון של קרע כזה וכן תפירת הקרע בצורה מקצועית שמונעת סיכונים עתידיים".
לדבריו, על פי המסמכים הרפואיים ניתן לקבוע, כי לא רק שהניתוח לא בוצע על ידי פרוקטולוג מומחה, אלא שנערך בעיקרו בידי רופאת נשים שאין לה שום הסמכה כירורגית. לדבריו, אומנם מספר תפרים ראשוניים נעשו על ידי כירורג מומחה, ששמו אף צוין בין יתר החתומים על מסמכי הניתוח, אך את יתר התפירה, ביצעה אותה רופאת נשים, שמצוינת כמנתחת ראשית בדוח סיכום הניתוח.
לבסוף, קובע המומחה, כי ליולדת נגרמה פגיעה תפקודית קשה ובלתי הפיכה, הכוללת אובדן שליטה על הסוגרים, קושי בקיום יחסי אישות, עם השלכות נפשיות ותפקודיות קשות. בנוסף, נכותה של האישה תשפיע על אופן הלידה שלה בעתיד.
לדברי עו"ד ואנונו, התובעת תיאלץ מעתה ללדת באמצעות ניתוח קיסרי בלבד. "היות שמדובר באישה חרדית שהתכוונה להביא ילדים רבים לעולם, מדובר בגזרת גורל קשה במיוחד" טוענת עו"ד ואנונו. לדבריה, כבר בזמן הגשת התביעה היולדת הייתה בהיריון רביעי וסבלה מאוד עקב נכותה. "כל שגרת חייה השתבשה. היא סובלת מחוסר ביטחון, מאובססיה למצבה, דיכאון ולא יוצאת כמעט מהבית. היא מרבה לבכות ומאוד עצבנית".
בכתב ההגנה, שהגיש לאחרונה בית החולים, נטען, כי הצוותים הרפואיים שטיפלו ביולדת הפעילו שיקול דעת סביר וביצעו החלטות סבירות, והטענות שמופנות אליהם כיום, הן טענות שאין להן כל בסיס בפרקטיקה של הרפואה. לפי כתב ההגנה, במקרה של לידה חטופה, כפי שחוותה היולדת, על רקע חריג של כוח מתפרץ של צירים, אין קשר למיומנות הצוות המיילד. עוד על פי כתב ההגנה, הכירורגים המעורבים בניתוח התובעת היו מיומנים מספיק לצורך תפירת הקרע ולא היה שום צורך או דרישה לשיוך מקצועי מסוים.
במסגרת התביעה, מבקשת מבית המשפט עו"ד ואנונו בשמה של האישה, שיורה למרכז הרפואי שערי צדק לפצות את היולדת בסכום המרבי שבסמכות בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית. התביעה נדונה בימים אלו בבית משפט השלום בירושלים.
תגובת בי"ח שערי צדק: "כתב התביעה רצוף אי-דיוקים. מטעמי חיסיון וצנעת הפרט נגיב במסגרת בית המשפט".