אם גם אתם חשים שכל מי שסביבכם חולה - אתם לא טועים. נתוני משרד הבריאות, מעידים על תחלואה רבה יותר השנה בקרב הציבור הישראלי ביחס לשנים קודמות. משעלת ועד מחלות מעיים - לפי הנתונים, מתחילת השנה אובחנו יותר מ-2000 חולים בשעלת, לעומת מאות בודדות בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. מספר החולים בקדחת מערב הנילוס ממשיך לזנק בשבועות האחרונים גם כן, ועומד נכון להיום על כ-300 מקרים ו-15 נפטרים - מספר המקרים הגבוה ביותר מאז שנת 2000, אז דווחו כ-420 בסך הכל. תחלואה גבוהה נרשמה לאחרונה גם במחלות שלשולים והקאות, ולפי נתוני אגף האפידמיולוגיה במשרד הבריאות, מספר הנדבקים בחיידק הקמפילובקטר הנפוץ חצה את ה-3000 מתחילת השנה, לעומת כ-2000 מקרים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. גם נגיף הקורונה מרים את ראשו, ולמרות הדעיכה בשנים האחרונות, הוא עדיין גורם לתחלואה משמעותית, עם יותר מ-100 מאומתים חדשים בכל שבוע. מספר המאושפזים מהנגיף נמצא אף הוא בעלייה.
"אני רופא משפחה כבר 35 שנה ואף פעם לא נתקלתי במספר גדול כזה של חולים כמו שנתקלתי השנה", קובע ד"ר זאהי סעיד, רופא משפחה, ויועץ מנכ"ל הכללית לחברה הערבית. "בדרך כלל תקופת הקיץ היא תקופה די רגועה, כשהרבה אנשים יוצאים לחופש, והיא נותנת לנו אנרגיה לשאר השנה, אבל השנה הזאת הזויה, והרבה יותר קשה ומאתגרת לעומת שנים קודמות".
יותר קורונה, שעלת וחיידקי מעיים
המספרים הגבוהים שהנתונים הרשמיים מציגים, מורגשים לטענת הד"ר גם במספר הפונים מידי יום למרפאות הקהילה. "אנחנו רואים עלייה די רצינית בתחלואת הקורונה למשל. אף שהיום אנחנו לא מתרגשים מהנגיף כמו בעבר, ומתייחסים אליו כמו אל שפעת או התקררות, יש עלייה משמעותית במספר המקרים, וזה נובע, ככל הנראה, מזן חדש ומידבק יותר. בעקבות כך, אנחנו רואים גם יותר מקרים קשים". הד"ר מצביע גם על מחלות נוספות: "ישנה עלייה גם בתחלואת שעלת ונתקלתי בלא מעט נשים במהלך ההיריון שחלו עוד לפני שהספיקו להתחסן. השנה אנחנו שמים לב גם לעלייה במחלות שלשולים והקאות, בשל חיידק הקמפילובקטר, או כתוצאה מהידבקות בחיידקי השיגלה או הסלמונלה".
"המפונים לא יכולים לשמור על ריחוק והיגיינה כמו שצריך במלונות שאליהם הם מפונים, ולכן אין ספק שהם בסיכון גבוה יותר"
ד"ר זאהי סעיד
הגורמים שעשויים להשפיע על התחלואה הגבוהה, הם מגוונים לדבריו, ובראשם המלחמה שפוקדת את ישראל בתשעת החודשים האחרונים. "כל המדינה נמצאת בלחץ ובסטרס, אין אחד שלא חווה את זה, וזה בהחלט עלול להשפיע על המערכת החיסונית ולתרום לתחלואה הגבוהה שאנחנו רואים". לטענתו, תושבי הצפון והדרום שעדיין מפונים מביתם, נמצאים בסיכון גבוה אף יותר. "הם לא יכולים לשמור על ריחוק והיגיינה כמו שצריך במלונות שאליהם הם מפונים, ולכן אין ספק שהם בסיכון גבוה יותר. גם מבחינה נפשית, הם בלחץ יותר מכולם, כבר חודשים שהם לא בבית, בסביבה הטבעית שלהם, וגם זה משפיע על המערכת החיסונית. הם צריכים להיות זהירים וערניים עוד יותר בתקופה הזאת למחלות שעשויות להתפתח".
פרופ' גליה רהב, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות ונשיאת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, טוענת גם היא כי המלחמה משפיעה באופן מובהק על הציבור הישראלי. "אין ספק בכלל שהלחץ, שנמשך כבר מתקופת הקורונה וממשיך במלחמה, משפיע על הציבור, שגם הרבה פחות מקפיד על התחסנות, כי יש דברים גדולים יותר שמטרידים אותו. זה מוביל לכך שאנחנו רואים עלייה בכל המחלות שקשורות לחיסונים, כמו למשל שעלת".
לדבריה, קיים קשר גם למשבר האקלים ולהתחממות כדור הארץ, שמביאים להתפרצות של מחלות מעיים, וכן לעלייה במספר מקרי התחלואה במחלות כמו קדחת מערב הנילוס ודנגי, שבעבר היו נפוצות באזורים טרופיים בלבד.
"מטריד אותי שדווקא בימים כאלה, אנחנו שומעים על קיצוץ רוחבי שהולך לפגוע במשרד הבריאות"
פרופ' נדב דוידוביץ
פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר פורום בריאות הציבור וראש תחום מדיניות בריאות ב'מרכז טאוב', מתייחס לקיצוץ בתקציבים במערכת הבריאות, שמשפיע לטענתו גם כן על היקף התחלואה. "אנחנו רואים השנה תחלואה במחלות שניתנות למניעה, אולם בשל משבר של שחיקה ותקציבים בעקבות המלחמה, מערכת הבריאות מתקשה בקידום צעדים למניעתן. דוגמה לכך היא הירידה בשיעורי ההתחסנות בקרב הציבור, בין השאר בעקבות תיאוריות קונספירציה ומתנגדי חיסונים. ניתן לראות גם ירידה באמון הציבור במערכת הבריאות מאז מגיפת הקורונה, וכן קושי בהנגשת החיסונים לאוכלוסיות בעלות נתוני התחסנות נמוכים, כמו המגזר החרדי. הובטח כסף לניידות חיסונים שיצאו החוצה וינגישו את החיסונים, פרויקט שהוכיח את עצמו בתקופת הקורונה, אבל זה לא התרומם מאז בצורה מספקת. כשיש ירידה בהתחסנות, בייחוד באזורים שונים מתחת לחסינות עדר, אנחנו רואים עלייה במספר מקרי התחלואה כדוגמת שעלת וחצבת. מטריד אותי שדווקא בימים כאלה, אנחנו שומעים על קיצוץ רוחבי שהולך לפגוע במשרד הבריאות. לצערנו, כשיש קיצוצים בתחום הבריאות, גם נושא המניעה נפגע, כיוון שהדברים הדחופים מקבלים יותר קשב".
לדברי הפרופ', גם התפרצות של מחלות כמו קדחת מערב הנילוס, שאין נגדן חיסון, מושפעת מהיכולת של מערכת בריאות הציבור לתפקד באופן מיטבי. "נדרש כאן שיתוף פעולה בין גורמי בריאות ציבור לבין גורמי הגנת הסביבה ורשויות מקומיות. הוא אמנם קיים, אבל עובדה היא שאנחנו לא מצליחים למנוע את ההתפרצות כמו בשנים קודמות, והלחץ גם עולה בשל שינויי האקלים ועומס החום שגורמים גם הם להתפשטות. צריך לבחון איך מחזקים את המערכות שמנטרות את התחלואה, ולעשות את העבודה באופן מדויק ומכוון לאופי האוכלוסייה. מערכת הבריאות עושה את הדברים האלה, אבל המשאבים לא מספיקים". הוא מוסיף כי קיים קושי גם באיוש כוח האדם במערכת הבריאות, בשל משכורות נמוכות ותנאי עבודה שוחקים. "אנשים במערכת נמתחים עד הקצה, והם ראויים לקבל את כל התנאים שמגיעים להם - משכר הולם ועד אפשרויות קידום. הלחצים, הזדקנות האוכלוסייה ושינויי האקלים רק ימשיכו בשנים הקרובות, ונדרש שינוי מהותי מהיסוד".
ומה בכל זאת יכולים הישראלים לעשות כדי למנוע תחלואה?
לטענת ד"ר סעיד ישנם מספר צעדים שעשויים לסייע: "אם ניקח למשל את קדחת מערב הנילוס, אז חשוב שהציבור יקפיד על ייבוש מקורות מים, רשתות ואוורור של הבתים, וכן תכשירים דוחי יתושים, בעיקר באזורים בהם התחלואה גבוהה יותר. בנוגע למחלות הווירליות - אם יש משהו שהקורונה לימדה אותנו זו אחריות אישית. אם אנחנו חולים או מרגישים תסמינים, יש לעטות מסכה, לשמור על ריחוק, בייחוד מהאוכלוסייה המבוגרת, ולא להגיע למקומות הומי אדם. הדברים הפשוטים האלה התבררו כיעילים מאוד בתקופות קודמות. חשוב גם לשים לב ולא לשלוח ילדים חולים לקייטנות, כדי למנוע הפצה של מחלות באוכלוסייה".
הד"ר מתייחס גם לצמצום תחלואה בחיידקי מעיים, ואומר כי יש כדי לצמצם את הסיכוי לחלות בה יש להקפיד על היגיינה. "אם מישהו בקרבתנו חולה, ראוי לחטא את השירותים, וכן לדאוג לו למגבת נפרדת. אם קונים מזון מחוץ לבית, צריך לשמור אותו בקירור, בייחוד בימים כאלה של עומס חום קיצוני, וכן לבשל כראוי בשרים ועופות".
הד"ר מדגיש כי יש להקשיב להמלצות של רופאי המשפחה והצוות הסיעודי במרפאות, ולהקפיד על התחסנות בחיסוני השגרה. "אנחנו ממליצים לכל מי שעוד לא התחסן לשעלת, לעשות זאת בהקדם. אנחנו ממליצים לנשים בהריון בשבוע 32-28, וילדים שעוד לא התחסנו לשעלת, לעשות זאת בהקדם, ולפי הנחיות משרד הבריאות. קיים גם חיסון לדלקת ריאות, שאני ממליץ למבוגרים מעל גיל 65 להתחסן בו. אנחנו רואים שהתמותה ממחלות נשימתיות, מתרחשת במקרים רבים בשל דלקת הריאות שמתפתחת בעקבות כך, ולכן חיסון לדלקת ריאות יכול לעזור באופן משמעותי".
תגובת משרד הבריאות:
משרד הבריאות רואה חשיבות רבה במניעה של מחלות זיהומיות, שחלקן עלולות לגרום לסיבוכים קשים ולמוות. לטובת כך, נוקט המשרד בצעדים רבים, ובניהם, הקדמת מתן מנות החיסון לחצבת ולשעלת, הערכות מצב עם קופות החולים, העלאת מודעות לחשיבות ההתחסנות בקרב הציבור ובקרב צוותים רפואיים, יישוג אקטיבי של ילדים שאינם מחוסנים, ועוד.
חשוב לציין כי עלייה בתחלואה בחלק מהמחלות מתרחשת גם בעולם.
בנוגע לקדחת מערב הנילוס, משרד הבריאות ממשיך לעדכן את הציבור בדרכים בהן ניתן לצמצם את החשיפה ליתושים.
משרד הבריאות נמצא בקשר הדוק ויומיומי עם משרדי הגנת הסביבה והחקלאות, על מנת למפות את הצעדים הנדרשים לטובת ההתמודדות עם העלייה בתחלואה בקדחת מערב הנילוס.
בנוגע למחסור בכ"א, נכון לעכשיו, מאויישים 95% מהתקנים של אחיות בריאות הציבור, הן בטיפות החלב והן בבתי הספר, זאת בעקבות מאמצים רבים שהוביל משרד הבריאות לטובת הנושא. עם זאת, המשרד מודע לכך כי קיים מחסור באחיות בריאות הציבור, שנובע ממחסור בתקנים ומהיעדר מנגנוני תקינה אל מול גידול דמוגרפי של האוכלוסייה לאורך השנים. משרד הבריאות פועל ביתר שאת בדיוני תקציב מול משרד האוצר, במטרה לקדם פתרונות שונים ולתגבר את כוח האדם הקיים.
בנוגע לטיפות חלב ניידות, משרד הבריאות קידם את הנושא ופרסם מכרזים לצורך כך, כאשר טיפת החלב הניידת במחוז ירושלים צפויה להתחיל את פעילותה בתקופה הקרובה. משרד הבריאות פועל לפתוח את השירות במחוז דרום מהר ככל הניתן.