מוקדש למטופלת מקסימה עם סיפור שהיה לי חשוב להעביר הלאה, בפרט סביב חודש המודעות למאבק בסרטן השד
אישה מבוגרת, מגיעה אלי למיון הכירורגי לבירור כאב באגן ממנו סובלת חודשים רבים. בבדיקתה אין שום דבר מחשיד, גם המדדים ובדיקות הדם שלה תקינות. למעשה אני לא חושבת שיש לה בעיה כירורגית חריפה שדורשת בדיקה או טיפול דחוף במסגרת המיון, וכשמנסה להסביר זאת, בעלה מתעצבן וכועס ומוציא עלי את כל התסכול ממערכת הבריאות החולה שלנו: הם ממתינים למעלה משלושה חודשים לתור לסונר דופן בטן בשאלה של בקע בגלל אותם כאבים, והם רוצים ומצפים ממני כעת, קרוב לחצות הלילה לארגן את הבדיקה, במסגרת המיון.
כמעט ואין בלילה במיון בבתי החולים בארץ סונר. בטח לא כאשר אין דחיפות. לא בבתי החולים הקטנים וגם לא בגדולים. אין גם את האדם שמיומן לבצע את הבדיקה הזו בשעה הזו. אבל יש אנשים שהתייאשו, ובצדק, ומחליטים לפנות למיון בתקווה למצוא מענה. באמת שאני מבינה אותם, גם אני ומשפחתי מטופלים וחווים את הכשלים של אותה המערכת בדיוק, אבל יש דברים שאני לא יכולה לעשות במיון בלילה, כמו לארגן סונר בשאלה של בקע לא כלוא.
תוך כדי דין ודברים, אני קוראת בתיק הרפואי של המטופלת, שבעברה סרטן שד. אני מנסה בעדינות לשאול אותה לגבי זה, חושבת לעצמי האם יתכן קשר בין התלונות והאם בגלל זה הם כה לחוצים ולכן תוקפניים, למודי ניסיון וחוויות טיפול טראומטיות בעקבות מחלתה. והיא מספרת לי: "זה קרה כשעשינו עלייה, במטוס מאמריקה בדרכי לארץ הקודש, קראתי ספר. לספר קוראים "שוקולד" מאת ג'ואן האריס, את מכירה?" היא שואלת אותי.
"ראיתי את הסרט! מהמם!" אמרתי, אבל עמוק בפנים התביישתי על שלא זכרתי או ידעתי על קיומו של הספר. ככה זה כששנים של לימודי רפואה וסטאז', והתמחות מוחקות כל חלקה טובה במוח שלא קשורה לרפואה, ולא נותרת יכולת או זמן לפנות עבור מה בעבר לחלק גדול ממי שאני. "בספר מתוארת דמות שהתמודדה עם סרטן שד" (לא זכרתי גם את זה). "כשנחתי בארץ, בהשראת הספר, החלטתי לבדוק את עצמי ולמרבה התדהמה - הרגשתי גוש גדול בשד ימין!". כך המטופלת שלי גילתה את הסרטן שלה. העיניים שלי בורקות מהתרגשות.
אני פונה אליהם ומכריזה: "בזכות ההחלטה לעלות ארצה, עלית על מטוס, העברת שעות בקריאת הספר, מה שהוביל לכך שתבדקי את עצמך ותגלי במו ידייך את הגוש, ותקבלי טיפול הולם ובהמשך גם תבריאי מהסרטן הזה!!! זה נועד להיות!!". אני מתרגשת מסיפורים כאלה בטירוף.
בעלה שעד כה לא שיתף איתי פעולה ולא היה ידידותי בלשון המעטה אחרי שנכשלתי בארגון בדיקת הסונר לאשתו, קם מהכיסא, נעמד, הרים את ידו לשמיים וקרא בקול: "אז את מאמינה בהשם"!. לא בטוחה במה או במי אני מאמינה בימינו. מה שבטוח הוא שרכשתי את הספר "שוקולד" בזכותה, שכמובן אין לי זמן לקרוא, אבל אולי עוד יגיעו ימים טובים שיאפשרו לי לקרוא שוב ספרים.
בסופו של דבר, לא היה למטופלת שלי משהו חריף וזה באמת לא הצריך פנייה למיון באמצע הלילה. אבל הבנתי אותה. אותם. חבל שתקועה באמצע אבל הפעם הסתיים בטוב.
ואם כבר הסיפור המקסים הזה, ושוב תודה למטופלת שלי ששיתפה אותי בו, אשמח אם כמה שיותר נשים תגענה להיבדק, תבדקו את עצמכן, תשלימו את בדיקות הסקר שמצילות חיים!
כמה מילים על סרטן השד:
- אחרי סרטן ריאות, סרטן השד נחשב לגורם השני בשכיחותו למוות מסרטן אצל נשים ואחת מ-8 נשים תחלה בסרטן שד.
- קיים מידע רב באינטרנט, באתרים של קופות החולים השונות לגבי המחלה ובדיקות סקר. חשוב לבצע בדיקות עצמיות של השד מידי חודש. נכון שלא תמיד מגלים משהו, אבל כבר מכירה כל כך הרבה מקרים שאותרו בשלב מוקדם והביאו לריפוי בזכות ערנות של המטופלת! תהיו ערניות! על כל שינוי, רטרקציה בפטמה, הפרשה מהשד, שינוי בצבע, כל דבר חשוד- בואו להיבדק!
- מומלצת בדיקת כירורג.ית שד אחת לשנה או על ידי רופא.ה מומחה המוסמך לכך.
- בדיקת ממוגרפיה - בארץ הבדיקה מאושרת החל מגיל 50 ועד 74 ומבוצעת אחת לשנתיים. וניתן להקדים את הבדיקה! תבקשו מרופא/ת המשפחה! בפרט למי שיש לה רקע משפחתי או גורמי סיכון, כ-10 שנים לפני הופעת המחלה במשפחה.
- בגיל צעיר, עם רקמת שד סמיכה או בהיריון, ניתן להתחיל בסונר שד. כמובן שבהתאם לקליניקה וממצאים.
- בדיקת BRCA - בדיקת סקר גנטית לאיתור סרטן השד ולסרטן השחלות, מאושרת בקופות השונות לנשים ללא רקע משפחתי וממוצא אשכנזי מלא או חלקי (מעצבן שזה ככה, כי לא רק אשכנזיות חולות, למרות שהן ברמת סיכון גבוהה יותר).
- נשים עם נשאות גנטית זכאיות לבדיקת MRI שנתית הכלולה בסל הבריאות.
ומשפט אחרון, חשוב. אני תמיד אומרת למטופלים ולמטופלות שלי, שבעצם הם הרופאים הכי טובים של עצמם, כי הם יודעים את התשובות עמוק בתוכם ולכן אם מישהי מודאגת, לא קיבלה מענה הולם ובזמן, כולל ממני, לא לוותר, ללכת לחוות דעת נוספת, לגיטימי, לעוד בדיקה, לעוד ביופסיה. לצערי אנחנו בני אדם וגם בעידן המודרני יש פספוסים. אז תעזרו לנו לדאוג לכן ולכם כדי שנצליח לטפל כמו שצריך. אל תוותרו אם משהו לא מרגיש לכם נכון!
אשמח לשמוע בתגובות עוד סיפורי פלא כאלה, לפעמים העולם הזה, הוא באמת בלתי יאומן.
לינקים עם מידע לגבי סרטני שד: אתר של האגודה למלחמה בסרטן:
שכולנו נהיה בריאים בגוף ובנפש ושכל החטופים יחזרו אמן!