קדחת מערב הנילוס

עד כה דווח בישראל על 440 חולים מאומתים בקדחת מערב הנילוס, שנגרמת מנגיף המועבר לבני אדם מעופות נגועים בעקיצות יתושים. על פי הנתונים המתעדכנים של משרד הבריאות, 32 מהם מתו מהמחלה נכון לכתיבת שורות אלה. קבוצות הסיכון הן בעיקר קשישים ואנשים עם ליקויים בתפקוד מערכת החיסון, אך מומלץ לכלל האוכלוסיה להימנע ככל האפשר מעקיצות יתושים. הצעדים העיקריים לכך הם הקפדה על ייבוש מים עומדים בסביבת הבית, התקנת רשתות בחלונות, שימוש בתכשירים דוחי יתושים ודיווח לרשות המקומית על מפגעי יתושים בסביבה. למי שמציבים קערות מים לחתולי רחוב ובעלי חיים נוספים, הקפידו להחליף את המים כל יום: לשפוך את הישנים ולהחליפם במים נקיים. כך זחלי יתושים שאולי נמצאים במים האלה ימותו ולא יתפתחו ליתושים בוגרים. מים טריים בריאים יותר לחתולים ויסייעו לנו להפחית עקיצות יתושים.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי 

היקף התחלואה בישראל השנה חסר תקדים. עד כה דווח על יותר חולים מהממוצע לשנה שלמה, אף שעונת  המחלה רק בתחילתה. מאחר שלא תועד עד כה חודש יוני עם כל כך הרבה חולים בקדחת מערב הנילוס, לא ברור עדיין אם התחלואה הקדימה להגיע וגם תקדים להיעלם, או שפנינו להמשך תחלואה בהיקפים דומים עד סוף הקיץ. בשאר חצי הכדור הצפוני מזהים עלייה בתחלואת עופות בקדחת מערב הנילוס, אך עלייה זו לא מתורגמת כפי הנראה כרגע לפחות לעלייה בתחלואת בני אדם כפי שרואים בישראל.

אבעבועות הקוף

ההתפרצות החמורה של אבעבועות הקוף ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שהחלה בשנת 2023 נמשכת במלוא עוזה השנה, ואף מחמירה. המדינה סובלת ממשבר הומניטרי חריף: מיליוני אנשים נעקרו מבתיהם בגלל סכסוכים צבאיים, ורבים עוד יותר סובלים ממחסור במזון עד כדי  סיכון לתת תזונה. בתוך כל אלה משתוללות כמה מחלות בהן אבעבועות הקוף. מתחילת 2023 נרשמו יותר מ-20 אלף חולים, ומעל 1000 בני אדם מתו מהמחלה. כ-11 אלף מהחולים אובחנו במחצית הראשונה של 2024 , ו-443 חולים מתו בפרק הזמן הזה, רובם ילדים. המדענים דיווחו בחודש החולף על זן חדש של הנגיף ועל חשש מהתפשטותו במחנות פליטים צפופים. לרשויות הבריאות קשה להגיע לריכוזי האוכלוסייה הללו בגלל הלחימה הפעילה סביבם.

ייתכן שהזן החדש הוא המסוכן ביותר שהתגלה עד כה, ויש סיכון לא מבוטל שהוא יתפשט ברחבי בעולם כפי שקרה בהתפרצות של 2022. הזן החדש שייך לענף הקטלני יותר של אבעבועות הקוף, ונראה שהוא מכיל מוטציות שמקלות על ההעברה שלו בין בני אדם. הוא החל את דרכו בהדבקות באמצעות יחסי מין, אך כעת עובר במגע של עור בעור, ונפוץ בקרב ילדים בגיל בית ספר, תינוקות בני יומם הנדבקים מאמותיהם בזמן הלידה, צוותים רפואיים ומשקי בית שלמים. לעיתים המחלימים סובלים מסיבוכים לטווח ארוך, הכוללים בעיות בעיניים, בעור ובאיברי המין.
עדיין לא ברור אם החיסונים הקיימים יעילים נגד הזן הזה, גם בתנאים אופטימליים. במדינה ששקועה במשבר הומניטרי, קשה מאוד לחסן את האוכלוסייה ולהתמודד עם המגפה המשתוללת.

למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי